ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
גם בפרשתנו אנו מוצאים דיון בחתונתו של משה רבנו עם צפורה הכשית, חתונה עם נסיכה מדיינית שגם לה היבט פוליטי מובהק. גם חתונה זו לוותה בחתימה על הסכם ומופיע בה נוסח שמשמש באופן די ברור להגדרת הסכמים בין לאומיים מחייבים - "ויואל" מלשון אלה ושבועה (שמות ב' כא, יהושע י"ז יב, שופטים א' לה ואולי גם שם י"ז יא).
ננצל הזדמנות זו ונציע כי חלק גדול מאוד מהחתונות הנזכרות בתנ"ך יש להן משמעות פוליטית. רובן ככולן הן חתונות בין מלכים, נסיכים ונסיכות. לעתים, אין ציון ישיר של החתונה אלא רק ציון שם אמו של המלך וממילא למדנו על חתונתם המלכותית של המלך הקודם עם "אמה של מלכות" שבנה ישב על כיסאו. יתכן וגם המחלוקת בעניין ציפורה קשורה לשאלת היורש שהרי חור בנה של מרים היה אכן אחד המועמדים המובילים בתחום זה.
נחזור חזרה אל שמשון וחתונתו הראשונה.
שמשון הינו מועמד בעל פוטנציאל הנהגתי חזק. הוריו של שמשון מתגוררים בצרעה. עיר זו שייכת הן לנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו לג) ונחלת שבט דן (שם י"ט מא). הכתוב מציין כי אביו היה משבט דן וחז"ל מוסרים לנו כי אמו הייתה משבט יהודה (במדבר רבה פרשה י ד"ה ה דבר אל ). הורים שכאלה הם בפוטנציאל הוריו של המשיח כמו שמבואר במדרש:
"אמ' ר' חמא בר' חנינא זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן, ובשניהן כת' אריות גור אריה יהודה, דן גור אריה (בראשית רבה פרשה צז ד"ה (ט) גור אריה).
לכן אין זה פלא שמנהיגותו של שמשון נבחנת דווקא במאבקו מול האריה בדרך לפגישת ארוסיו עם התִּמְנית.
ההווא אמינא ששמשון הוא אכן המלך המשיח, מופיעה כבר בדרשת חז"ל על ברכתו של יעקב לבנו דן "דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט טז). וז"ל:
"לפי שהיה אבינו יעקב רואה אותו וסבור בו שהוא המלך המשיח" (בראשית רבה פרשה צט ד"ה: "אומנם", לעומת זה עיינו בביקורתו של הרשב"ם שם על פרשנות זו ).
לכן ברור למה בפרקים י"ג-י"ד בספר שופטים בולט מאוד השימוש בשלשה שורשים "דבר" ,"רד" ו"ישר".
לשלושתם משמעות של שלטון ושררה.
ה"דבר" - "דבר אחד לדור" הוא המנהיג - ראש המדברים בכל מקום. לכן גם המשורר ברוח קדשו בתארו את שלטונו של הקב"ה בעולם משתמש בביטוי זה:
"יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" (מ"ז ד).
"רד" משמעותו שררה, לכן ברכת השלטון הראשונה גם היא בלשון זו:
"וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א' כח).
גם בלעם בתארו את פעילותו של המלך המשיח משתמש בביטוי זה:
"וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד יט, עיינו גם ברמב"ם מלכים י"א ה"א).
"ישר" (בשין ימנית ושמאלית) גם הוא מלשון שררה. המשמעות הזו בולטת מאוד בפסוק:
"וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל" (הושע י"ב ה).
גם הביטוי "מישרים" מופיע בתנ"ך תמיד במשמעות של דין שפיטה והנהגה.
על רקע זה מובנת הופעתם של שלשים ה" מֵרֵעִים " (שופטים י"ד יא) בחתונתו של שמשון. ה"מֵרֵעִים" הללו הם שרי פלשתים שבאים לערער על הכרזת העצמאות של שמשון. חבורה זו מקבילה לחבורה שהגיעה עם אבימלך מלך פלשתים שבא לנהל משא ומתן דיפלומטי עם אברהם ה"נשיא". שם מכנה הכתוב אותם "וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהו ּ" (בראשית כ"ו כו).
ההכרעה במאבק תיפול לא בהתמודדות של אנשי ביניים אלא בקרב מוחות אינטלקטואלי שהמנצח בו יחלק את החליפות והסדינים - בגדי השרד (עיינו ישעיהו ג' כב-כג). כלומר הוא זה שימנה את פקידי הממשל מטעמו.
מקוצר היריעה לא נביא הוכחות נוספות אלא נוסיף תפילה כי כוחם של מנהיגי ישראל שנמשלו כאריות ישוב ויופיע בבחינת "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג' ח).

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

אוצרות בלב הים

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך עושים קידוש?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















