ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
אני מודה לרב על העלאת הנושא החשוב הזה, ואף מודה במקצת על התיאור ההיסטורי והמשפטי, אך כופר בתיאור התהליכים המתרחשים בעשרות השנים האחרונות, שאותם הרב ככל הנראה אינו מכיר מספיק, וזאת על אף שרבים מתלמידיו המצוינים ומתלמידי אביו, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, שאף אני זכיתי לשמוע מעט מתורתו ולהיעזר בעצתו, שותפים להם.
אכן, במהלך המאה ה־19 התרחשו באירופה תהליכים פוליטיים אשר כללו את ריכוז הסמכות השיפוטית אצל המדינה, תוך ביטול האוטונומיה השיפוטית שהייתה נתונה לקהילות היהודיות, אותה הן מימשו עד אז באמצעות בתי הדין המקומיים.
זאת ועוד, באותה העת תהליכים סוציולוגיים שעברו על יהדות אירופה גרמו להיחלשותן של הקהילות. היחלשות זו תרמה אף היא לאובדן היכולת של בתי הדין לאכוף את ההתדיינות בפניהם או לכפות את ביצוע פסקי הדין שנתנו. במקביל, בשנים ההן הלך העולם והתפתח מבחינה טכנולוגית וכלכלית, ובעוד השאלות המשפטיות החדשות הגיעו לפתחם של בתי המשפט האזרחיים, בתי הדין נדחק לשוליים, והם המשיכו לעסוק רק בשאלות העבר.
לכן אין זה פלא כי כאשר קמה מדינת ישראל באמצע המאה ה־20, הבין הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג זצ"ל כי החזון שלפיו מדינה יהודית תאמץ את דיני התורה כמערכת החוקים האזרחית שלה הולך ונגוז, טרגדיה של ממש.
אבל זה רק הפרק הראשון. במהלכו היה מי שהתייאש ממימוש החזון, התכנס למגדל השן הלמדני והפך את חושן המשפט למוקד עיון למדני בלבד של חקירות מופשטות שרלוונטיות לחיים בדיוק כמו קודשים וטהרות, זבחים ומנחות. ומה בנוגע לחיים עצמם? הוא מתפלל בדבקות בבית הכנסת, שומר כשרות בהידור רב במטבח, לומד תורה בעיון עמוק בבית המדרש, אבל כשם שהוא לא מקריב קורבנות ולא אוכל חולין על טהרת הקודש, כך הוא לא הולך לבית הדין כאשר בחברה שהוא מנהל מתעורר סכסוך משפטי. הוא יתייעץ עם הרב על כל שאלה בהלכות כשרות, שבת או נידה, אבל לא יעלה בדעתו לפנות לדיין כדי לשאול האם הוא נוהג כהלכה עם העובדים בחברה, והאם החוזה שלו מנוסח על פי ההלכה באופן שיגן על האינטרסים שלו במקרה של סכסוך.
הפיכת משפט התורה לרלוונטי בחיי המעשה
אולם היו מי שחשבו ופעלו אחרת. הם הבינו שהפיכת משפט התורה בתחום האזרחי לרלוונטי למציאות החיים המודרנית היא תהליך ארוך והדרגתי, אך בהחלט ניתן ליישמו. דיני התורה בתחום זה יהיו בשלב הראשון אלטרנטיבה לבית המשפט ואולי, יום אחד, יאומצו בהדרגה על ידי מדינת ישראל באופן חלקי או מלא. לשם כך הוקמו בתי מדרש ציוניים שהכשירו מאות דיינים בתחום דיני הממונות, נכתבו מאמרים וספרים שהלכו והדביקו את הפער שנוצר במשך כ־150 שנה, והוקמו בתי דין שהתחילו לתת מענה לבאים בשעריהם גם בנושאים מודרניים ומורכבים.
ההתפתחות שהייתה בשנים אלו אינה נופלת מהתפתחותם של שאר תחומי ההלכה, ולרוב אף עולה עליה. התפרסמו מאמרים בכתב העת 'תחומין' ובכתבי עת נוספים, סדרות שלמות של ספרים של מכון 'חוק לישראל' בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר ושל מכון 'משפטי ארץ', שכולם עוסקים בשאלות מתוך מציאות החיים המתפתחת. בתי הדין לדיני ממונות של רשת 'ארץ חמדה גזית', ואחרים, עוסקים בכל "הדבר הקטן" ובכל "הדבר הגדול", מסכסוכים בסדרי גודל של תביעות קטנות ועד סכסוכי ענק בין חברות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, מסכסוכי שכנים שהיה ניתן לפגוש גם לפני אלף שנים ועד זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית, מהגנה על בעלים של חברות בע"מ ועד פירוק שותפויות מורכבות בסטארט־אפ.
התפתחות שלא היה כמותה מאות בשנים
יתר על כן, בתי הדין נדרשים להעמיק ביסודות המשפטיים והלמדניים שהתפתחו במשך דורות רבים על ידי הש"ך והסמ"ע, הקצות והנתיבות, רבי חיים מבריסק והמהרש"ם ועל גביהם הם מפתחים פסיקה חדשה. לא טרגדיה זו אלא פריחה, צמיחה והתפתחות שלא הייתה כמותה אולי מאות שנים.
ומה בנוגע לסמכות בתי הדין? בנקודה זו יש להבחין בין שני מושגים שונים: כפייה ואכיפה. בתי המשפט במדינת ישראל יכולים לכפות את האזרחים להתדיין בפניהם, וכמו כן לאכוף את פסקי הדין שלהם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. לעומתם, בתי הדין לדיני ממונות אומנם חסרי יכולת כפייה, שכן עצם ההתדיינות בפניהם מותנית בהסכמת הצדדים, אולם משזו ניתנה, אפילו אם הדבר נעשה בחוזה ההתקשרות בין הצדדים, רשאי בית הדין לכפות את הצדדים להתדיין בפניהם. כמו כן רשאי הצד הזוכה לאכוף את פסק הדין שניתן לו על ידי בית הדין, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. סמכויות אלו נתונות לבית הדין מכוח חוק הבוררות תשי"ט שחוקקה מדינת ישראל, חוק אשר מעניק לבית הדין סמכות אכיפה שלא הייתה להם אולי מאז חתימת התלמוד.
הרב ליכטנשטיין הזכיר סיפור על סכסוך שהתנהל במשך שנים והתגלגל מבית דין לבית דין. איני מכיר את הסיפור, אך מכיוון שאני יושב בבתי הדין של רשת 'ארץ חמדה גזית' כ־18 שנים, ובשנים האחרונות אני מכהן כאב בית דין במערכת זו, אני יכול לומר שאם הצדדים אכן חתמו על שטר בוררות כנדרש מהם, ובית הדין מכיר את סמכויותיו, סיפור זה אינו אמור להתרחש.
בשולי הדברים נאמר כי השאלה האם עולם הקודש מסוגל להאיר את כל הפינות החשוכות והנידחות שבעולם החול ומכוחו נעשה החיבור בין העולם הדתי של המאמין ובין חייו הארציים, נמצאת במחלוקת קוטבית בין היהדות ובין הנצרות מראשיתה. בסמוך לקבלת הנצרות על ידי האימפריה הרומית התרחש תהליך של קודיפיקציה (איחוד של דברי חקיקה רבים ומפוזרים לחוק אחד מאורגן) של החוק הרומי שנחקק על ידי הקיסר. בקיסרות הרומית לא היה לדת חלק במשפט ולבתי המשפט לא היה דבר עם הדת. התוצאות של תהליך זה לא איחרו לבוא, ובלשון הרב קוק "המינות הפקירה את המשפט, ומתוך עקירת יסוד המשפט מתוכנו האלוקי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת" (אורות מאופל, ג).
בשלהי הגלות נכפה תהליך דומה על היהדות, אך בעזרת אלוקי המשפט משיבים עשרות ומאות תלמידי חכמים את המשפט לעמו ולארצו, ומאירים באור המשפט את כל פינות מציאות החיים המתחדשת ואת חיי המעשה המתפתחים.
הכותב הוא רב המועצה המקומית סביון וחוקר במכון 'משפטי ארץ'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
