ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
אותו יהודי ישב באחד הקרונות בלי לשלם, ולפתע הגיח הכרטיסן מאחוריו וביקש ממנו את הכרטיס שלו. הצביע היהודי לכיוון הקרונות הקדמיים, כאילו שם מקדימה יושב האדם שקנה כרטיס גם בשבילו. הכרטיסן בלע את ה'לוקש', והמשיך קדימה מתוך מחשבה שבהמשך יפגוש את האיש שברשותו הכרטיס. לאחר מספר קרונות, שכח הכרטיסן מהעניין, והיהודי הגיע אל הרבי שלו בשלום.
בחצר הרבי סיפר היהודי לחברו את המאורע, והחבר החליט לנסות את ה'טריק' בדרך חזרה. החבר ישב ברכבת בלי לשלם, וכשהגיע הכרטיסן, הצביע לכיוון קדמת הרכבת. הכרטיסן המשיך כמה קרונות, אך שם לב שאין שום כרטיס בהמשך, וחזר אל החבר בדרישה להראות לו את הכרטיס. התברר שאין כרטיס, והחבר היה חייב לשלם קנס כספי גבוה בבושת פנים.
בבית, סיפר החבר ליהודי את אשר קרה, ואמר: "למה אצלך זה הצליח ואצלי לא"?
אמר לו היהודי: "פשוט מאוד! כשאני הצבעתי קדימה, זה היה בכיוון 'אל הרבי', לכן הייתה לי סייעתא דשמיא. אבל אתה הצבעת לכיוון ההפוך – 'מהרבי לצד השני', התרחקת מהרבי, לכן נכשלת...".
צחוק, צחוק.... אבל אולי אפשר ללמוד מבדיחה זו, נקודה בעבודת ה' הקשורה לפרשתנו.
בפרשתנו אומר משה ליתרו משפט מפתח: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'... לכה איתנו והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל".
בעומק הבקשה מיתרו וההבטחות המעשיות אליו, מסתתר משפט יסודי: "ה' דבר טוב על ישראל".
זה משפט משנה תודעה. יש אנשים שחיים בתודעה שהעולם רע או אפילו חושבים שמהלכים גדולים של עם ישראל מתנהלים, חלילה, על ידי השטן או כוחות הרוע. מולם עומד משה ומעיד – ה' דבר טוב על ישראל. ה' מנהל את המהלכים בעולם כדי לעשות טוב לעם ישראל.
כשנמשיך ונתבונן בפרשה נגלה דבר מדהים. מיד אחרי הפרשייה שבה משה מדבר עם יתרו, מתחילה סדרה ארוכה של חטאים ותלונות של עם ישראל – חטא הנסיעה מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר, חטא המתאוננים, חטא המתאווים, (לשון הרע של מרים), חטא המרגלים, חטא המעפילים, חטא קורח וכו'.
למעשה – מול האמירה של משה שה' דבר טוב על ישראל ואנו נכנסים מיד לארץ ישראל, עומדת סדרת חטאים הנובעים מתלונות ומחיפוש הרע בעולם, וחטאים אלה הם שדוחים את הכניסה לארץ.
ואומר בעל התולדות יצחק במקום, שבין פרשיית יתרו לפרשיות החטאים מבדיל סימון מיוחד של שני אותיות נון הפוכות ללמד את הניגוד הזה – "הפיכת הנונין, לומר שהעולם הפוך, שיתרו שהוא מהאומות העולם נתגייר ונעשה יהודי כשר, וכל כך עד שישראל בקשו ממנו שילך עמהם, וישראל בני אברהם יצחק ויעקב מתאוננים רע באזני ה', ומתאווים תאווה בוכים ואומרים מי יאכילנו בשר...".
ואפשר להעמיק בנקודה זו עוד. אמת, שה' דיבר טוב על ישראל, אך לעיתים איננו רואים טוב זה באופן נגלה. לעיתים עם ישראל הולך לגלות קשה ומרה, ואף על פי שגם זה לטובתם של ישראל במהלכים ארוכים, מכל מקום באופן נגלה זה נראה כרע.
וכאן עומק אמירתו של משה. מלמד משה שאמנם בתקופה שאנו גולים ומתרחקים מארץ ישראל , (במשל שבסיפור שבו פתחנו – נוסעים 'מהרבי') אז בעיניים נגלות יש כאן רע. אבל כאשר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' לנו", כלומר שמגיע הזמן שבו ה' מקבץ את עם ישראל ואנו נוסעים לארץ ישראל, (בסיפור – נוסעים 'אל הרבי') אז גם נראה בעיניים בצורה גלויה ש"ה' דיבר טוב על ישראל".
ויהי רצון שתחזינה עינינו בטוב זה במהרה, בשובך לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
