ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
וכי באמת עלה על דעת משה שהקדוש ברוך הוא לא ימנה מנהיג במקומו, עד כדי שהוא חרד – "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"? מה משמעות התכונה המרכזית שבחר ה' לציין על יהושע, "איש אשר רוח בו"? האם יש לתכונה זו קשר ללשון בקשת משה – "יפקוד ה' אלוקי הרוחות"?
רש"י מביא מדרש חז"ל העונה על שלוש השאלות כאחת: "'אלוקי הרוחות' - למה נאמר? אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו... 'אשר רוח בו' - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
קשר עמוק לעם
בוודאי ידע משה שתבוא הנהגה אחריו, אך הוא היה חרד על איכותה ועל יכולתה להנהיג את העם במובן העמוק של המושג הנהגה. את הדגש שם משה על היכולת להנהיג עם הכולל בתוכו דעות והרגשות מגוונים כל כך. מיוחד היה משה, גדול הנביאים, העניו מכל האדם, שאכן כלל בתוכו את כל נשמות עם ישראל. וכך ביאר האור החיים הקדוש, שהשבוע חל יום פטירתו: "שאמרו ז"ל שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו 'משה עמו'". אך לקראת מותו, חרד משה - מי הוא זה שיוכל לעמוד בכך?
יש לדעת, מנהיגות אינה רק יכולת ביצועית־מעשית, ואינה רק היכולת לתת ולהציב לעם חזון ודרכי פעולה למימושו. כל אלו חשובים ונצרכים, אך הם לא הבסיס. בראש ובראשונה מנהיגות אמיתית מושתתת על קשר עמוק לעם. לולא כן, המנהיג לא יוכל להנהיג באמת. העם לא ישמע לו, והוא גם לא ידע אלו כוחות טמונים בעם, ומה ממילא החזון האמיתי המתאים לו ומהן הדרכים להנהיגו.
זאת המשמעות של המילים "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם": "שיהיה טבעו שווה בתכונה לכל העדה, שיסכים הוא למה שיאמרו הם, ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, 'ואשר יוציאם' וגו' - שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבוא עמו" (אור החיים, שם). מנהיגות נבנית מתוך אמון הדדי, ששורשו כאמור בקשר פנימי. המנהיג מאמין וחי את תכונות עמו, והעם עצמו, כמים הפנים לפנים, מאמין במנהיג וחש שההנהגה קשובה ומתאימה לו.
ההרמוניה של נשמת האומה
האתגר הזה קשה שבעתיים, כאשר בתוך העם עצמו יש גוונים וקולות שונים, כאמור לעיל. המנהיגות נדרשת להכיל בתוכה הבנה וקשר לזרמים רבים ושונים זה מזה. מנהיג הוא מעין מנצח על תזמורת. לולא הנהגתו, הקולות השונים בעם יסתרו זה את ה, ותיווצר בוקה ומבולקה, רעש וזיוף. המנצח יודע את תכונתו המיוחדת של כל נגן וכלי, את הגוון המיוחד שהוא מוסיף ליצירה. ראשית לכול, הוא נדרש לכוון ולאמן את הנגנים כל אחד בפני עצמו. אולם עיקר מנהיגותו נבחנת ביכולתו לבנות מכל הנגנים והכלים השונים יצירה אחת הרמונית ושלמה. ההרמוניה נבנית דווקא מתוך נתינת המקום והאמון שיש למנהיג בכל אחד, שמוקרנת לאמון שנותן כל אחד בחברו. כל אחד מבין שהוא חלק מיצירה אחת שנבנית בעזרת כולם.
למרות תכונות כלליות אלו, בוודאי יש סגנונות שונים בין מנהיגים. בהקשר למשה ויהושע אמרו חז"ל: "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ספרי במדבר קמ). האור החיים הקדוש ביאר שההתקשרות של משה לעם הייתה במדרגת הנשמה, ואילו אצל יהושע במדרגת הרוח: "אתה ישנך שורש כל הנשמות, והוא ישנו בבחינת הרוח, והוא אומרו 'אשר רוח בו', פירוש שורש כל רוחות הדור ההוא, וציווה ה' לסמוך ידו להעיר לרוח מהות הנשמה שבמשה".
נמצאנו למדים שהגוון של ההתקשרות הפנימית של המנהיג אל הדור שונה. אפשר לבאר את פנימיות הדברים בכמה אופנים, אך באופן כללי אפשר לומר שמשה רבנו כלל בתוכו את כל נשמות ישראל, ומתוך כך היה משפיע ומלמדם תורה. יהושע הוא במדרגה פחותה יותר, אך דווקא היא איפשרה והצריכה אותו להנהגה יותר קשובה באופן גלוי לכל אחד ואחד, כלבנה. הבדל זה מסביר ומבליט עוד יותר את שבחו של יהושע שיכול היה "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
המנהיג השלם שאנו מצפים לבואו הוא מלך המשיח, שעליו אמר הנביא ירמיהו: "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד, כ). ביאר מרן הרב קוק זצ"ל: "רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גודלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (אורות הקודש ג, עמ' קמא).
הכותב הוא רב היישוב עמונה־עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
אנחנו קודש למענך
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה מברכים על ברקים ורעמים?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
