ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לצערנו התרחשה שגיאה בקבלה או הצגה של נתונים

בית המדרש שבת ומועדים חודשי השנה

הזמן המלכותי

בהר הזיתים שבירושלים ניצבת מצבתו של אליעזר בן יהודה, ועליה כיתוב מפתיע המציין את תאריך פטירתו: ו' שנים להצהרת בלפור. מצבה זו נוגעת בפולמוס על התאריך העברי ועל היכולת לחולל בו שינויים. האם תמיד מנה עם ישראל לבריאת העולם? מהו באמת מניין הזמן הישראלי המקורי? ומהו משמעותו של מניית הזמן?
לחץ להקדשת שיעור זה
הזמן המלכותי
ראש השנה היהודי חל בא' בתשרי, אולם חז"ל מציינים מספר ראשי שנים 1 נוספים: "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, ..באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות.. באחד בשבט ראש השנה לאילן.." מתוך ראשי השנים השונים ניתן לבודד שני ראשי שנים שמשמעותן נוגעת לסדרי השלטון: ניסן ותשרי 2 . על מנת לאפשר כתיבת מסמכים מחייבים, על המסמך לשאת תאריך המציין את זמן חלותו של השטר. מהו התאריך שמצויין על גבי השטר? השנה לשנת הכתרתו של המלך השולט 3 . שנה ראשונה למלך, שנה שנייה וכו'. זמן חילוף השנה איננו תלוי בתאריך הכתרתו של המלך, אלא הוא תאריך קבוע - בתשרי למלכי אומות העולם ובניסן למלכי ישראל. לדוגמא: מלך מאומות העולם שהוכתר בחודש אב, כעבור חודשיים, בתשרי, הוא יכנס לשנתו השנייה. מלך ממלכי ישראל יכנס לשנתו השנייה בניסן. מכאן ואילך חילוף השנה יהיה בניסן או בתשרי בהתאמה. הצורך ביום קבוע לחילוף השנה ללא תלות בתאריך ההכתרה נובע מחשש שיום ההכתרה אינו ידוע וכותב השטר עשוי לטעות בציון השנה 4 .

מניין המלוכה - שיטת הבבלי
כשישראל תחת שלטון זר, המניין הוא אחר מלכי אומות העולם, שעומדים תחת שלטונם, הנימוק לציון התאריך בשטרות לשנות המלכות ולא, למשל, לשנות בריאת העולם, נוגע למושג שלום מלכות 5 . במלכי הגויים, שלום מלכות משמעותו היא כי אי התייחסות לשלטון, יכולה להוות עילה להתנכלות ולכן קבעו חכמים חובה לאזכר את המלכות המקומית בשטרות. ציון תאריך המתייחס למלכות אחרת, מלכות שחלף זמנה או שהיא נחותה פוסל את השטר 6 . ציון שנות שלטונו של המלך מופיע במסמכים המשמעותיים, המבטאים שלטון תקין ומסודר כשטרות גיטין. שטרות מדרג נמוך יותר, כמו שטרי הלוואות, לא מחויבים בציון תאריך המתייחס למלך 7 .
במלכי ישראל אין מושג של "שלום מלכות", והנימוק לציון השנה לשנות מלכותו של המלך אינו נובע מחשש להתנכלות השלטון, אלא מנוהג קיים ומדרך ארץ. המקור לשינוי השנה במלכי ישראל בניסן, נלמד מפסוקים 8 . הפסוקים מבטאים נוהג שהיה קיים בימי שלמה 9 , ואינם 10 מבטאים חובה לנהוג כך גם בעתיד 11 . כלומר, כל זמן שהמלכויות הקפידו על צורת מניין המתייחסת לשנות מלכותו של המלך ראש השנה הוא בניסן. אולם כיום שאין דרך למנות שנות מלכות בעולם, אין צורך להקפיד על מניין לשנות המלך המתחלפת בניסן 12 . ברם, אם המניין ישוב למניין שנות המלכות יחזור דין המשנה ושינוי השנה יחול בניסן.

שיטת הירושלמי
בירושלמי ישנם שתי גישות עיקריות בהסבר המשנה, מדוע מונים למלכים:
1) מניין למלכים כסניף למצוות החודש הזה לכם
הירושלמי מנמק את ציון ניסן כראש השנה למלכים בפסוק "החודש הזה לכם"! 13 . המונח "לכם" ממקד את ניסן כראש השנה לחדשים למלכים ורגלים בלבד, במובחן משנים, שמיטין, יובלות, נטיעות וירקות שראש השנה שלהם שונה 14 . המונח "לכם" משמעותו המלכות שלכם. 15 העמדת המקור לראש השנה למלכים בניסן, מפסוק בתורה, מעלה אותו מדרגת תקנת חכמים, כפי שמשמעותו בבבלי, לדרגת דאורייתא. 16
2) מניין סדרי השלטון היא לארוע המרכזי של הדור.
שמואל טוען 17 שהמניין לשנות המלכים, אינו סניף של "החודש הזה לכם", כלומר, חילוף השנים בניסן אינו תלוי במניין המלכים. שמואל מציין צורות מניין שונות בהיסטוריה היהודית - ליציאת מצרים, לבניין הבית, לגלות. את אופן המניין מחליטים חכמי הדור. בכל צורת מניין שהשתנתה, נשמר המרכיב של זמן השינוי, היינו גם כשמנו לבנין הבית, השנה היתה ממשיכה להתחלף בניסן ולא בתאריך בניין הבית. 18
ביסוד ההבדל בין הבבלי לירושלמי עולה שלבבלי יסוד המניין לשנות המלכות הינו טכני במהותו, או מחשש איבה או מנימוס, יסוד המניין הוא 'הסכמי', בשינוי ההסכמים הנהוגים, ישתנה אופן המניין. לעומת זאת, לירושלמי, המניין לשנות המלכות הוא מהותי, או כסניף למצווה דאורייתא או כהבנה שעם חי מתפתח בייחס לאירועים המשמעותיים בחייו, הספירה משתנה בהתאמה לסיפור החיים של האומה הישראלית, הדינמיות הזו תמיד משמרת את זיקתה למקור לידתה, ולכן כל מניין בעם ישראל שנתו מתחלפת בניסן.

מצוות החודש הזה לכם ראש חדשים
מצוות החודש הזה לכם היא המצווה הראשונה בה נצטוו בנ"י על ידי משה. בפירוש המילים בפסוק ובמשמעות הציווי נחלקו הרמב"ם והרמב"ן. לרמב"ם 19 משמעות המילה "חודש" הינה במשמעות "הלבנה המתחדשת", המילה "לכם" מציינת פנייה לבית הדין, היינו הענקת הסמכות לניהול המערכת של קידוש החודש ועיבור השנה, נתונה לבית דין סמוכים ולא ליחיד, ההיבט השני בפסוק הוא לייסד את לוח השנה על חודש ירחי. למעשה הלוח העיברי הוא חודש ירחי ושנה ממוצעת שימשית 20 במובחן מלוחות ירחיים בלבד או שימשיים בלבד. לרמב"ן 21 משמעות המילה "החודש" היא יחידת הזמן הקרויה ניסן והמילה "לכם" מציינת פנייה לכל יהודי לזכור את יציאת מצרים כחלק מחייו. למעשה, לשיטת הרמב"ם המערכת של קביעת לוח השנה נמסרה לבתי הדין והיא חלק ממערכת הכלל של קביעת הלוח 22 . ולרמב"ן הציווי מחייב כל יהודי להטמיע בחייו את יציאת מצרים כחלק מלוח השנה שלו ולמנות את החודשים לא בשמותם אלא בהתיחסותם ליצאת מצרים הראשון, השני וכו'. 23

הופעתו של המניין לשנות העולם
המניין לבריאת העולם הוא המניין המרכזי שעם ישראל משתמש בו היום. אולם, בירושלמי 24 , מציין שמואל צורות שונות של מניין "..מכאן שמונים ליציאת מצרים..משנבנה הבית התחילו מונין לבניינו... לא זכו למנות לבנינו התחילו למנות לחרבנו... לא זכו למנות עצמן התחילו למנות למלכויות.." גם בבבלי 25 המניין המתייחס לשנות העולם מוזכר רק פעמיים 26 . צורות מניין שונות תועדו במהלך ההיסטוריה היהודית, באגרות, במצבות 27 , בכתובות ובגיטין מופיעים מניינים שונים. 28 לדעת ר' עזריה מן האדומים הופעתו של המניין לשנות העולם כמניין מרכזי החל או בתקופת רב שרירא גאון או עם חתימת התלמוד 29 ( בהרחבה ובדוגמאות ניתן לעיין במאמרו של הרב שי וולטר 30 .)

הניסיון לחידוש המניין בעת החדשה
בשער ירחון "המסדורנה" שהחל להופיע בכ"ז סיוון תרמ"ה, הוסיף הרב חיים הירשזון את התאריך אלף תתט"ז לחורבן הבית, בספרו "מלכי בקודש" הנושא ונותן בענייני "הנהגת הממלכה בישראל על פי דרכי ההלכה" מצוין –"בשנה השנייה להכרת ממלכות הברית את זכותנו לארץ ישראל" בספרו "ימים מקדם" ציין "עשתי עשרה שנה להקונגרס הראשון לציון" דוגמאות אלו מצטרפות להתעוררות של אישים שונים לציון תאריכים בעלי זיקה לאומית 31 .

חידוש המניין למלכות
אם נבחן את מציאות זמננו לשיטות השונות נצטרך להכריע בשאלה מיקדמית: האם מדינת ישראל מוגדרת מלכות לצורך מנין לשנותיה? הרב קוק בעיסוקו בסוגיא חידש "שבזמן שאין מלך כיוון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה" 32 הרב ישראלי ביסס עמדה זו מעבר לרמה התיאורטית וגזר ממנה התיחסות מעשית לסמכויות השלטון במדינה 33 . אפשר לומר שגם לשיטות שבוחנות את מדינת ישראל עפ"י סוגיית דינא דמלכותא דינא 34 או לאור סוגית שבעת טובי העיר 35 ניתן לומר שהמציאות המדינית של מדינת ישראל יש בה סניף וזכר למלכות ישראל (המבט הוא על המדינה ולא ממשלה זו או אחרת).
לאור דברנו נבחן את הדין לאור העמדות השונות:
א. עפ"י הבבלי משמע שמניין הוא עניין הסכמי, מדינת ישראל יכולה למנות לבריאה או באופן אחר, העיקר שהדבר מוסכם ואין בו בעיות אחרות של מניין לע"ז. אם המניין יהיה למלכות הוא יהיה קשור לניסן.
ב. עפ"י הגישה הראשונה בירושלמי משמע שהמניין המלכותי קשור בקשר הדוק לניסן, ויש עניין לחדש את המניין לשנות מלכות וחלופתו בניסן ובכך לקיים מצוות "החודש הזה לכם".
ג. לשיטתו של שמואל בירושלמי, ניתן לומר שכיוון שאופן המנין נקבע על ידי המאורע המרכזי בדור, המניין הציבורי נותן משמעות למציאות וחי לאורה. מהו האירוע המרכזי והמשמעותי ביותר בתולדות העם במאות האחרונות, אם לא תקומתה של מדינת ישראל?
העולה מדברינו, שלשיטת הירושלמי הן לגישה הראשונה והן לשמואל, רצוי וראוי לחדש ספירה לתקומתה של מדינת ישראל כשהשנה מתחלת בניסן, ולבבלי הדבר אפשרי.

זמן המלכות במקצב משתנה
התודעה הישראלית קשורה לניסן ומתעצבת על פיו, זמן המלכות הישראלי קשור לניסן, לא לחינם המצווה הראשונה שבה מצטווים ישראל קשורה לתודעת הזמן. הזמן ונקודת ההתחלה קובעים מהי הראשית שהכל נובע ממנה. השנה הניסנית היא שנה "חודשית", לעומת השמיטה שהיא שנה "שנתית". בבואה להגדיר את תשרי כראש השנה לשמיטין, מבארת הגמרא את סיבת הההשואה לראש השנה שבתשרי ולא שבניסן, בנימוק : "דנין שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים ואין דנין שנה שאין עמה חדשים משנה שאין עמה חודשים" 36 . שנה "שנתית" משמעותה שנה שהיא יחידה שלמה בפני עצמה. שנה "חודשית" משמעותה שנה שמורכבת ממקבץ של חודשים היוצרים יחד שנה שלמה. השנה של תשרי מתיחסת לייחודיות של שנה, השנה של ניסן פועמת במקצב החודשי. השנה "הניסנית" קשובה לשינויים המתחוללים בה, היא קשורה ליכולת התפתחות וגדילה, ליכולת ההתערבות האלוקית במהלך חיינו הן בטבע והן בנס. מקצב הזמן של המלכות הישראלית קשור בשינויי הזמנים והאירועים, באירועים המרכזיים שה' מזמן לפתחנו ובזיהוי ותודעה מה מקור חיינו והיכן מתחילה ראשית חייו של העם – יציאת מצרים .





^ 1.הגמרא במסכת ראש השנה דף ב. מציינת מספר ראשי שנים:
ניסן, כמגדיר את המועד הסופי להקרבה לקרבן שהאדם התחייב להביאו בעבר, וכציון חילוף שנה של השלטון.
אלול, כמגדיר לאיזה שנה שייך העדר הנוכחי, לעניין חיוב מעשר בהמה.
תשרי, לגבי תחילתה של שנה חדשה, לתחילת שנות השמיטה והיובל, כקובע למנין שני ערלה ולקבוצת השיוך של הירק ביחס למעשר.
שבט, כמגדיר שנת המעשר ביחס לאילן.
גם סיוון משמש כראש השנה, אולם כיוון שהוא תלוי במעשה ההקרבה של שתי הלחם, הוא אינו נכלל במשנה שהקריטריון שלה הוא ראשי שנים שחלותם לא תלויה במעשה .
^ 2.ניסן, למלכי ישראל וההשלכה לשטרות. תשרי, לשטרות במלכי העמים.
^ 3.משנה ראש השנה ב.
^ 4.רש"י שם ד"ה "שיטרי חוב המוקדמים פסולים" .לתוס' שם ד"ה "לשטרות", החשש הוא לטעות ביום ההכתרה שעלולה לגרור טעות רחבה.
^ 5.גיטין פ .
^ 6.לר"מ הגט פסול, לחכמים בדיעבד כשר, גיטין פ.
^ 7.תוס' ר"ה ב. ד"ה למלכים. לעומתו, לריטב"א החשש קיים גם בשטרות בדרג נמוך יותר.
^ 8.גם למלכי אומות העולם וגם למלכי ישראל הלימוד הוא מפסוקים עיין ר"ה ב. - ג .
^ 9.ראש השנה ב: "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בנ"י מארץ מצרים בשנה הרביעית בחודש זיו הוא החודש השני למלוך שלמה על ישראל(מלכים א פרק ו) מקיש מלכות שלמה ליצאת מצרים מה יציאת מצרים מניסן אף מלכות שלמה מניסן".
^ 10.עיין ר"ן ר"ה ב: "דמשום הכי מונין מלכי ישראל למלכותן מניסן כדי שיעשו זכר ליצאת מצרים שבאותו זמן שיצאו מעבדות לחרות התחילה ממשלתן".
^ 11.ערוך לנר דף ב: בתירוצו על קושית הפנ"י. לאור המקורות שבנביא, לציון השנה מניסן, במלכות שלמה, התקשה הפנ"י בעמדת רש"י המנמק את המניה לניסן ברמה של תקנת חכמים.
^ 12.רמב"ם מהלכות גירושין פ"א הלכה כ"ז.
^ 13.ירושלמי ר"ה הלכה א.
^ 14.את ציון הפסוק כמקור לאופן המניין, ניתן להבין מהפני משה, לקרבן העדה אין הכרח שהפסוק מהווה מקור אלא ניתן לבאר את הפסוק כשאלה ואת המקור לניסן מהפסוקים הבאים, וממילא יוצא כבבלי .
^ 15.בהבנה כיצד קשור "החודש הזה לכם" למניין המלכות ניתן לומר כי, המטרה היא איזכור מתמיד של יציאת מצרים ע"י שילובה במרכיבים מרכזיים בחייו של העם. העקרון המופיע בפסוק "החודש הזה לכם" הוא שיציאת מצרים צריכה להיות חלק חשוב מתודעתו של עם ישראל ולפיכך נקבעה ניסן כראש לחודשים. הירושלמי מוסיף שזו גם הסיבה למנין המלכות עפ"י ניסן וקביעתו כמניין הראשי. דהיינו הרצון למנות לניסן, ולכן הפסוק מנסה לאתר מרכיב מרכזי בעם ולמנותו לניסן. הירושלמי משקף את התהליך הפנימי של הפסוק, בקביעתו שהמקור למניין המלכים הוא הפסוק. מציאותה של מלכות מעצימה את ה"לכם". בירושלמי ישנה דעה נוספת המקשרת את מנין המלכים ל"החודש הזה לכם", ההבחנה לשיטה זו, בין מיעוט "לכם" משנים, לבין ריבוי למלכים ולרגלים לא נובע מלימוד פסוקים, אלא ממיעוט אחר מיעוט שמשמעתו ריבוי. מבחינת המהות שיטה זו ממשיכה את הכיוון של השיטה הראשונה.
^ 16.הלימוד מהפסוק וקישורו למניין המלכים מלמד כי לא רק המניין מניסן הוא מהתורה, אלא עצם המניין למלכים מקורו מהתורה.
^ 17.ירושלמי שם
^ 18.קרבן העדה שם ד"ה "ואומר".
^ 19.הלכות קידוש החודש פרק א הלכות א' וה': "חודשי השנה הם חודשי הלבנה ....אין ראיית הירח מסורה לכל אדם..אלא לבית דין הדבר מסור.."
^ 20.על היסודות של לוח השנה היהודי והרחבה על מקורותיו עיין רחמים שר שלום "הלוח היהודי הקדום אתר "דעת" ,
^ 21.רמב"ן על התורה ,שמות יב ,ב. "וטעם החודש הזה לכם ראש חודשים שימנו אותו ישראל חודש הראשון ,וממנו ימנו כל החודשים שני ושלישי עד תשלום השנה..כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר.. " לדעת הרמב"ן העיקרון של הזכרת ניסי הגאולה, מקבל מימד נוסף עם החזרה מגלות בבל, וציון שמות החודשים תשרי, חשוון וכו' בשפה בבלית כאות לגאולתנו מגלות זו. עיין רמב"ן שם.
^ 22.לרמב"ן הצורך בתיאום בין השנה השימשית לחודש הירחי נלמד כמצוות עשה נוספת "שמור את חודש האביב". לרמב"ם, ההתאמה בין החודש לשנה טמונה כולה ב"החודש הזה לכם". עיין ספר המצוות לרמב"ם מצווה קנ"ג ובהקדמתו שם בשורש הראשון, ובהשגות הרמב"ן שם.
^ 23.לרמב"ן השימוש בשמות החודשים כיום, תשרי חשוון וכו', הוא זכר ליציאה מגלות בבל עיין מקור 20.
^ 24.ירושלמי ר"ה הלכה א.
^ 25.סנהדרין צז :,ע"ז ט:
^ 26.להרחבה ומקורות נוספים המציינים את התאריך ביחס לבריאת העולם, עיין "המניין לבריאת העולם והתחלת השמוש בו" הרב שי וולטר ,המעין,טבת תשע"ג ,גיליון 204.
^ 27.לדוגמא עיין: היצגי תאריך יוצאי דופן במצבות וירצבורג, אברהם ריינר, תרביץ, כרך עט חוברת א. עמ' 143-147
^ 28.עיין הערה קודמת.
^ 29.מאור עיינים, פרק כ"ה דף צה ע"א ואילך ועיין הערה 23.
^ 30.עיין הערה 23.
^ 31.עיין בהרחבה, דף לתרבות יהודית, גיליון 277.
^ 32. עיין שו"ת משפט כהן סי' קמ"ד סעיף ט"ו.
^ 33.עיין הרב שאול ישראלי "עמוד הימיני", סימן ז, סמכות הנשיא ומוסדות ממשל נבחרים בישראל. והלכות מדינה לרב וולדנברג, חלק א, שער ג.
^ 34.הרב עובדיה הדאיה, האם יש למדינת ישראל דינא דמלכותא דינא, בתוך קובץ-בצומת התורה והמדינה א, מכון צומת, תשנ"א. ובשו"ת "ישכיל עבדי", חלק ו, חושן משפט סי' כח.
^ 35.הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, יסודות דין המלכות בישראל ובעמים, שו"ת משפטי עוזיאל, כרך ט, חושן משפט סי א,
לסקירה רחבה עיין: ישראל בן שחר ויאיר הס, התוקף ההלכתי של חוקי המדינה, בתוך כתר, מחקרים בכלכלה ומשפט על פי ההלכה, מכון כתר, תשנ"ו. ועיין עוד בני פורת חמישה מושגים יהודיים של דמוקרטיה ישראלית, בתוך מחשבות על דמוקרטיה יהודית, עורך בני פורת, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
^ 36. בבלי ר"ה ח :
עוד בנושא חודשי השנה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il