ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
אני מודה לרב על העלאת הנושא החשוב הזה, ואף מודה במקצת על התיאור ההיסטורי והמשפטי, אך כופר בתיאור התהליכים המתרחשים בעשרות השנים האחרונות, שאותם הרב ככל הנראה אינו מכיר מספיק, וזאת על אף שרבים מתלמידיו המצוינים ומתלמידי אביו, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, שאף אני זכיתי לשמוע מעט מתורתו ולהיעזר בעצתו, שותפים להם.
אכן, במהלך המאה ה־19 התרחשו באירופה תהליכים פוליטיים אשר כללו את ריכוז הסמכות השיפוטית אצל המדינה, תוך ביטול האוטונומיה השיפוטית שהייתה נתונה לקהילות היהודיות, אותה הן מימשו עד אז באמצעות בתי הדין המקומיים.
זאת ועוד, באותה העת תהליכים סוציולוגיים שעברו על יהדות אירופה גרמו להיחלשותן של הקהילות. היחלשות זו תרמה אף היא לאובדן היכולת של בתי הדין לאכוף את ההתדיינות בפניהם או לכפות את ביצוע פסקי הדין שנתנו. במקביל, בשנים ההן הלך העולם והתפתח מבחינה טכנולוגית וכלכלית, ובעוד השאלות המשפטיות החדשות הגיעו לפתחם של בתי המשפט האזרחיים, בתי הדין נדחק לשוליים, והם המשיכו לעסוק רק בשאלות העבר.
לכן אין זה פלא כי כאשר קמה מדינת ישראל באמצע המאה ה־20, הבין הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג זצ"ל כי החזון שלפיו מדינה יהודית תאמץ את דיני התורה כמערכת החוקים האזרחית שלה הולך ונגוז, טרגדיה של ממש.
אבל זה רק הפרק הראשון. במהלכו היה מי שהתייאש ממימוש החזון, התכנס למגדל השן הלמדני והפך את חושן המשפט למוקד עיון למדני בלבד של חקירות מופשטות שרלוונטיות לחיים בדיוק כמו קודשים וטהרות, זבחים ומנחות. ומה בנוגע לחיים עצמם? הוא מתפלל בדבקות בבית הכנסת, שומר כשרות בהידור רב במטבח, לומד תורה בעיון עמוק בבית המדרש, אבל כשם שהוא לא מקריב קורבנות ולא אוכל חולין על טהרת הקודש, כך הוא לא הולך לבית הדין כאשר בחברה שהוא מנהל מתעורר סכסוך משפטי. הוא יתייעץ עם הרב על כל שאלה בהלכות כשרות, שבת או נידה, אבל לא יעלה בדעתו לפנות לדיין כדי לשאול האם הוא נוהג כהלכה עם העובדים בחברה, והאם החוזה שלו מנוסח על פי ההלכה באופן שיגן על האינטרסים שלו במקרה של סכסוך.
הפיכת משפט התורה לרלוונטי בחיי המעשה
אולם היו מי שחשבו ופעלו אחרת. הם הבינו שהפיכת משפט התורה בתחום האזרחי לרלוונטי למציאות החיים המודרנית היא תהליך ארוך והדרגתי, אך בהחלט ניתן ליישמו. דיני התורה בתחום זה יהיו בשלב הראשון אלטרנטיבה לבית המשפט ואולי, יום אחד, יאומצו בהדרגה על ידי מדינת ישראל באופן חלקי או מלא. לשם כך הוקמו בתי מדרש ציוניים שהכשירו מאות דיינים בתחום דיני הממונות, נכתבו מאמרים וספרים שהלכו והדביקו את הפער שנוצר במשך כ־150 שנה, והוקמו בתי דין שהתחילו לתת מענה לבאים בשעריהם גם בנושאים מודרניים ומורכבים.
ההתפתחות שהייתה בשנים אלו אינה נופלת מהתפתחותם של שאר תחומי ההלכה, ולרוב אף עולה עליה. התפרסמו מאמרים בכתב העת 'תחומין' ובכתבי עת נוספים, סדרות שלמות של ספרים של מכון 'חוק לישראל' בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר ושל מכון 'משפטי ארץ', שכולם עוסקים בשאלות מתוך מציאות החיים המתפתחת. בתי הדין לדיני ממונות של רשת 'ארץ חמדה גזית', ואחרים, עוסקים בכל "הדבר הקטן" ובכל "הדבר הגדול", מסכסוכים בסדרי גודל של תביעות קטנות ועד סכסוכי ענק בין חברות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, מסכסוכי שכנים שהיה ניתן לפגוש גם לפני אלף שנים ועד זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית, מהגנה על בעלים של חברות בע"מ ועד פירוק שותפויות מורכבות בסטארט־אפ.
התפתחות שלא היה כמותה מאות בשנים
יתר על כן, בתי הדין נדרשים להעמיק ביסודות המשפטיים והלמדניים שהתפתחו במשך דורות רבים על ידי הש"ך והסמ"ע, הקצות והנתיבות, רבי חיים מבריסק והמהרש"ם ועל גביהם הם מפתחים פסיקה חדשה. לא טרגדיה זו אלא פריחה, צמיחה והתפתחות שלא הייתה כמותה אולי מאות שנים.
ומה בנוגע לסמכות בתי הדין? בנקודה זו יש להבחין בין שני מושגים שונים: כפייה ואכיפה. בתי המשפט במדינת ישראל יכולים לכפות את האזרחים להתדיין בפניהם, וכמו כן לאכוף את פסקי הדין שלהם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. לעומתם, בתי הדין לדיני ממונות אומנם חסרי יכולת כפייה, שכן עצם ההתדיינות בפניהם מותנית בהסכמת הצדדים, אולם משזו ניתנה, אפילו אם הדבר נעשה בחוזה ההתקשרות בין הצדדים, רשאי בית הדין לכפות את הצדדים להתדיין בפניהם. כמו כן רשאי הצד הזוכה לאכוף את פסק הדין שניתן לו על ידי בית הדין, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. סמכויות אלו נתונות לבית הדין מכוח חוק הבוררות תשי"ט שחוקקה מדינת ישראל, חוק אשר מעניק לבית הדין סמכות אכיפה שלא הייתה להם אולי מאז חתימת התלמוד.
הרב ליכטנשטיין הזכיר סיפור על סכסוך שהתנהל במשך שנים והתגלגל מבית דין לבית דין. איני מכיר את הסיפור, אך מכיוון שאני יושב בבתי הדין של רשת 'ארץ חמדה גזית' כ־18 שנים, ובשנים האחרונות אני מכהן כאב בית דין במערכת זו, אני יכול לומר שאם הצדדים אכן חתמו על שטר בוררות כנדרש מהם, ובית הדין מכיר את סמכויותיו, סיפור זה אינו אמור להתרחש.
בשולי הדברים נאמר כי השאלה האם עולם הקודש מסוגל להאיר את כל הפינות החשוכות והנידחות שבעולם החול ומכוחו נעשה החיבור בין העולם הדתי של המאמין ובין חייו הארציים, נמצאת במחלוקת קוטבית בין היהדות ובין הנצרות מראשיתה. בסמוך לקבלת הנצרות על ידי האימפריה הרומית התרחש תהליך של קודיפיקציה (איחוד של דברי חקיקה רבים ומפוזרים לחוק אחד מאורגן) של החוק הרומי שנחקק על ידי הקיסר. בקיסרות הרומית לא היה לדת חלק במשפט ולבתי המשפט לא היה דבר עם הדת. התוצאות של תהליך זה לא איחרו לבוא, ובלשון הרב קוק "המינות הפקירה את המשפט, ומתוך עקירת יסוד המשפט מתוכנו האלוקי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת" (אורות מאופל, ג).
בשלהי הגלות נכפה תהליך דומה על היהדות, אך בעזרת אלוקי המשפט משיבים עשרות ומאות תלמידי חכמים את המשפט לעמו ולארצו, ומאירים באור המשפט את כל פינות מציאות החיים המתחדשת ואת חיי המעשה המתפתחים.
הכותב הוא רב המועצה המקומית סביון וחוקר במכון 'משפטי ארץ'
מתוך העיתון 'בשבע'
איך מכינים תה בשבת?
מדוע פורים גדול מכיפורים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אוצרות בלב הים
חג החירות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
