בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש במדבר
  • בהעלותך
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
מספרים על יהודי אחד שנסע לאדמו"ר שלו ברכבת. הימים היו ימי הגלות המרה, הרכבות היו שייכות לשלטון הגויים, והיהודים היו עניים מרודים, ושילמו מיסים גבוהים לשלטון העריץ. לכן, יהודים רבים התירו לעצמם לנסוע בלי לשלם, ו'השתחלו' לרכבת בדרכים שונות ומגוונות. (איני נכנס כאן לשאלה – האם נוהג זה היה מותר הלכתית או אסור. בתחבורה הציבורית בארץ זה בוודאי אסור).
אותו יהודי ישב באחד הקרונות בלי לשלם, ולפתע הגיח הכרטיסן מאחוריו וביקש ממנו את הכרטיס שלו. הצביע היהודי לכיוון הקרונות הקדמיים, כאילו שם מקדימה יושב האדם שקנה כרטיס גם בשבילו. הכרטיסן בלע את ה'לוקש', והמשיך קדימה מתוך מחשבה שבהמשך יפגוש את האיש שברשותו הכרטיס. לאחר מספר קרונות, שכח הכרטיסן מהעניין, והיהודי הגיע אל הרבי שלו בשלום.
בחצר הרבי סיפר היהודי לחברו את המאורע, והחבר החליט לנסות את ה'טריק' בדרך חזרה. החבר ישב ברכבת בלי לשלם, וכשהגיע הכרטיסן, הצביע לכיוון קדמת הרכבת. הכרטיסן המשיך כמה קרונות, אך שם לב שאין שום כרטיס בהמשך, וחזר אל החבר בדרישה להראות לו את הכרטיס. התברר שאין כרטיס, והחבר היה חייב לשלם קנס כספי גבוה בבושת פנים.
בבית, סיפר החבר ליהודי את אשר קרה, ואמר: "למה אצלך זה הצליח ואצלי לא"?
אמר לו היהודי: "פשוט מאוד! כשאני הצבעתי קדימה, זה היה בכיוון 'אל הרבי', לכן הייתה לי סייעתא דשמיא. אבל אתה הצבעת לכיוון ההפוך – 'מהרבי לצד השני', התרחקת מהרבי, לכן נכשלת...".
צחוק, צחוק.... אבל אולי אפשר ללמוד מבדיחה זו, נקודה בעבודת ה' הקשורה לפרשתנו.
בפרשתנו אומר משה ליתרו משפט מפתח: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'... לכה איתנו והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל".
בעומק הבקשה מיתרו וההבטחות המעשיות אליו, מסתתר משפט יסודי: "ה' דבר טוב על ישראל".
זה משפט משנה תודעה. יש אנשים שחיים בתודעה שהעולם רע או אפילו חושבים שמהלכים גדולים של עם ישראל מתנהלים, חלילה, על ידי השטן או כוחות הרוע. מולם עומד משה ומעיד – ה' דבר טוב על ישראל. ה' מנהל את המהלכים בעולם כדי לעשות טוב לעם ישראל.
כשנמשיך ונתבונן בפרשה נגלה דבר מדהים. מיד אחרי הפרשייה שבה משה מדבר עם יתרו, מתחילה סדרה ארוכה של חטאים ותלונות של עם ישראל – חטא הנסיעה מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר, חטא המתאוננים, חטא המתאווים, (לשון הרע של מרים), חטא המרגלים, חטא המעפילים, חטא קורח וכו'.
למעשה – מול האמירה של משה שה' דבר טוב על ישראל ואנו נכנסים מיד לארץ ישראל, עומדת סדרת חטאים הנובעים מתלונות ומחיפוש הרע בעולם, וחטאים אלה הם שדוחים את הכניסה לארץ.
ואומר בעל התולדות יצחק במקום, שבין פרשיית יתרו לפרשיות החטאים מבדיל סימון מיוחד של שני אותיות נון הפוכות ללמד את הניגוד הזה – "הפיכת הנונין, לומר שהעולם הפוך, שיתרו שהוא מהאומות העולם נתגייר ונעשה יהודי כשר, וכל כך עד שישראל בקשו ממנו שילך עמהם, וישראל בני אברהם יצחק ויעקב מתאוננים רע באזני ה', ומתאווים תאווה בוכים ואומרים מי יאכילנו בשר...".
ואפשר להעמיק בנקודה זו עוד. אמת, שה' דיבר טוב על ישראל, אך לעיתים איננו רואים טוב זה באופן נגלה. לעיתים עם ישראל הולך לגלות קשה ומרה, ואף על פי שגם זה לטובתם של ישראל במהלכים ארוכים, מכל מקום באופן נגלה זה נראה כרע.
וכאן עומק אמירתו של משה. מלמד משה שאמנם בתקופה שאנו גולים ומתרחקים מארץ ישראל , (במשל שבסיפור שבו פתחנו – נוסעים 'מהרבי') אז בעיניים נגלות יש כאן רע. אבל כאשר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' לנו", כלומר שמגיע הזמן שבו ה' מקבץ את עם ישראל ואנו נוסעים לארץ ישראל, (בסיפור – נוסעים 'אל הרבי') אז גם נראה בעיניים בצורה גלויה ש"ה' דיבר טוב על ישראל".
ויהי רצון שתחזינה עינינו בטוב זה במהרה, בשובך לציון ברחמים!

סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il