ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- משפט עברי
בעקבות מקרה זה יש הטוענים כי אכן, הדלפות מצה"ל, מהמשטרה, מהפרקליטות ומהקבינט היו ונותרו מכת מדינה שראוי לטפל בה בחומרה. אולם גופי החקירה במדינת ישראל אינם מטפלים בהדלפות באופן עקבי, והם התעוררו לכך מכיוון שההדלפה הייתה של חומרים שאינם מתאימים לעמדותיו של צד מסוים, וזוהי אם כן אכיפה בררנית. מאידך טוענים אחרים כי היות שאין ספק שמדובר בעבירה, אזי העובדה שאין חוקרים הדלפות אחרות אינה מפחיתה מחומרתה של הדלפה זו ואינה מצדיקה התעלמות ממנה. במאמר זה נבקש לבחון את עמדתה של ההלכה בנושא אכיפה בררנית.
שלטון החוק ועקרון השוויון
עיקרון חשוב המהווה יסוד בהלכות ציבור הוא עקרון שלטון החוק. משמעותו של עיקרון זה היא שהשלטון עצמו כפוף לחוק ומחויב לפעול במסגרת החוק, ואין הוא נמצא מעל החוק. הרמב"ם מבאר כי עקרון שלטון החוק אינו רק עקרון פורמלי, אלא עיקרון מהותי. השלטון אינו יכול לפעול באופן שרירותי, שלא על פי עקרונות הצדק והשוויון בפני החוק, וחוק שאינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלו - אין לו תוקף על פי ההלכה: "כל דין שיחקוק אותו המלך לכול, ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו - אינו גזל. וכל שייקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידועה לכול, אלא חמס את זה - הרי זה גזל" (משנה תורה, הלכות גזילה ה, יד). השוויון בפני החוק הוא מעין עיקרון־על שלאורו נבחן החוק, וחוק שאינו עומד בעיקרון זה - אין לו תוקף על פי ההלכה.
במקרה של אכיפה בררנית אין בעיה בחוק. החוק אחיד, שוויוני, ולפיכך יש לו תוקף, אולם אכיפתו אינה אחידה. בנושא זה יש להבחין בין אכיפה בררנית ובין אכיפה חלקית. אכיפה חלקית נובעת מהיעדר אמצעי אכיפה מספיקים, המחייבים לבצע את האכיפה על בסיס אקראי. באכיפה זו אין בעיה הלכתית. חוק אחד לכולם, הרשות אוכפת אותו ככל שביכולתה לפי סדרי העדיפויות שנקבעים על ידה, והקריטריונים לאכיפה הם שוויוניים ואחידים. לעומתה אכיפה בררנית היא אכיפה שביסודה אפליה פסולה, הגורמת לאכיפה שונה כלפי קבוצות שונות או כלפי אנשים שונים מנימוקים שרירותיים או בלתי־ענייניים.
אכיפה בררנית חורגת מעקרון השוויון
בשאלה זו עסקה הגמרא (נדרים כח, א) אשר דנה בדברי המשנה (נדרים כז, ב) המתירה לשקר לגובֵה מס מכיוון שאין למעשיו תוקף הלכתי. את ההיתר לשקר, ולמעשה להעלים מס, הגבילה הגמרא ל"מוכס שאין לו קצבה" שנחשב לגזלן. לדעת הרא"ש (נדרים שם, ובאופן דומה כתב הרמב"ם בהלכות גזילה ה, יא) מוכס שאין לו קצבה הוא גובה מס שפועל בסמכות מכוחו של השלטון החוקי, אך הגבייה שהוא נדרש לבצע אינה מונחה באמצעות קריטריונים בהירים. גבייה זו מאפשרת לגובה המס מרחב גדול של שיקול דעת, ולכן היא אינה נסבלת מבחינה הלכתית ולפיכך אינה תקפה.
את הבעיה מסביר הראבי"ה (בפירוש "שיטה" בשיטה מקובצת, שם) שעל אף שהמוכס פועל בסמכות מלאה מטעם המלך, הואיל ואופן השומא והגבייה אינו שווה לכול, אין להחלטותיו תוקף, ולא אומרים ביחס אליו "דינא דמלכותא דינא" שכן גם למלך אין סמכות לאכוף את חוקיו באופן בלתי שוויוני. עקרון השוויון חייב להיות לא רק להלכה אלא גם למעשה, ואי־יישום של עקרון השוויון בפני החוק הופך את החוק לבלתי־חוקי ואת הגבייה לגזל. שמענו אם כן כי גם מס שוויוני ביסודו, שאינו נאכף באופן שוויוני אלא באופן בררני ושרירותי, אינו מחייב מבחינה חוקית וגבייתו אינה אלא גזל.
אכיפה בררנית ומשפט המלך
הבעייתיות שבאכיפה בררנית מקורה ככל הנראה כבר ב"משפט המלך" שנאמר על ידי הנביא שמואל. מדברי הרמב"ם (הלכות מלכים ד, א) נבואה זו אינה איום אלא הוראה, אשר מפרטת את סמכויותו הלגיטימיות של המלך וככל הנראה היא המקור לעיקרון ההלכתי "דינא דמלכותא דינא". כל זה נכון כאשר סמכויות המלך נאכפות על הציבור כולו באופן שווה (רמב"ם שם, הלכות ב-ה).
אולם כאשר נדרש המלך לפגוע בזכויותיו של אזרח מסוים, שם סמכויותיו מוגבלות ביותר. במקרה זה לדעת הרמב"ם (שם, הלכה ו) הדבר מותר לצרכים ביטחוניים בלבד, כשאין אפשרות להשיג את התוצאה בלי לפגוע בזכויותיו, וכשניתן להסביר מדוע הפגיעה נעשית בזכויותיו של אדם זה ולא של אחר, וגם על פגיעה זו חייב המלך לפצות את הנפגע. (להרחבה ראו במאמרי 'אכיפה בררנית בהלכה', תחומין מג, עמ' 345).
את המקור להגבלה זו לומד הרמב"ם ככל הנראה מסיפור החרמת כרם נבות בידי אחאב. בנוסף לבעיה המוסרית הזועקת הן מן הכתובים והן מגרונו של אליהו הנביא, הרמב"ם סבור כנראה שהייתה שם גם בעיה של חריגה מסמכות (ראו פירוש הרדב"ז להלכות מלכים ד, ו). אחאב אכף את סמכותו ליטול קרקע מהציבור על אדם מסוים, משיקולים אישיים שאינם שוויוניים, והואיל וגם אכיפה שאינה שוויונית מהווה חריגה מעקרון השוויון שאותו ניסח הרמב"ם בהלכות גזילה, אחאב לא היה אפוא אלא גזלן.
יש להעיר באופן כללי כי ההשוואה בין הדינים שנהגו במלכי ישראל בעבר ובין הדינים שצריכים להיות נהוגים במדינת ישראל כיום, שמבוססת בין השאר על דברי הרב קוק (שו"ת משפט כהן סימן קמד), אינה פשוטה כלל ועיקר. סמכות המלך רחבה הרבה יותר, אך דווקא משום כך המסקנה כי אפילו המלך אינו רשאי לנקוט אכיפה סלקטיבית מקבלת משנה תוקף כאשר באים ליישמה במציאות כיום.
אכיפה בררנית במדינת ישראל
מעניין לציין כי בניגוד לעמדתה של התורה, השוללת אכיפה בררנית מכול וכול, בית המשפט העליון לא ראה בעבר פסול באכיפה בררנית (המ' 460/63 לש נ' ועדת השומה), אך עם השנים התקרב לעמדת התורה ונטה לפסול כל אכיפה בררנית המגיעה מכוחה של אפליה (בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע (1999)).
גם החוק עצמו עבר שינוי מסוים, ובשנת 2004 תוקן חוק סדר הדין הפלילי (סעיף 149) באופן שמתפרש על ידי בית המשפט כהוראה לזיכוי או לכל הפחות להקלה בעונשו של מי שהואשם באמצעות אכיפה בררנית (על פי 7621/14 גוטסדינר נ' מדינת ישראל). למעשה, אם כן, בנושא זה עמדת בתי המשפט והמחוקק הישראלי הלכה והתאימה את עצמה לעמדת ההלכה, שלפיה אכיפה בררנית המגיעה בעקבות אפליה או מכוח החלטה שרירותית היא פסולה ובלתי־חוקית.
אכן, מהתבוננות בהתייחסות מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט להפרות הסדר האלימות בשנתיים האחרונות, בהשוואה להתייחסות להפגנות הימין בשנים שקדמו להסכמי אוסלו או לגירוש מגוש קטיף, נראה כי חלה נסיגה בעיקרון זה. אותותיה של הנסיגה ניכרים גם בנוגע לחקירת ההדלפות שבה פתחנו, ויש לקרוא לאנשים המופקדים על מערכות אלו לחזור לעקרונות הצדק והיושר של התורה ולאכוף את חוקי המדינה על כל האזרחים באופן שוויוני בלי קשר להשקפת עולמם או לעמדתם בנושאים שבמחלוקת.
הכותב הוא חוקר במכון משפטי ארץ ורב קהילת עוז והדר בפתח תקווה
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












