בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • במהלך השירות
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

undefined
3 דק' קריאה
"כי תצא למלחמה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע", בפשטות מתכוונת התורה כאן לאיסורי עריות, ובאה התורה להזהירנו במחנה מכל סוגי איסורי העריות, ובכללם הדיבור וההירהור בהם, וכפי שנאמר בסוף הפרשייה: "והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". ואף שלמדו חכמים (בספרי) מזה שאמרה התורה "ונשמרת מכל דבר רע", שהכוונה להזהירנו במחנה גם מאיסורי עבודה זרה ושפיכות דמים, וממה שאמרו "דבר רע", למדו שצריך להזהר מדיבורים רעים של לשון הרע או ניבול פה. מכל מקום ברור שעיקר הכוונה להזהירנו במחנות הצבא מאיסורי עריות וההרהור בהם, וכפי שמובא בתלמוד (ע"ז כ, ב): "תנו רבנן: ונשמרת מכל דבר רע - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה".
ואף שאיסורי עריות חלים בכל מקום, מצאה התורה מקום להוסיף ולהזהיר עליהם תוך הדגשת איסור הדיבור וההרהור במחנה הצבא.

כמה טעמים נאמרו לציווי מיוחד זה, וכולם דברי אלקים חיים. רש"י מפרש, שדווקא החיילים זקוקים ליותר סייעתא דשמייא, שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, ועל כן עליהם מוטל להזהר יותר מכל דבר רע. והרמב"ן פרש, שידועים מנהגי המחנות שפרוצים בכל האיסורים. כפי הנראה החיילים שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך, על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. לבד מזאת, כשהאדם נמצא עם משפחתו, הוא פחות פתוח לענייני עריות, ושהוא פורש לצבא, כל הסדרים הרגילים נפרצים והחשש לפריצת הגדרים גובר. בנוסף לכך, יש חיילים שמרוב עיסוקם בדבר הגדול, שהוא קיום האומה והגנתה, מזלזלים בדברים הקטנים, כמו שמירת הפה והמחשבה מהרהורי עבירה, ועל כן באה התורה לומר לנו כי מחנה ישראל צריך להיות קדוש, ודווקא בזכות קדושתו ננצח במלחמות. וגם אחר המלחמה צריכים להמשיך ולבנות את המשפחה, ואם החיילים יפגעו בצניעותם וקדושתם בצבא, יפגע הדבר במשפחות ישראל.

נמצא אם כן שהכלל הוא שבצבא צריך להזהר במיוחד מאיסורי עריות, ניבול פה, והרהורי עבירה. על פי זה ברור כי ישנו איסור גמור מהתורה להקים בצה"ל יחידות מעורבות של בנים ובנות, וכן אסור לחייל להשתתף בפעילות צבאית אינטנסיבית עם בנות.
יש להדגיש כי אין בדברים אלו איסור לבנות לשרת כלוחמות, שהרי בתנאים מסוימים אמרו חכמים שגם בנות משרתות בצבא, כגון בזמן מלחמה כשיש הכרח לאומי לכך, האיסור הוא כאשר ישנה פגיעה בצניעות.

ואין לשאול, מדוע אם כן איננו אוסרים לאדם לעבוד בחנות או בנק או כל מקום שאליו נכנסים גברים ונשים. שכן למדנו כי בצבא צריכים להזהר בכל ענייני הצניעות יותר מאשר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך אין להשוות את הקשר האינטנסיבי ביחידות צבאיות לקשר שנוצר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך, עצם העובדה שהאדם חוזר בכל ערב לביתו, למשפחתו, מגנה במידה רבה מפני יצר הרע. עוד הבדל צריך לציין, שגיל השירות הצבאי הוא צעיר יותר והבחורים והבחורות רווקים, ועל כן צריך להרבות יותר בסייגים של צניעות. בנוסף לכך, אדם המרגיש שמקום עבודתו או לימודיו באונברסיטה גורמים לו להרהורי עבירה, צריך לעזוב את מקום עבודתו או לימודיו, כדי לשמור על קדושתו ועל שלמות משפחתו שכבר זכה להקים או שעומד בעז"ה להקים. ואילו בצבא אין רשות לחייל לעזוב את יחידתו. עוד צריך לציין, כי בעקבות חינוך מתירני קלוקל נפרצו סייגים רבים בקרב חלק מהבנות המשרתות בצה"ל, והתנהגותן כיום רעה בהרבה מהתנהגותן של החיילות בעבר.

ואם יבוא אדם ויטען, כי הרבנים צריכים לחנך את תלמידיהם כך שידעו להתמודד עם יצרם. נענה לו כי השואל שאלה כזו מוכיח כי לא הבין את אחד מן היסודות החשובים שבתורה. התורה אינה דואגת ליחידים הצדיקים אלא לחברה כולה, ובכללה גם לאלו שנוטים להתפתות בקלות אחרי יצרם. וגם מי שהוא צדיק רוב ימיו, עלול יום אחד להכשל, ואותו כשלון עלול לפגוע באופן אנוש במשפחתו, וכבר אמרו חכמים שאין אפוטרופוס לעריות. לפיכך אין מקום להתייחס כלל לטענות צדקניות מסוג זה.

מתוך מגמה זו, אסור לנו להסכים כי רק יחידות מסוימות של ישיבות ההסדר יהיו קדושות, ושאר המחנה יהיה לא קדוש ויראו בו ערוות דבר. מפני שיש לנו אחריות כלפי כל אחד ואחד מישראל. ולכן עלינו לתבוע כי בכל היחידות שבצבא ההגנה לישראל אפשר יהיה לשרת על פי ההלכה, ולבנות הרוצות לשרת ביחידות קרביות יוקמו מסגרות מיוחדות.

לדאבונינו, בימים בהם צה"ל אינו מצליח להעניק בטחון לתושבי ישראל, עסוק הרמטכ"ל בקילקול מחנה ישראל. בימים בהם היה ראוי שיתבייש על אוזלת היד, הוא מעיז להשתבח בכך שהוא מוביל מהלך המנוגד להדרכתה של תורת ישראל.

ככל שיהיו יותר חיילים שיעמדו על זכותם וחובתם לשרת בכל יחידה ויחידה בצה"ל על פי כללי ההלכה בלא פשרות, ויהיו מוכנים להלחם על כך במסירות, ויסרבו להשתתף בפעילות מעורבת עד נכונות להכנס לכלא, ועם זאת יסרבו לעזוב את היחידה שבה רצו לשרת, כך מהר יותר יתוקנו הקילקולים בצה"ל, ונזכה מהר יותר שה' יתהלך בקרב מחנינו להצילנו ולתת אויבינו לפנינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il