ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
אבי המשפחה, שאדם פיקח היה, הבין שהאדמה בוערת תחת רגליהם, והחליט להימלט להולנד הסמוכה. בהולנד הוא יוכל להמשיך ולעסוק בתחום התמתחותו, מסחר ברחבי אירופה, וכך המשפחה תמשיך להתפרנס בעושר ובכבוד.
הוא מכר את ביתם ורכושם וברשותו הצטבר סכום עצום, אך לא היה ביכולתו לעבור את הגבול עם סכום כה גבוה באמתחתו, לכן הוא הסתכן ובחר בדרך יצירתית להעברת הכסף. הוא שלח בדואר ארגזים מלאים בשמיכות ובכריות, ובתוכם הטמין בהיחבא חבילות של שטרי כסף.
כדי למנוע שחיקה בערך הכסף, וכיוון שעתידים לעבור כמה שבועות בין זמן יציאת המשלוח לזמן הגעתו, הוא החליט להמיר את הכסף למטבע הבטוח והיציב ביותר באותם ימים, הלא הוא הרובל הרוסי.
וכך יצא המבצע לדרך. המשפחה עברה להולנד, והמתינה לחבילות הרובלים שיגיעו לביתם החדש, ויאפשרו להם להתעשר ולהתבסס בהולנד. והנה, במהלך תקופת הביניים התרחש מאורע מדהים. ממשלת רוסיה החליטה להחליף את המטבע מרובל ישן לרובל חדש, והכל בהתראה קצרה, כך שעד שהרובלים הרבים הגיעו לבית בהולנד... הם הפכו לנייר חסר ערך.
המשפחה הפסידה את כל רכושה, ואת האמצעים לבסס מסחר בהולנד. אך אבי המשפחה אמר מתוך אמונה גדולה בהשגחת ה' לטובה את הפסוק: "יש עושר שמור לבעליו לרעתו". הוא החליט שאם אין יתרון בהולנד, אז כדאי לעלות לארץ ישראל.
וכך עלתה המשפחה לארצנו הקדושה, וכעבור שנים מספר, כשפרצה השואה וכללה גם את יהודי הולנד, הודו כולם לה' על ההפסד שהוביל לנס.
וכמעשי ה' עם האדם הפרטי הרי על אחת כמה וכמה בהשגחתו על כלל ישראל.
מסופר על רבי שאול אלעזר ידידיה טויב זצ"ל, האדמו"ר ממודז'יץ, שכאשר הגיע לארץ ישראל, שאלוהו: "איך אתה מגיע ארצה, הלא אתה דוחק את הקץ?"
השיב הרבי: "לא אני דוחק את הקץ, הקץ דוחק אותנו"... (משמיע ישועה עמ' 31).
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מספר סיפור זה ללמד עיקרון יסוד, שכאשר הקדוש ברוך הוא מביא את קץ הגלות ומבשר גאולה לישראל, יש מצבים שבהם הוא אינו ממתין שאנו נתעורר לגאולה, אלא הוא מחולל תהליכים במציאות שדוחקים את עם ישראל להתקדם לגאולתו.
עניין זה מופיע בפרשיות השבוע שלנו בקשר לכיבוש הארץ בכלל, וכיבוש עבר הירדן המזרחי בפרט.
עם ישראל הולך במסע במדבר במשך ארבעים שנה. הוא מתקרב לאיטו לארץ, אך לא יוזם בעצמו כניסה אליה. והנה, מסתלק אהרון הכהן ועימו ענני הכבוד, ישראל נחשפים בפני אומות העולם, והכנעני מלך ערד מנצל את ההזדמנות ותוקף ופוגע בישראל.
לכאורה בעיה קשה, והיה עדיף להישאר בנחת בצל הענן במחנה הנוח והמוגן. אך דווקא הבעיה מאלצת את ישראל לצאת למתקפת נגד, ולראשונה עם ישראל נכנס וכובש את אזור ערד בקצה ארץ ישראל.
בהמשך, עם ישראל מבקש מעבר דרך ארץ סיחון בואכה ארץ ישראל. סיחון מסרב ויוצא למלחמה, אך דווקא מלחמה זו מזכה את עם ישראל בנחלה נוספת – ארץ ישראל המזרחית. כלומר, הבעיה יצרה הזדמנות והתפשטות.
בהמשך, מבקשים בני ראובן וגד לנחול באזור זה. גם בקשה זו מתוארת כחולשה רוחנית בתורה, ומשמע שבלי בקשתם הרי חלק זה של הארץ היה מתחלק בין כל השבטים או כאזור מגורים או כאזור המיועד לשדות ולמקנה (עיין קידושין סא).
אך מתוך בקשתם של בני גד וראובן, נוצר מצב שגם חלק זה של הארץ הפך ממש לבשר מבשרה של הארץ, ושבטים מסויימים מופיעים את דמותם הרוחנית השלימה דווקא מתוך ישיבתם באזור זה, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן"
רואים מכאן ששלמות תרי"ג המצוות, כלומר הופעת ה' בעולם, תלויה בכך ששבטי עבר הירדן המזרחי ישבו דווקא במקומם, כי אם ישבו בנחלת שאר השבטים, היובל ומצוות נוספות לא יחולו, ללמדך שאותה נקודה שהחלה בחולשה רוחנית התהפכה והפכה לחלק משלמות הופעת ה' בעולם.
עניין זה קיים הן באדם הפרטי, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "צריכין להשתדל להפוך כל העצבות והדאגות לשמחה.. למצוא בכל הצרות... איזה הרחבה שעל ידי זה יכול להפוך כל המרה שחורה לשמחה" (ליקוטי עצות, שמחה, לא). כלומר לנסות למצוא בתוך הצרה והבעיה איזה נקודה שה' מוליד לנו הרחבה ודבר טוב מתוך אותו עניין.
ויותר מזה בהשגחה על כלל ישראל, לדעת שה' מכריח אותנו כל העת להתקדם לגאולה, וכשהוא 'מזיז לנו את הגבינה', וודאי הכול כדי שנצמח והגאולה תתקדם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
