ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג כ"א).
מצוה לספר
ליל חג השבועות, בחדר אוצר הספרים מתכנסים בחורי הישיבה ומטובי ירושלים ויקיריה. מרן הרב קוק זצ"ל מסב בראש השולחן הארוך, והוא קורא בפניהם בקול ערב מספר המצוות לרמב"ם, ומבאר כל מצוה להסתעפויותיה, מיישב הסתירות ומיישר ההדורים. בשעה מאוחרת מוזגים יין ליושבים, והמזמרים פוצחים בזמירות חג נלהבות, עד שר' שלמה זלמן אביו של הרב קם ממקומו, אוחז בידו של הרב והם פוצחים בריקוד שמחה סוער יחד עם כל הנוכחים. הריקוד אינו נמשך זמן רב, ולאחר זמן קצר הרב חוזר לשיעורו. לקראת בוקר הרב סוגר את הספר, ומברך בחיוך לבבי את הקהל שיזכו כולם בשנה הבאה להמשיך ללמוד בספר המצוות במקום בו פסקו השנה.
תפילת שחרית הייתה מתנהלת באווירה מיוחדת במיוחד. לעליית כהן קראו לרב לעלות והוא החל באמירת 'אקדמות' בהתרגשות מיוחדת. וכפי שסיפר תלמידו הגדול הגאון ר' יעקב משה חרל"פ על אופן היכרותו עם הרב: "ירדתי ליפו במצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בחג השבועות התפללתי בבית הכנסת 'שערי תורה', בן עשרים ואחד הייתי אז. והנה שמעתי כיצד הרב, שהיה רבה של יפו בתקופה ההיא, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה - נזדעזעתי עד יסוד נפשי, ומאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".
בתום התפילה הלך הרב לביתו, שם דרש מענייני דיומא, ואז בליווי ציבור גדול צעד אל עבר הכותל המערבי. רבים הצטרפו אל הרב בהליכתו, עד שבהגיעם אל שערי העיר העתיקה כבר הייתה זו תהלוכה רבתי, ובראותם מרחוק את אבני הכותל המערבי פצחו כולם יחדיו בשירת "יבנה המקדש".
* * *
בסעודת ליל חג השבועות ישבו חסידים רבים סביב שולחנו של הצדיק ר' שלמה ליב מלינטשנא, וציפו לשמוע ממנו דברי תורה בענייני דיומא. אולם הרבי ישב ושתק, עד שאחד מזקני החסידים אזר אומץ וביקש מהצדיק שיגיד להם דברי תורה הקשורים למתן תורה ולקדושת היום.
הרבי התנער מהרהוריו ואמר כי 'היהודי הקדוש' נהג לומר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", וזה לא דרך ארץ לדרוש בתורה אם רק מחר מקבלים אותה. המשיך הרבי ואמר: "אם כך אז מה צריך לעשות בליל שבועות? צריך להתכונן לקבל את התורה באימה וברטט!" ואז התחיל הרבי לרעוד כולו, תוך שהוא ממלמל - "באימה וברטט... באימה וברטט..." ולא נרגע עד שנאלצו לקחתו למיטה לנוח ולהרגע.
מצוה להורות
חג השבועות הינו ביום החמישים לעומר. בזמן שבית דין קבעו את החודש על פי ראיית הלבנה החג היה יכול לחול בין ה' לסיוון לז' בו, אולם בדורנו שהלוח הינו קבוע מראש חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
מאחרים קצת את תפילת ליל החג על מנת שימי ספירת העומר יהיו מלאים לחלוטין מפני שנאמר בהם: "שבע שבתות תמימות".
נוהגים להשאר בליל החג ערים כל הלילה ולעסוק בדברי תורה, ומביאים האחרונים את הטעם מפני שבני ישראל ישנו בליל נתינת התורה והקב"ה נאלץ להעירם, ועל ידי לימודינו בלילה אנו מתקנים זאת. ואמר על כך האר"י ז"ל כי מי שלומד כל הלילה ולא ישן כלל, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.
נוהגים לקשט את הבתים בירק זכר למתן תורה, שאז הר סיני קושט כולו בירק. ונהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב ויש בדבר טעמים רבים.
מובא בדרשות הר"ן ובשל"ה הקדוש כי בחג השבועות נידונים על לימוד התורה, לכן ראוי לכל אחד להתפלל שיזכה בשנה הקרובה ללמוד תורה לשמה ולזכות בכתר תורה.<
עניני החג נָגִיל וְנָשִֹישֹ בְּזֹאת הַתּוֹרָה - רִנָּה של תורה
תיקון ליל שבועות וקישוטי הכלה - שיחה לחג השבועות
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שופר
הנאה ממעשה שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה תמיד יש מחלוקת??
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
