ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הגדה של פסח
ליל הסדר הוא עשיר ורב־פנים. הסדר מורכב ממאכלים וריחות של בית ההורים, מנגינות, מנהגים ודינים דרבנן והלכות דאורייתא. בימינו, כשעדיין אין מקדש ואין קורבנות, אנו מקיימים בליל הסדר שתי מצוות מן התורה בלבד: אכילת מצה ומגיד. חינוך הילדים!
מצוות המגיד היא מרכזית ונכבדה: היא ארוכה, קודמת למצווה השנייה של אכילת מצה, והחיבור שמלווה את כל הלילה הזה נקרא על שמה, ההגדה.
חשיבותה של מצווה זו כה רבה, עד שרבנים רבים דנו בשאלה מדוע אין מברכים עליה, וכל אחד השיב את תשובתו (ראו למשל מאירי לעומת מהר"ל). לילה זה הוא ליל חינוך ילדינו במובן העמוק ביותר. בדרך של שאלות ושל סקרנות אנו מבקשים להעביר אליהם את שרביט הזהות, את הבנת סוד קיומנו, את הכרת בחירתנו מאת הקב"ה, ואת התודעה הברורה של מי אנחנו, למי אנו שייכים ולאן אנו צועדים.
אך כיצד מחנכים? אף על כך משיבה ההגדה ומלמדת אותנו בין השאר כי "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". פשוטו של דבר: בארבעה מקומות שונים בתורה מצינו דו־שיח שבין הורה לבנו על ליל הסדר - שלושה מופיעים בספר שמות ואחד בספר דברים. מעיון מעמיק בפסוקים הסיקו חז"ל כי ארבע שיחות אלה מציגות ילדים השונים באופיים ובגישתם, ומכאן לנוסח שנאמר בהגדה: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". מקורו הראשון של המדרש הוא במכילתא (מכילתא לשמות יג, יד), אולם נוסח אחר מופיע בתלמוד הירושלמי (פסחים י, ד). בישיבות נהגו לעיין בשני המקורות הללו ולהשוות ביניהם, כדי לעמוד על הדגשים שבכל אחד מהם ועל המסר הייחודי הטמון בו.
ברם, קיימת השוואה חשובה נוספת שראוי להעמיק בה: ההשוואה שבין נוסח המדרש במכילתא ובהגדה ובין הנוסח שבתורה עצמה. שאלות ארבעת הבנים בתורה זהות לאלה שבהגדה, אולם התשובות שונות תכלית השינוי. נעיין בתשובת התורה לבן הרשע, לעומת תשובתה לבן החכם. הבן הרשע שואל, כפי שמופיע גם בהגדה: "מה העבודה הזאת לכם" (שמות יב, כו). תשובת התורה (שם) ניתנת בתמצות, בפחות מפסוק אחד: "זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". לעומתו, הבן החכם מופיע בתורה בספר דברים ושם הוא שואל, כשם שמופיע אצלנו גם בהגדה: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם". ואולם תשובת התורה לחכם שונה לחלוטין מזו שבהגדה, והיא כוללת פי ארבעה פסוקים: "וייתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו. ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה" (דברים ו, כא-כד).
יש מן המפרשים שעמדו על ההבדל שבאורך התשובות. מדבריהם עולה כי לרשע יש להשיב בתכלית הקיצור, אולי כי חסרות לו הסבלנות והנכונות לשמוע יותר. לעומת זאת לחכם אפשר להשיב באריכות, שכן הוא יקשיב בתשומת לב לכל מילה. ברם, בספר המאמרים של הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק שפורסם באנגלית ('השיבה לציון') מופיע הסבר מהותי נוסף, המצוטט גם בהגדתו של הרב חיים נבון (עמ' 27). לפי הגרי"ד, לרשע משיבים בשפת הגורל: אירעו לנו דברים, נרדפנו והיה צורך בהצלה. אין כאן בחירה ואין ייעוד, יש רק מציאות שנכפתה עלינו. לעומת זאת, לחכם פונים בשפת הייעוד: "לתת לנו את הארץ". עליו להיות גורם פעיל בתוך תוכנית אלוקית מכוונת. זו השפה הראויה לבעלי אמונה, וזו השפה שראוי שנאמץ כולנו בבואנו לפרש את המציאות ולעצב את דרכנו.
מציאות של גורל בלבד?
ואכן, "בימים ההם ובזמן הזה". ניתן להביט על מצבנו העכשווי בעיניים של גורל בלבד, לומר לעצמנו שהנה שוב אנו נמצאים במלחמה, שוב רצים חדשות לבקרים אל הממ"ד או אל המקלט, שוב חיילים רבים מגויסים ושוב יש פצועים והרוגים. כל אלה עובדות כואבות, ויש שהמציאות הזאת כבדה וקשה. אך השאלה האמיתית היא: האם זהו קצה אופקנו, או שמא אנו נקראים להרים את המבט גבוה יותר ולראות את תהפוכות השעה מתוך ראייה של ייעוד ושל נצח? האם הסבל הוא הפסוק האחרון, או רק פרק אחד בסיפור ארוך ומכוון בהרבה? ליל הסדר הוא ליל שימורים שבו הציפייה הממשית לגאולה שלמה יוצקת משמעות לאתגרי ההווה.
לא בכדי פותחת הברכה שבסוף המגיד, "גאל ישראל", במילים "אשר גאלנו וגאל את אבותינו", מתוך ביטחון שלם ש"יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך". ברכה זו, שיש שראו בה ברכה על מצוות המגיד עצמה, מקפלת בתוכה תפיסת עולם שלמה: אף שאכן קשה, אנו יודעים היטב מניין באנו ולאן אנו הולכים. יש בה שילוב של עבר (גאל את אבותינו) עם הווה (גאלנו), ואנו חוליה בשרשרת הדורות. אין אנו עלה נידף ברוח, שנמצא כאן במקרה וגורלו אך ורק לסבול, אלא אנו חלק פעיל ובונה של העם הנבחר, עם שיודע לזהות בקשייו את חבלי הלידה של קומה חדשה וגאולה שלמה.
לא בכדי מסיימים את המגיד בהכרזה ובתקווה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". אמירה זו אינה שריד של טקס עתיק הנאמר מתוך הרגל, אלא ביטוי לאמונה חיה ופועמת, המניעה אותנו לאורך השנה כולה. אמונה שהגאולה בוא תבוא ובמהרה.
בימים שבהם מתחוללים אירועים גדולים וקשים, נתפלל לשלומם של הפצועים בגוף ובנפש, נחבק את משפחות השכול ונעמוד לצידן, ונשאב תעצומות מן ההבנה העמוקה של פשר הקשיים ומשמעותם. מתוך אמונה ומתוך שיתוף, יחד נצעד בגאון לאורך השנה כולה, אל עבר חירותנו השלמה.
הכותב הוא סמנכ"ל חינוך במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
