ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
אבי המשפחה, שאדם פיקח היה, הבין שהאדמה בוערת תחת רגליהם, והחליט להימלט להולנד הסמוכה. בהולנד הוא יוכל להמשיך ולעסוק בתחום התמתחותו, מסחר ברחבי אירופה, וכך המשפחה תמשיך להתפרנס בעושר ובכבוד.
הוא מכר את ביתם ורכושם וברשותו הצטבר סכום עצום, אך לא היה ביכולתו לעבור את הגבול עם סכום כה גבוה באמתחתו, לכן הוא הסתכן ובחר בדרך יצירתית להעברת הכסף. הוא שלח בדואר ארגזים מלאים בשמיכות ובכריות, ובתוכם הטמין בהיחבא חבילות של שטרי כסף.
כדי למנוע שחיקה בערך הכסף, וכיוון שעתידים לעבור כמה שבועות בין זמן יציאת המשלוח לזמן הגעתו, הוא החליט להמיר את הכסף למטבע הבטוח והיציב ביותר באותם ימים, הלא הוא הרובל הרוסי.
וכך יצא המבצע לדרך. המשפחה עברה להולנד, והמתינה לחבילות הרובלים שיגיעו לביתם החדש, ויאפשרו להם להתעשר ולהתבסס בהולנד. והנה, במהלך תקופת הביניים התרחש מאורע מדהים. ממשלת רוסיה החליטה להחליף את המטבע מרובל ישן לרובל חדש, והכל בהתראה קצרה, כך שעד שהרובלים הרבים הגיעו לבית בהולנד... הם הפכו לנייר חסר ערך.
המשפחה הפסידה את כל רכושה, ואת האמצעים לבסס מסחר בהולנד. אך אבי המשפחה אמר מתוך אמונה גדולה בהשגחת ה' לטובה את הפסוק: "יש עושר שמור לבעליו לרעתו". הוא החליט שאם אין יתרון בהולנד, אז כדאי לעלות לארץ ישראל.
וכך עלתה המשפחה לארצנו הקדושה, וכעבור שנים מספר, כשפרצה השואה וכללה גם את יהודי הולנד, הודו כולם לה' על ההפסד שהוביל לנס.
וכמעשי ה' עם האדם הפרטי הרי על אחת כמה וכמה בהשגחתו על כלל ישראל.
מסופר על רבי שאול אלעזר ידידיה טויב זצ"ל, האדמו"ר ממודז'יץ, שכאשר הגיע לארץ ישראל, שאלוהו: "איך אתה מגיע ארצה, הלא אתה דוחק את הקץ?"
השיב הרבי: "לא אני דוחק את הקץ, הקץ דוחק אותנו"... (משמיע ישועה עמ' 31).
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה מספר סיפור זה ללמד עיקרון יסוד, שכאשר הקדוש ברוך הוא מביא את קץ הגלות ומבשר גאולה לישראל, יש מצבים שבהם הוא אינו ממתין שאנו נתעורר לגאולה, אלא הוא מחולל תהליכים במציאות שדוחקים את עם ישראל להתקדם לגאולתו.
עניין זה מופיע בפרשיות השבוע שלנו בקשר לכיבוש הארץ בכלל, וכיבוש עבר הירדן המזרחי בפרט.
עם ישראל הולך במסע במדבר במשך ארבעים שנה. הוא מתקרב לאיטו לארץ, אך לא יוזם בעצמו כניסה אליה. והנה, מסתלק אהרון הכהן ועימו ענני הכבוד, ישראל נחשפים בפני אומות העולם, והכנעני מלך ערד מנצל את ההזדמנות ותוקף ופוגע בישראל.
לכאורה בעיה קשה, והיה עדיף להישאר בנחת בצל הענן במחנה הנוח והמוגן. אך דווקא הבעיה מאלצת את ישראל לצאת למתקפת נגד, ולראשונה עם ישראל נכנס וכובש את אזור ערד בקצה ארץ ישראל.
בהמשך, עם ישראל מבקש מעבר דרך ארץ סיחון בואכה ארץ ישראל. סיחון מסרב ויוצא למלחמה, אך דווקא מלחמה זו מזכה את עם ישראל בנחלה נוספת – ארץ ישראל המזרחית. כלומר, הבעיה יצרה הזדמנות והתפשטות.
בהמשך, מבקשים בני ראובן וגד לנחול באזור זה. גם בקשה זו מתוארת כחולשה רוחנית בתורה, ומשמע שבלי בקשתם הרי חלק זה של הארץ היה מתחלק בין כל השבטים או כאזור מגורים או כאזור המיועד לשדות ולמקנה (עיין קידושין סא).
אך מתוך בקשתם של בני גד וראובן, נוצר מצב שגם חלק זה של הארץ הפך ממש לבשר מבשרה של הארץ, ושבטים מסויימים מופיעים את דמותם הרוחנית השלימה דווקא מתוך ישיבתם באזור זה, כפי שפוסק הרמב"ם (שמיטה ויובל י, ח) "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות שנאמר: וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן"
רואים מכאן ששלמות תרי"ג המצוות, כלומר הופעת ה' בעולם, תלויה בכך ששבטי עבר הירדן המזרחי ישבו דווקא במקומם, כי אם ישבו בנחלת שאר השבטים, היובל ומצוות נוספות לא יחולו, ללמדך שאותה נקודה שהחלה בחולשה רוחנית התהפכה והפכה לחלק משלמות הופעת ה' בעולם.
עניין זה קיים הן באדם הפרטי, וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "צריכין להשתדל להפוך כל העצבות והדאגות לשמחה.. למצוא בכל הצרות... איזה הרחבה שעל ידי זה יכול להפוך כל המרה שחורה לשמחה" (ליקוטי עצות, שמחה, לא). כלומר לנסות למצוא בתוך הצרה והבעיה איזה נקודה שה' מוליד לנו הרחבה ודבר טוב מתוך אותו עניין.
ויותר מזה בהשגחה על כלל ישראל, לדעת שה' מכריח אותנו כל העת להתקדם לגאולה, וכשהוא 'מזיז לנו את הגבינה', וודאי הכול כדי שנצמח והגאולה תתקדם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
