ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
וכי באמת עלה על דעת משה שהקדוש ברוך הוא לא ימנה מנהיג במקומו, עד כדי שהוא חרד – "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"? מה משמעות התכונה המרכזית שבחר ה' לציין על יהושע, "איש אשר רוח בו"? האם יש לתכונה זו קשר ללשון בקשת משה – "יפקוד ה' אלוקי הרוחות"?
רש"י מביא מדרש חז"ל העונה על שלוש השאלות כאחת: "'אלוקי הרוחות' - למה נאמר? אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו... 'אשר רוח בו' - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
קשר עמוק לעם
בוודאי ידע משה שתבוא הנהגה אחריו, אך הוא היה חרד על איכותה ועל יכולתה להנהיג את העם במובן העמוק של המושג הנהגה. את הדגש שם משה על היכולת להנהיג עם הכולל בתוכו דעות והרגשות מגוונים כל כך. מיוחד היה משה, גדול הנביאים, העניו מכל האדם, שאכן כלל בתוכו את כל נשמות עם ישראל. וכך ביאר האור החיים הקדוש, שהשבוע חל יום פטירתו: "שאמרו ז"ל שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו 'משה עמו'". אך לקראת מותו, חרד משה - מי הוא זה שיוכל לעמוד בכך?
יש לדעת, מנהיגות אינה רק יכולת ביצועית־מעשית, ואינה רק היכולת לתת ולהציב לעם חזון ודרכי פעולה למימושו. כל אלו חשובים ונצרכים, אך הם לא הבסיס. בראש ובראשונה מנהיגות אמיתית מושתתת על קשר עמוק לעם. לולא כן, המנהיג לא יוכל להנהיג באמת. העם לא ישמע לו, והוא גם לא ידע אלו כוחות טמונים בעם, ומה ממילא החזון האמיתי המתאים לו ומהן הדרכים להנהיגו.
זאת המשמעות של המילים "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם": "שיהיה טבעו שווה בתכונה לכל העדה, שיסכים הוא למה שיאמרו הם, ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, 'ואשר יוציאם' וגו' - שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבוא עמו" (אור החיים, שם). מנהיגות נבנית מתוך אמון הדדי, ששורשו כאמור בקשר פנימי. המנהיג מאמין וחי את תכונות עמו, והעם עצמו, כמים הפנים לפנים, מאמין במנהיג וחש שההנהגה קשובה ומתאימה לו.
ההרמוניה של נשמת האומה
האתגר הזה קשה שבעתיים, כאשר בתוך העם עצמו יש גוונים וקולות שונים, כאמור לעיל. המנהיגות נדרשת להכיל בתוכה הבנה וקשר לזרמים רבים ושונים זה מזה. מנהיג הוא מעין מנצח על תזמורת. לולא הנהגתו, הקולות השונים בעם יסתרו זה את ה, ותיווצר בוקה ומבולקה, רעש וזיוף. המנצח יודע את תכונתו המיוחדת של כל נגן וכלי, את הגוון המיוחד שהוא מוסיף ליצירה. ראשית לכול, הוא נדרש לכוון ולאמן את הנגנים כל אחד בפני עצמו. אולם עיקר מנהיגותו נבחנת ביכולתו לבנות מכל הנגנים והכלים השונים יצירה אחת הרמונית ושלמה. ההרמוניה נבנית דווקא מתוך נתינת המקום והאמון שיש למנהיג בכל אחד, שמוקרנת לאמון שנותן כל אחד בחברו. כל אחד מבין שהוא חלק מיצירה אחת שנבנית בעזרת כולם.
למרות תכונות כלליות אלו, בוודאי יש סגנונות שונים בין מנהיגים. בהקשר למשה ויהושע אמרו חז"ל: "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ספרי במדבר קמ). האור החיים הקדוש ביאר שההתקשרות של משה לעם הייתה במדרגת הנשמה, ואילו אצל יהושע במדרגת הרוח: "אתה ישנך שורש כל הנשמות, והוא ישנו בבחינת הרוח, והוא אומרו 'אשר רוח בו', פירוש שורש כל רוחות הדור ההוא, וציווה ה' לסמוך ידו להעיר לרוח מהות הנשמה שבמשה".
נמצאנו למדים שהגוון של ההתקשרות הפנימית של המנהיג אל הדור שונה. אפשר לבאר את פנימיות הדברים בכמה אופנים, אך באופן כללי אפשר לומר שמשה רבנו כלל בתוכו את כל נשמות ישראל, ומתוך כך היה משפיע ומלמדם תורה. יהושע הוא במדרגה פחותה יותר, אך דווקא היא איפשרה והצריכה אותו להנהגה יותר קשובה באופן גלוי לכל אחד ואחד, כלבנה. הבדל זה מסביר ומבליט עוד יותר את שבחו של יהושע שיכול היה "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
המנהיג השלם שאנו מצפים לבואו הוא מלך המשיח, שעליו אמר הנביא ירמיהו: "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד, כ). ביאר מרן הרב קוק זצ"ל: "רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גודלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (אורות הקודש ג, עמ' קמא).
הכותב הוא רב היישוב עמונה־עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
