ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט). בהכרזה זו מסתיימת פרשתנו הארוכה.
הפסוק מבשר על קיום ההבטחה המופיעה בציווי בניית המשכן: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כה, כב) ומעביר אותנו משלב התכנון לשלב בו המשכן כבר עומד על תילו ומתפקד כמקום המפגש בין שמים וארץ, כמובטח.
החזרה וההופעה הכפולה של הפסוק משדרת שיש בו חשיבות מיוחדת.
ננסה לבאר את חלקי הפסוק ולמצא את משמעותו המיוחדת.
א. וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
הדיבור מודגש שלש פעמים בפסוק, מכיוון שדיבור, במקומות רבים בהם הכתוב משתמש בביטוי זה, משמעותו נבואה. במעמד הר סיני, כל עם ישראל לדורותיו הפך בפוטנציאל לעם של נביאים ובני נביאים. העם לא היה מסוגל לעמוד ברמה כל כך גבוהה של התגלות, ולכן מספרת לנו התורה: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת (שמות כ, טו-טז). לעומתם, משה רבנו זכה להמשך מעמד הר סיני בכל פעם שנכנס לקדש הקדשים, והקב"ה זיכה אותו בנבואות נוספות, דיבור ושמיעת הקול מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים כמודגש בפסוק זה.
כך פירשו גם חז"ל "קול שהיה שומע במתן תורה" (תנחומא פרשת ויקרא סימן א).
רבי חיים פלטיאל מבעלי התוס' בעקבות המדרש, העיר ושיבח: "ר"ת מ.ש.ה, מלמד שהיה חשוב ככרובי מעלה".
גם ה"מושב זקנים" (המלקט הערות של בעלי התוס' על התורה) התייחס לכך, ומסביר כיצד זכה משה רבנו לרמה שכזו "הקשה הר"א מגרמייזא לְדַבֵּר אִתּוֹ - למה לא פירש עם מי. אלא מרוב ענוותנותו של משה לא רצה לכתוב על עצמו שדבר עם השם, אמר מה אני ומה חיי שיש לי לכתוב על עצמי שדבר השם עמי בכל עת שארצה, ולכך כתיב וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל ולא אמר וישמע משה את קול ה'".
הרא"ש, מגדולי הפוסקים הראשונים בפירושו לתורה, מצא עוד רמזים המספרים בשבחו של משה רבינו: "שְׁנֵי הַכְּרֻבִים בגימטריה 'אברהם יצחק ויעקב' (ובנו רבי יעקב בעל הטורים הוסיף "כדי להזכיר זכות אבות"). אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ בגימטריה תרי"ג מצות".
ב. וַיְדַבֵּר אֵלָיו
כך מסתיים הפסוק סתם ולא פירש?! שואלים חז"ל ועונים: "מה דבר אליו? דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח, ב. הציווי הפותח את הפרשיה הבאה)" (במדבר רבה פרשה טו סימן ח). פרשנות זו של חז"ל קושרת בין הנבואה, מעמד הר סיני וקבלת התורה לבין האור. המסר שקיבל משה רבנו הוא שכדי לקבל את דבר ה' צריך להפיץ את האור – אור התורה. כך גם מגדיר הכתוב "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
קבלת תרי"ג המצוות - קבלת תורה, שנחגוג ביום ששי הקרוב, מאירה את העולם. היא מאירה את חיי עם ישראל וממילא את העולם כולו באור מופלא.
המציאות המיוחדת שהתורה ירדה אלינו על הר סיני מן השמים, מלמדת שאפשר באמצעות התורה לחבר שמים וארץ, ומאפשרת לנו, גם בעולם החומר בו אנו נמצאים, לשאוף למעלה, לשמים, לחיים שעיקרם סיפוק רוחני ולא רק גשמי. המקום המתאים ביותר לשמיעת הקולות משמים הוא מבין הכרובים ששייכים לפמליא של מעלה, ומסמלים את השכנת השכינה על עם ישראל.
"בן אדם, עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח..." כך קרא בשירו גם רואה האורות הראי"ה קוק זצ"ל
נאחל לכל אחינו בית ישראל חג שבועות משמעותי ומרומם, ושבת שלום בפרשת נשא מרוממת
שהרי הביטוי נָשֹׂא הוא גם להרים ולרומם, בהתאם למי ששואף מעלה מעלה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
