ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג כ"א).
מצוה לספר
ליל חג השבועות, בחדר אוצר הספרים מתכנסים בחורי הישיבה ומטובי ירושלים ויקיריה. מרן הרב קוק זצ"ל מסב בראש השולחן הארוך, והוא קורא בפניהם בקול ערב מספר המצוות לרמב"ם, ומבאר כל מצוה להסתעפויותיה, מיישב הסתירות ומיישר ההדורים. בשעה מאוחרת מוזגים יין ליושבים, והמזמרים פוצחים בזמירות חג נלהבות, עד שר' שלמה זלמן אביו של הרב קם ממקומו, אוחז בידו של הרב והם פוצחים בריקוד שמחה סוער יחד עם כל הנוכחים. הריקוד אינו נמשך זמן רב, ולאחר זמן קצר הרב חוזר לשיעורו. לקראת בוקר הרב סוגר את הספר, ומברך בחיוך לבבי את הקהל שיזכו כולם בשנה הבאה להמשיך ללמוד בספר המצוות במקום בו פסקו השנה.
תפילת שחרית הייתה מתנהלת באווירה מיוחדת במיוחד. לעליית כהן קראו לרב לעלות והוא החל באמירת 'אקדמות' בהתרגשות מיוחדת. וכפי שסיפר תלמידו הגדול הגאון ר' יעקב משה חרל"פ על אופן היכרותו עם הרב: "ירדתי ליפו במצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בחג השבועות התפללתי בבית הכנסת 'שערי תורה', בן עשרים ואחד הייתי אז. והנה שמעתי כיצד הרב, שהיה רבה של יפו בתקופה ההיא, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה - נזדעזעתי עד יסוד נפשי, ומאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".
בתום התפילה הלך הרב לביתו, שם דרש מענייני דיומא, ואז בליווי ציבור גדול צעד אל עבר הכותל המערבי. רבים הצטרפו אל הרב בהליכתו, עד שבהגיעם אל שערי העיר העתיקה כבר הייתה זו תהלוכה רבתי, ובראותם מרחוק את אבני הכותל המערבי פצחו כולם יחדיו בשירת "יבנה המקדש".
* * *
בסעודת ליל חג השבועות ישבו חסידים רבים סביב שולחנו של הצדיק ר' שלמה ליב מלינטשנא, וציפו לשמוע ממנו דברי תורה בענייני דיומא. אולם הרבי ישב ושתק, עד שאחד מזקני החסידים אזר אומץ וביקש מהצדיק שיגיד להם דברי תורה הקשורים למתן תורה ולקדושת היום.
הרבי התנער מהרהוריו ואמר כי 'היהודי הקדוש' נהג לומר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", וזה לא דרך ארץ לדרוש בתורה אם רק מחר מקבלים אותה. המשיך הרבי ואמר: "אם כך אז מה צריך לעשות בליל שבועות? צריך להתכונן לקבל את התורה באימה וברטט!" ואז התחיל הרבי לרעוד כולו, תוך שהוא ממלמל - "באימה וברטט... באימה וברטט..." ולא נרגע עד שנאלצו לקחתו למיטה לנוח ולהרגע.
מצוה להורות
חג השבועות הינו ביום החמישים לעומר. בזמן שבית דין קבעו את החודש על פי ראיית הלבנה החג היה יכול לחול בין ה' לסיוון לז' בו, אולם בדורנו שהלוח הינו קבוע מראש חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
מאחרים קצת את תפילת ליל החג על מנת שימי ספירת העומר יהיו מלאים לחלוטין מפני שנאמר בהם: "שבע שבתות תמימות".
נוהגים להשאר בליל החג ערים כל הלילה ולעסוק בדברי תורה, ומביאים האחרונים את הטעם מפני שבני ישראל ישנו בליל נתינת התורה והקב"ה נאלץ להעירם, ועל ידי לימודינו בלילה אנו מתקנים זאת. ואמר על כך האר"י ז"ל כי מי שלומד כל הלילה ולא ישן כלל, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.
נוהגים לקשט את הבתים בירק זכר למתן תורה, שאז הר סיני קושט כולו בירק. ונהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב ויש בדבר טעמים רבים.
מובא בדרשות הר"ן ובשל"ה הקדוש כי בחג השבועות נידונים על לימוד התורה, לכן ראוי לכל אחד להתפלל שיזכה בשנה הקרובה ללמוד תורה לשמה ולזכות בכתר תורה.<
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
