צדקה ופיטורין הילכו יחדיו? | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
תרומה

קטגוריה משנית

מדורים
פרשת שבוע

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

3 דק' קריאה

השבוע נקרא אודות הקריאה למתן התרומה לבנין המשכן ונתפלל כולנו לחידוש בנין המקדש. הנביאים חגי וזכריה קראו לבני דורם לעסוק בבנין המקדש, אבל גם הסבירו להם שיזכו לכך בתנאי ש:

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם "
(זכריה ח' טז).

תחת כותרת זו, ננסה לברר השבוע מהם "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם" וכיצד מגיעים ל"מִשְׁפָּט וּצְדָקָה", בסוגיית הפיטורין, הסוגיא הכואבת כל כך, שחייבת להטריד כל אחד ואחד בימים אלה.

לכאורה, מערכת היחסים בין עובד ומעביד איננה קשורה לשאלת הצדקה. אך, עיון מעמיק בסוגיא, מגלה שיש קשר ביניהם.
הצדקה המעולה ביותר היא זו המאפשרת לנצרך להתפרנס בכבוד וז"ל הרמב"ם:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך .... או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך" (הלכות צדקה פ"י ה"ו).
בלשון ימינו, עדיף לתת לנצרך "חכה" מאשר "דג".

אלמנט של חסד ביחסי עובד ומעביד, אנו מוצאים גם בהקשר של מצוות "הענקה", שאומנם מדאורייתא נוהגת רק בענין שחרור עבד עברי, אבל בעל ספר החינוך מרחיבה לענינו של כל מעסיק וז"ל:
"אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם".
אנו יכולים ללמוד מכאן כי נוצרת מחויבות של המעביד לדאוג לעתידו של העובד גם אם יחסי עובד ומעביד נסתיימו. מכאן נובע כי אם יש אפשרות למעביד להמשיך ולהעסיק את העובד שכבר עובד אצלו, יש לתת עדיפות להמשך ההעסקה.
כל מי שנאלץ ב"צוק העתים" לפטר חלק מעובדיו, חייב להתמודד עם השאלות הבאות. מצד אחד, ברור כי חובתו הראשונית של המנהל, היא לדאוג להמשך "חיותו" של העסק. מצד שני, גם אם מדובר בעסק פרטי, אם ההמנעות מפיטורין תגרור התמוטטות העסק, או שתעורר סימן שאלה בעתיד הנראה לעין להמשך קיומו של העסק, הרי שחמלה וצדקה כלפי המועמדים לפיטורים תגרום לפגיעה בכל העובדים.

משבר כלכלי, מעצם טבעו, מחייב כל גוף עסקי להכין תוכניות יעול והבראה. כיון שבהמשך העסקת עובד יש גם משום קיום של מצוות צדקה בהידור, מוטלת על המנהל החובה המוסרית, לנקוט בצעד של פיטורין, כמוצא אחרון, ולהעדיף תוכנית יעול שאיננה כוללת פיטורין. הפחתה חלקית בשכרם של כל העובדים, מה שלא יגרום להם לההפך לנזקקים, יש לה עדיפות על פיטורין של חלק מהעובדים והפיכתם לנזקקים. כאשר מכינים רשימת מפוטרים יש לקחת בחשבון, גם את התשובה לשאלה, מה הסיכוי של המפוטר למצא עבודה במקום אחר. במידה וצריך להחליט על פיטוריו של עובד ותיק מול פיטוריו של עובד "חדש", כאשר העלות והתפוקה של שניהם שוה פחות או יותר, יש לקחת בחשבון את העדיפות שהוותק מקנה, מבחינת חובת הכרת הטוב של המעסיק כלפי העובד (שיטת LIFO).
בהלכות צדקה יש עדיפות לתמיכה בבני משפחה. לכן בעסק בבעלות פרטית, יש למעסיק מחויבות גדולה יותר כלפי עובדים, בני משפחתו. כמובן, שאם מדובר בשותפות או בחברה ציבורית, נעלם שיקול זה.

"נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְקֹוָק", כל אחד ואחד ישאל את עצמו במה "תרם" הוא למשבר זה,
היכן טעה ובמה הוא יכול להשתפר. כל אחד ישאל את עצמו אילו לקחים הוא יכול להפיק.
אז ורק אז נוכל כולנו להיות בבחינת "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם"
ולהתפלל לקב"ה כי יחיש את הפתרון למשבר הקשה.

(דברים אלה מבוססים על תשובה שתתפרסם בקרוב בחלקו השביעי של שו"ת "במראה הבזק", מבית "ארץ חמדה".)

פרשת שבוע

תרומה