ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
אותו יהודי ישב באחד הקרונות בלי לשלם, ולפתע הגיח הכרטיסן מאחוריו וביקש ממנו את הכרטיס שלו. הצביע היהודי לכיוון הקרונות הקדמיים, כאילו שם מקדימה יושב האדם שקנה כרטיס גם בשבילו. הכרטיסן בלע את ה'לוקש', והמשיך קדימה מתוך מחשבה שבהמשך יפגוש את האיש שברשותו הכרטיס. לאחר מספר קרונות, שכח הכרטיסן מהעניין, והיהודי הגיע אל הרבי שלו בשלום.
בחצר הרבי סיפר היהודי לחברו את המאורע, והחבר החליט לנסות את ה'טריק' בדרך חזרה. החבר ישב ברכבת בלי לשלם, וכשהגיע הכרטיסן, הצביע לכיוון קדמת הרכבת. הכרטיסן המשיך כמה קרונות, אך שם לב שאין שום כרטיס בהמשך, וחזר אל החבר בדרישה להראות לו את הכרטיס. התברר שאין כרטיס, והחבר היה חייב לשלם קנס כספי גבוה בבושת פנים.
בבית, סיפר החבר ליהודי את אשר קרה, ואמר: "למה אצלך זה הצליח ואצלי לא"?
אמר לו היהודי: "פשוט מאוד! כשאני הצבעתי קדימה, זה היה בכיוון 'אל הרבי', לכן הייתה לי סייעתא דשמיא. אבל אתה הצבעת לכיוון ההפוך – 'מהרבי לצד השני', התרחקת מהרבי, לכן נכשלת...".
צחוק, צחוק.... אבל אולי אפשר ללמוד מבדיחה זו, נקודה בעבודת ה' הקשורה לפרשתנו.
בפרשתנו אומר משה ליתרו משפט מפתח: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'... לכה איתנו והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל".
בעומק הבקשה מיתרו וההבטחות המעשיות אליו, מסתתר משפט יסודי: "ה' דבר טוב על ישראל".
זה משפט משנה תודעה. יש אנשים שחיים בתודעה שהעולם רע או אפילו חושבים שמהלכים גדולים של עם ישראל מתנהלים, חלילה, על ידי השטן או כוחות הרוע. מולם עומד משה ומעיד – ה' דבר טוב על ישראל. ה' מנהל את המהלכים בעולם כדי לעשות טוב לעם ישראל.
כשנמשיך ונתבונן בפרשה נגלה דבר מדהים. מיד אחרי הפרשייה שבה משה מדבר עם יתרו, מתחילה סדרה ארוכה של חטאים ותלונות של עם ישראל – חטא הנסיעה מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר, חטא המתאוננים, חטא המתאווים, (לשון הרע של מרים), חטא המרגלים, חטא המעפילים, חטא קורח וכו'.
למעשה – מול האמירה של משה שה' דבר טוב על ישראל ואנו נכנסים מיד לארץ ישראל, עומדת סדרת חטאים הנובעים מתלונות ומחיפוש הרע בעולם, וחטאים אלה הם שדוחים את הכניסה לארץ.
ואומר בעל התולדות יצחק במקום, שבין פרשיית יתרו לפרשיות החטאים מבדיל סימון מיוחד של שני אותיות נון הפוכות ללמד את הניגוד הזה – "הפיכת הנונין, לומר שהעולם הפוך, שיתרו שהוא מהאומות העולם נתגייר ונעשה יהודי כשר, וכל כך עד שישראל בקשו ממנו שילך עמהם, וישראל בני אברהם יצחק ויעקב מתאוננים רע באזני ה', ומתאווים תאווה בוכים ואומרים מי יאכילנו בשר...".
ואפשר להעמיק בנקודה זו עוד. אמת, שה' דיבר טוב על ישראל, אך לעיתים איננו רואים טוב זה באופן נגלה. לעיתים עם ישראל הולך לגלות קשה ומרה, ואף על פי שגם זה לטובתם של ישראל במהלכים ארוכים, מכל מקום באופן נגלה זה נראה כרע.
וכאן עומק אמירתו של משה. מלמד משה שאמנם בתקופה שאנו גולים ומתרחקים מארץ ישראל , (במשל שבסיפור שבו פתחנו – נוסעים 'מהרבי') אז בעיניים נגלות יש כאן רע. אבל כאשר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' לנו", כלומר שמגיע הזמן שבו ה' מקבץ את עם ישראל ואנו נוסעים לארץ ישראל, (בסיפור – נוסעים 'אל הרבי') אז גם נראה בעיניים בצורה גלויה ש"ה' דיבר טוב על ישראל".
ויהי רצון שתחזינה עינינו בטוב זה במהרה, בשובך לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
