ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
הדבר ברור שכל מקום שאדם דר בו בימי הפסח חייב להיות נקי מחמץ, וחייב גם לעשות שם בדיקת חמץ. לכן חדר בית מלון שנחשב ביתו שהרי שכרו חייב בבדיקה, וכן כתב הגרש״ז אורבעך (שו״ת מנחת שלמה ח״ב סימן נח אות יז) לחייב בדיקה בברכה, וכן כתב הגר״י בלוי (חובת הדר דיני בדיקת חמץ), וכן כתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש ח״ג עמוד שנז), וכן כתב הגר״ש ווזנר (שו״ת שבט הלוי ח״י סימן סח).
ובשו״ת קנין תורה לרב אברהם דוד הורוביץ (ח״א סימן קכ אות ד’ וח״ה סימן לג) חידש שאין חיוב בדיקה אלא אם כן עשה קניין שכירות וגם קיבל את מפתחות החדר לפני י״ד בניסן, ולא אם רק הזמין חדר ללא קנין וקבלת המפתחות, ואין דבר זה דומה לשוכר בית לכל השנה בקביעות שצריך לבדוק, מפני שהדר בחדר המלון דינו רק כאכסנאי והחדר נחשב כשייך לבעלי המלון. וחייליה מהא שפסק הש״ע (סימן תלז ס״א) שהמשכיר בית לחבירו לצורך י״ד וממנו ואילך, יבדוק השוכר אם קנהו באחד מהדרכים ששכירות קרקע נקנית בו, והסביר המג״א שהכוונה שקנאו בכסף בשטר ובחזקה וקנין סודר, והרי קנין כזה עושים כשכוונתו לשכור לאורך זמן ולא רק כאכסנאי לכמה ימים בודדים כדרך השוכר חדר במלון.
זאת ועוד, שבמלון הדרך הוא לשלם רק כשיוצאים מהחדר, ולכן נחשב השוכר רק כאורח, שאף שמיחדים לו חדר עדיין לא פקע חיוב הבדיקה מהמארח שהוא בעל המלון. ועוד שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים לאורחים חדר ונותנים להם חדר אחר כנגד רצונם, שהוא עוד סימן והוכחה שאין זו שכירות רגילה אלא אירוח בתשלום.
ואכן הדברים מחודשים ולא התקבלו אצל מורי ההוראה שהבאנו לעיל, ויש להקשות עליהם בכמה אופנים.
א.
ברור שקנין השכירות נעשה בזמן שהמלון מחייב את כרטיס האשראי של השוכר, וזהו קנין סיטומטא שקונה כשאר קנינים, ואין אף מלון בעולם שיתן לשוכרים להיכנס לחדר ללא תשלום טרם כניסתם.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ב. מה שטען שדבר מצוי שכמה פעמים שבעלי המלון מחליפים את חדרם של המתארחים באמצע שהותם, נראה שאולי היה כן בזמן שכתב את ספרו, אולם כיום אין שום מלון שיחליף את חדר האורחים, ובודאי ללא רשותם. ואף אם נאמר שהחוק מתיר להם לעשות כן, כיון שכמעט לעולם לא יחליפו את החדר, ולא שמענו מעולם שעשו כן לכן נחשב החדר לגמרי כשכירות. ובשו״ת שבט הלוי (שם) הוכיח שדי בכך ששכירות החדר מאפשרת לשוכר להשתמש בו כרצונו, ולהיכנס ולצאת בכל עת.
ולכן נראה שאחר קבלת המפתחות חל מיד חיוב בדיקה בברכה, שהרי הוא מעתה כשוכר ונחשב החדר כביתו ממש, וכפי שפסק מרן השו״ע (סימן תלג סעיף יא): "המכבד חדרו בי״ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על פי כן צריך לבדוק בליל י’’ד", וכל זה דלא כמו שהכריע הילקוט יוסף (הלכות פסח עמוד תקסו) לחשוש לדעת הקנין תורה ולבדוק ללא ברכה משום ספק ברכות.
וגם לא כמו שהביאו בשם הרב שמואל קמינצקי, שכיון שחדרי המלון נקיים ביותר אין יברך. וזה אינו, שכן המציאות מוכיחה שהבודק בחדרי המלון קרוב לודאי שימצא מאחורי הארונות ומתחת למטות דברי מאכל, כיוון שהמנקה אינה עושה עבודה יסודית בניקוי החדר.
ויתירה מזו, ברור שמה שחייבו חז״ל בדיקה עם ברכה הוא אחר שעמל רבות בניקוי ביתו, ומעתה כמעט ולא יתכן שימצא שם חמץ. אולם הדבר אינו משום חשש שמא ימצא חמץ, אלא משום שכעת מתחיל את מצוות הביעור המסתיימת למחרת בשריפת החמץ. וכך כתב הארחות חיים (הלכות חמץ ומצה אות יד) שלא חששו לברכה לבטלה שמא לא ימצא חמץ בבדיקה, כיון שאנו מברכים על הביעור. וכן כתב בספר המכתם (פסחים ז, ב), וכן כתב בספר כל בו (סימן מח), וכן כתבו עוד פוסקים. ועוד שבשבולי הלקט (סימן רו) נקט שהברכה היא על כך שמחזר אחר החמץ לבערו, ולא על מציאת החמץ.
ועוד שבודאי אדם שעומל ימים ושבועות לנקות את ביתו מכל חמץ עושה עבודה יסודית יותר מהמנקה שעושה ניקוי שטחי לצאת ידי חובת מלאכתה, ואף על פי כן תיקנו לו חז״ל לברך על הבדיקה.
ומה שכתבנו שישאיר את מזודותיו וחפציו בחוץ כעיצה טובה, הוא כדי שהמקום יהיה פנוי, ויקל עליו לבדוק מהרה את החדר.
וזמן בדיקת החמץ ידוע שהוא בערב י״ד בניסן, ואם נכנס לחדרו בבוקרו של י״ד או בצהריים יבדוק אז בנר את חדרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
