ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
17 באפריל – 16 במאי 2026
המולד: יום שישי בבוקר 5:38 ו-14 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ד' באייר (19.4.2026), עד ליל ו', י"ד באייר (30.4.2026)
שבת תזריע מצורע, ב' ראש חודש אייר, א' באייר (18.4.2026). בתפילה: "יעלה ויבוא". חצי הלל, קדיש תתקבל. מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע. חצי קדיש. בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס: "וביום השבת, ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". מפטירים בישעיהו סו,א: "כה אמר ה' השמים כסאי" עד סוף הספר, וחוזרים וכופלים הפסוק "והי' מדי חודש בחדשו". אין אומרים אב הרחמים. מוסף של שבת וראש חודש: "אתה יצרת". יש להוסיף "קדשנו במצוותיך" ראה שבת ראש חודש טבת. שיר של יום, ברכי נפשי.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי. "יעלה ויבוא". אין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ב.
יום ג', ד' באייר (21.4.2026). יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהילים, פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פותחים הארון, ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים. אין אומרים תחנון במנחה.
יום העצמאות, יום ד', ה' בחודש (22.4.2026). על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אחרי, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש
ישראל" (ישעיהו יא,יב) חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.
שבת פרשת אחרי וקדושים, ח' באייר (25.4.2026). מפטירים בעמוס ט,ז "הלא כבני כושיים". עד סוף הפרק. מברכים המתענים שני-חמישי-שני.
במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור, אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק ג.
יום ב', י' באייר (27.4.2026). תענית שני קמא, סליחות, עלות השחר 4:20.
יום ה', י"ג באייר (30.4.2026). תענית חמישי, סליחות. עלות השחר 4:17. במנחה – יש האומרים תחנון, ויש שאינם אומרים.
פסח שני. יום ו', י"ד באייר (1.5.2026). אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח". בליל י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה.
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר (2.5.2026). מפטירים ביחזקאל מד,טו: "והכהנים הלוים" עד מד,לא "לא יאכלו הכהנים".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר. "צדקתך צדק". אבות פרק ד.
מיום זה ואילך, המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר, כיון שאמר 90 פעם, ומיום א', ט"ז בחודש, המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר.
יום ב', י"ז באייר (4.5.2026). תענית שני בתרא. סליחות. עלות השחר 4:11.
במנחה אין אומרים תחנון.
ל"ג בעומר, יום ג', י"ח באייר (5.5.2026). משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג בעומר עד שיספור, שלא יכנס לספק ברכה. אין אומרים תחנון, אבל אומרים למנצח. מסתפרים, נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין. במירון הילולא על קברו של ר' שמעון בר יוחאי. ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל 3. אין מתענים בו, מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר (9.5.2026). "חזק". נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך, אך שישמע כל הקהל. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים בירמיהו טז,יט "ה' עוזי ומעוזי" עד יז,יד "תהילתי אתה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר. אבות פרק ה.
יום ה' כ"ז באייר (14.5.2026). ערב ראש חודש סיון (מוקדם). במנחה אומרים יום כפור קטן, ואין אומרים תחנון.
יום ו', כ"ח באייר (15.5.2026), יום שחרור ירושלים. יום שחרור יהודה, שומרון ומקום המקדש משלטון זר. על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג, "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה, ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר (16.5.2026). מפטירים בשמואל א כ,יח: "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" עד כ,מב: "עד עולם". מברכים חודש סיון שיחול הערב. אומרים "אב הרחמים".
המולד: לפני צאת השבת שעה 18:02 ו-15 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
המולד: ליל שישי 5:18 + 14 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מוצאי שבת, ט' בחודש, עד ליל ו', י"ד בחודש
ב' דר"ח אייר, שבת, א' באייר, פרשת תזריע מצורע. "יעלה ויבוא".
שחרית - אחר חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג. מוציאים שני ס"ת. בראשון קוראים לשבעה בפרשיות השבוע, ח"ק. בשני קורין למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד "ונסכו", ח"ק. מפטירים בנביא "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו ס"ו) עד "והיה מדי חודש בחודשו".
מוסף אתה יצרת. אבות פרק ב'.
מנחה - אין אומרים צדקתך.
יום שלישי, ד' באייר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדליקים נרות נשמה לזכר הנופלים. בתפילת ערבית, אחרי קדיש תתקבל, מוסיפים מזמור ט' בתהלים פסוק בפסוק, וקדיש על ידי הורים וקרובים. בתפילת שחרית, אחרי קדיש תתקבל, פתיחת הארון, מזמור קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק, יזכור, "אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים.
יום רביעי, ה' באייר, יום העצמאות. עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח", וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב). חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך. הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ביום העצמאות.
שבת פרשת אחרי מות קדושים, ח' באייר. מפטירים בנביא "ויהי דבר ה'…בן אדם דבר" (יחזקאל כ'). פרקי אבות ג'.
יום ששי י"ד באייר, פסח שני. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה ביום חמישי. יש נוהגים לאכול ביום זה מצה. עד יום זה, אם אוכל מצה של פסח, מברך המוציא וברכת המזון, לאחר יום זה מזונות. (על מצת חמץ מברך מזונות וברכה מעין שלוש).
שבת פרשת אמור, ט"ו באייר. מפטירים בנביא "והכוהנים הלויים (יחזקאל מד, טו עד סוף הפרק). פרקי אבות פרק ד'.
ל"ג בעומר, יום שלישי, י"ח באייר. אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו. יום ההילולא דרשב"י. בלילו נהגו לערוך בביהכ"נ לימוד, הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד התנא הרשב"י. במירון נערכת הילולא על ציון רשב"י זיע"א.
שבת פרשת בהר בחוקותי, כ"ב באייר. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור. מפטירים בנביא (ירמיהו טז, יט) "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז, יד).
התימנים מפטירים ביחזקאל לד.
פרקי אבות פרק ה'.
כ"ח באייר, יום ששי, יום שחרור ירושלים. שחרור העיר העתיקה והכותל משלטון זר. עפ"י החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה לרגל שחרור ירושלים ונסי ה' במלחמת ששת הימים.
במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג. יש המוסיפים גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד כל ימי ענותו".
בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג. "אז ישיר" פסוק בפסוק, הלל (ללא ברכה), ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז: "הודו לה' כי טוב". עושים משתה לזכר הנסים והנפלאות.
יום זה הוא ההילולא של שמואל הנביא. נוהגים לעלות לקברו ולומר תפילה מיוחדת לכך.
שבת פרשת במדבר, כ"ט באייר, ערב ר"ח סיון. מפטירים בשמואל א', כ' "ויאמר לו יהונתן מחר חודש". מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום ראשון.
מנחה - אין אומרים צדקתך. אבות פרק ו'.
בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש, על חינוך הילדים.
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מתי נכון לומר סליחות ?
לבדוק את החמץ שבלב
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
