ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
הדבר ברור שכל מקום שאדם דר בו בימי הפסח חייב להיות נקי מחמץ, וחייב גם לעשות שם בדיקת חמץ. לכן חדר בית מלון שנחשב ביתו שהרי שכרו חייב בבדיקה, וכן כתב הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״ב סימן נח אות יז) לחייב בדיקה בברכה, וכן כתב הגר״י בלוי (חובת הדר דיני בדיקת חמץ), וכן כתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש ח״ג עמוד שנז), וכן כתב הגר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח״י סימן סח).
ובשו״ת קנין תורה לרב אברהם דוד הורוביץ (ח״א סימן קכ אות ד’ וח״ה סימן לג) חידש שאין חיוב בדיקה אלא אם כן עשה קניין שכירות וגם קיבל את מפתחות החדר לפני י״ד בניסן, ולא אם רק הזמין חדר ללא קנין וקבלת המפתחות, ואין דבר זה דומה לשוכר בית לכל השנה בקביעות שצריך לבדוק, מפני שהדר בחדר המלון דינו רק כאכסנאי והחדר נחשב כשייך לבעלי המלון. וחייליה מהא שפסק הש״ע (סימן תלז ס״א) שהמשכיר בית לחבירו לצורך י״ד וממנו ואילך, יבדוק השוכר אם קנהו באחד מהדרכים ששכירות קרקע נקנית בו, והסביר המג״א שהכוונה שקנאו בכסף בשטר ובחזקה וקנין סודר, והרי קנין כזה עושים כשכוונתו לשכור לאורך זמן ולא רק כאכסנאי לכמה ימים בודדים כדרך השוכר חדר במלון.
זאת ועוד, שבמלון הדרך הוא לשלם רק כשיוצאים מהחדר, ולכן נחשב השוכר רק כאורח, שאף שמיחדים לו חדר עדיין לא פקע חיוב הבדיקה מהמארח שהוא בעל המלון. ועוד שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים לאורחים חדר ונותנים להם חדר אחר כנגד רצונם, שהוא עוד סימן והוכחה שאין זו שכירות רגילה אלא אירוח בתשלום.
ואכן הדברים מחודשים ולא התקבלו אצל מורי ההוראה שהבאנו לעיל, ויש להקשות עליהם בכמה אופנים.
א.
ברור שקנין השכירות נעשה בזמן שהמלון מחייב את כרטיס האשראי של השוכר, וזהו קנין סיטומטא שקונה כשאר קנינים, ואין אף מלון בעולם שיתן לשוכרים להיכנס לחדר ללא תשלום טרם כניסתם.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ולכן נראה שאחר קבלת המפתחות חל מיד חיוב בדיקה בברכה, שהרי הוא מעתה כשוכר ונחשב החדר כביתו ממש, וכפי שפסק מרן השו״ע (סימן תלג סעיף יא): "המכבד חדרו בי״ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על פי כן צריך לבדוק בליל י’’ד", וכל זה דלא כמו שהכריע הילקוט יוסף (הלכות פסח עמוד תקסו) לחשוש לדעת הקנין תורה ולבדוק ללא ברכה משום ספק ברכות.
וגם לא כמו שהביאו בשם הרב שמואל קמינצקי, שכיון שחדרי המלון נקיים ביותר אין יברך. וזה אינו, שכן המציאות מוכיחה שהבודק בחדרי המלון קרוב לודאי שימצא מאחורי הארונות ומתחת למטות דברי מאכל, כיוון שהמנקה אינה עושה עבודה יסודית בניקוי החדר.
ויתירה מזו, ברור שמה שחייבו חז״ל בדיקה עם ברכה הוא אחר שעמל רבות בניקוי ביתו, ומעתה כמעט ולא יתכן שימצא שם חמץ. אולם הדבר אינו משום חשש שמא ימצא חמץ, אלא משום שכעת מתחיל את מצוות הביעור המסתיימת למחרת בשריפת החמץ. וכך כתב הארחות חיים (הלכות חמץ ומצה אות יד) שלא חששו לברכה לבטלה שמא לא ימצא חמץ בבדיקה, כיון שאנו מברכים על הביעור. וכן כתב בספר המכתם (פסחים ז, ב), וכן כתב בספר כל בו (סימן מח), וכן כתבו עוד פוסקים. ועוד שבשבולי הלקט (סימן רו) נקט שהברכה היא על כך שמחזר אחר החמץ לבערו, ולא על מציאת החמץ.
ועוד שבודאי אדם שעומל ימים ושבועות לנקות את ביתו מכל חמץ עושה עבודה יסודית יותר מהמנקה שעושה ניקוי שטחי לצאת ידי חובת מלאכתה, ואף על פי כן תיקנו לו חז״ל לברך על הבדיקה.
ומה שכתבנו שישאיר את מזודותיו וחפציו בחוץ כעיצה טובה, הוא כדי שהמקום יהיה פנוי, ויקל עליו לבדוק מהרה את החדר.
וזמן בדיקת החמץ ידוע שהוא בערב י״ד בניסן, ואם נכנס לחדרו בבוקרו של י״ד או בצהריים יבדוק אז בנר את חדרו.
בריאת העולם של פסח
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
