ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
אבי המשפחה, שאדם פיקח היה, הבין שהאדמה בוערת תחת רגליהם, והחליט להימלט להולנד הסמוכה. בהולנד הוא יוכל להמשיך ולעסוק בתחום התמתחותו, מסחר ברחבי אירופה, וכך המשפחה תמשיך להתפרנס בעושר ובכבוד.
הוא מכר את ביתם ורכושם וברשותו הצטבר סכום עצום, אך לא היה ביכולתו לעבור את הגבול עם סכום כה גבוה באמתחתו, לכן הוא הסתכן ובחר בדרך יצירתית להעברת הכסף. הוא שלח בדואר ארגזים מלאים בשמיכות ובכריות, ובתוכם הטמין בהיחבא חבילות של שטרי כסף.
כדי למנוע שחיקה בערך הכסף, וכיוון שעתידים לעבור כמה שבועות בין זמן יציאת המשלוח לזמן הגעתו, הוא החליט להמיר את הכסף למטבע הבטוח והיציב ביותר באותם ימים, הלא הוא הרובל הרוסי.
וכך יצא המבצע לדרך. המשפחה עברה להולנד, והמתינה לחבילות הרובלים שיגיעו לביתם החדש, ויאפשרו להם להתעשר ולהתבסס בהולנד. והנה, במהלך תקופת הביניים התרחש מאורע מדהים. ממשלת רוסיה החליטה להחליף את המטבע מרובל ישן לרובל חדש, והכל בהתראה קצרה, כך שעד שהרובלים הרבים הגיעו לבית בהולנד... הם הפכו לנייר חסר ערך.
המשפחה הפסידה את כל רכושה, ואת האמצעים לבסס מסחר בהולנד. אך אבי המשפחה אמר מתוך אמונה גדולה בהשגחת ה' לטובה את הפסוק: "יש עושר שמור לבעליו לרעתו". הוא החליט שאם אין יתרון בהולנד, אז כדאי לעלות לארץ ישראל.
וכך עלתה המשפחה לארצנו הקדושה, וכעבור שנים מספר, כשפרצה השואה וכללה גם את יהודי הולנד, הודו כולם לה' על ההפסד שהוביל לנס.
וכמעשי ה' עם האדם הפרטי הרי על אחת כמה וכמה בהשגחתו על כלל ישראל.
מסופר על רבי שאול אלעזר ידידיה טויב זצ"ל, האדמו"ר ממודז'יץ, שכאשר הגיע לארץ ישראל, שאלוהו: "איך אתה מגיע ארצה, הלא אתה דוחק את הקץ?"
השיב הרבי: "לא אני דוחק את הקץ, הקץ דוחק אותנו"... (משמיע ישועה עמ' 31).
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מספר סיפור זה ללמד עיקרון יסוד, שכאשר הקדוש ברוך הוא מביא את קץ הגלות ומבשר גאולה לישראל, יש מצבים שבהם הוא אינו ממתין שאנו נתעורר לגאולה, אלא הוא מחולל תהליכים במציאות שדוחקים את עם ישראל להתקדם לגאולתו.
עניין זה מופיע בפרשיות השבוע שלנו בקשר לכיבוש הארץ בכלל, וכיבוש עבר הירדן המזרחי בפרט.
עם ישראל הולך במסע במדבר במשך ארבעים שנה. הוא מתקרב לאיטו לארץ, אך לא יוזם בעצמו כניסה אליה. והנה, מסתלק אהרון הכהן ועימו ענני הכבוד, ישראל נחשפים בפני אומות העולם, והכנעני מלך ערד מנצל את ההזדמנות ותוקף ופוגע בישראל.
לכאורה בעיה קשה, והיה עדיף להישאר בנחת בצל הענן במחנה הנוח והמוגן. אך דווקא הבעיה מאלצת את ישראל לצאת למתקפת נגד, ולראשונה עם ישראל נכנס וכובש את אזור ערד בקצה ארץ ישראל.
בהמשך, עם ישראל מבקש מעבר דרך ארץ סיחון בואכה ארץ ישראל. סיחון מסרב ויוצא למלחמה, אך דווקא מלחמה זו מזכה את עם ישראל בנחלה נוספת – ארץ ישראל המזרחית. כלומר, הבעיה יצרה הזדמנות והתפשטות.
בהמשך, מבקשים בני ראובן וגד לנחול באזור זה. גם בקשה זו מתוארת כחולשה רוחנית בתורה, ומשמע שבלי בקשתם הרי חלק זה של הארץ היה מתחלק בין כל השבטים או כאזור מגורים או כאזור המיועד לשדות ולמקנה (עיין קידושין סא).
אך מתוך בקשתם של בני גד וראובן, נוצר מצב שגם חלק זה של הארץ הפך ממש לבשר מבשרה של הארץ, ושבטים מסויימים מופיעים את דמותם הרוחנית השלימה דווקא מתוך ישיבתם באזור זה, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן"
רואים מכאן ששלמות תרי"ג המצוות, כלומר הופעת ה' בעולם, תלויה בכך ששבטי עבר הירדן המזרחי ישבו דווקא במקומם, כי אם ישבו בנחלת שאר השבטים, היובל ומצוות נוספות לא יחולו, ללמדך שאותה נקודה שהחלה בחולשה רוחנית התהפכה והפכה לחלק משלמות הופעת ה' בעולם.
עניין זה קיים הן באדם הפרטי, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "צריכין להשתדל להפוך כל העצבות והדאגות לשמחה.. למצוא בכל הצרות... איזה הרחבה שעל ידי זה יכול להפוך כל המרה שחורה לשמחה" (ליקוטי עצות, שמחה, לא). כלומר לנסות למצוא בתוך הצרה והבעיה איזה נקודה שה' מוליד לנו הרחבה ודבר טוב מתוך אותו עניין.
ויותר מזה בהשגחה על כלל ישראל, לדעת שה' מכריח אותנו כל העת להתקדם לגאולה, וכשהוא 'מזיז לנו את הגבינה', וודאי הכול כדי שנצמח והגאולה תתקדם!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
קשה עליי פרידתכם
השלמת התמונה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
