- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הלכה מחשבה ומוסר
- מנחה וערבית
ההבדל בין התפילות מתבטא גם בלשון שממנה נלמדו – עמידה, שיחה ופגיעה. "אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר 'וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם', ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר 'ויעמוד פינחס ויפלל'. יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב', ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'. יעקב תיקן תפילת ערבית, שנאמר 'ויפגע במקום וילן שם', ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר 'ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי'". אנו, כאמור, נתבונן בשאלה מהי שיחה.
עצור, כאן מנחה
"ויצא יצחק לשוח בשדה". תפילת מנחה אינה בעיר, בבית, אלא בשדה. אדם באמצע עבודת יומו נצרך לעצור ולהתפלל. במובן הזה תפילת מנחה מצריכה את האדם לגבורה, ליראת ה', בתוך מרוץ החיים. מעין עקידת יצחק, שמידתו כאמור יראה, בזעיר אנפין בכל ויום ויום. עיסוקי חיי המעשה יכולים להשכיח מהאדם את ייעודו ופנימיותו, להורידו לקטנות מוחין. מגמת תפילת מנחה באה בלשוננו "להחזיק את הראש מעל המים".
וזו לשון מרן הרב קוק זצ"ל: "היסוד האחד הוא כי יצר לב האדם מתגבר עליו, בהוללות ושכלות על ידי החברה הרעה, בהתערבו בעסקי העולם עם פורעי מוסר ושכחי אלה. והתפילה תחזיר את האבדה הרוחנית על ידי שפכו שיח לד', והתרוממו אל המושגים הטהורים בדעת אלוקים, אז יודחו כל טיח טפל של השקר ושחיתות הדעות. ולזאת הפינה מיוחדת תפילת המנחה, שהיא באמצע היום בתוקף העסקים הזמנים ועצם ההתערבות עם כל כתות בני אדם, ומכוונת הראיה מפעולתה על זה מאליהו, שנענה גם כן למטרה זו לבער הדעות הרעות מלב הרבים עובדי הבעל אז בתפילת המנחה" (עין איה ברכות ו, ב).
במובן הזה תפילת מנחה היא סוג של אתכפיא, של התמודדות וריסון של המולת החיים. אומנם, יש גם בחינה הפוכה. ראשית, יש מהפשטנים שהסבירו את הפסוק באופן אחר: "לשוח בשדה - כלומר לטייל בין השיחים, לפנות ערב - לעת שפונה השמש והוא לעת ערב שדרך בני אדם לצאת לטייל בין השיחים" (רד"ק), "לשוח בשדה - להלך בין השיחים, כלומר להשתעשע ולטייל בין האילנות לרוח היום" (רבנו בחיי). אין כאן עבודה בשדה, אלא טיול ושעשוע.
פשט זה בפסוק אינו בא במקום הדרשה על תפילתו של יצחק. אדרבה, היציאה לשדה לטייל ולהשתעשע מתקשרת עם התעוררות הנפש לתפילה. במובן הזה המיקום, השדה, אינו בתנועה הפוכה לתפילה כפי שראינו בפן הראשון, אלא אדרבה מחובר עימה. הארץ, השיחים והאילנות הם לא רק המקום הפיזי אלא גם המקום הנפשי של המתפלל. לא יצחק המוסר נפשו בהר המוריה, אלא יצחק היורד מהמזבח ועובד באדמת ארץ ישראל, ורואה ברכת ה' במלאכתו. "ויזרע יצחק בארץ ההִוא וימצא בשנה ההִוא מאה שערים ויברכהו ה'".
להתפלל עם הבריאה כולה
מידת הדין מתבארת כאן במובן של טבעיות החיים הטמונה בישרות האדם. בלשון מרן הרב זצ"ל: "שיחה תיקרא התפילה בשם משתתף עם צמחים ואילנות, שנקראו שיחים על שם הפרחת הנפש בכוחות חדשים, המסתעפים באופן טבעי על ידי רגשות הנפש בעבודה שבלב. וזה המעמד ראוי ביותר לעת מנחת ערב, שהאדם קרוב להסיר מעליו הטרדות הזמניות, אז תוכל נפשו להתרומם בטבעה, ורגשי קודש הטבעיים האצורים בתוכה לדבקה באלוקים חיים ולהתגבר באהבתו ויראתו הטהורה, יוסיפו פרי תנובה וישלחו בדים ופארות, להיות כדמות אילן רב ואחד השיחים. וההפרחה הטבעית הזאת מיושר הנפש היא שורש להנהגת הדין למי שנוטה מנתיב יושר של אורחות חיים, כי מרת הדין היא בייחוד מדוקדקת בכל דבר שיש לה חוק טבעי, שהמשנה דרכה ונוטה מנתיבה יקבל עונש מוטבע. והיא מידתו של יצחק, כדכתיב קראי 'ופחד יצחק היה לי', וכדאמרי רבנן ברב ביאור, על כן יאתה שם 'שיחה' לתפילת המנחה" (עין אי"ה ברכות כו, ב).
על תפילה זו מצאנו בהרחבה במשנתו של רבי נחמן מברסלב: "דע כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כולם באין בתוך התפילה ומסייעין לו, ונותנין לו כוח בתפלתו. וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת 'שיח השדה', שכל שיח השדה נותנין כוח וסיוע בתפילתו. וזה בחינת 'ויצא יצחק לשוח בשדה', שתפילתו הייתה עם סיוע וכוח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כוח וסיוע בתפילתו כנ"ל, שבשביל זה נקראת התפילה שיחה" (ליקוטי מוהר"ן קמא יא).
נסיים בסיפור על רבי נחמן, שהיה בין השאר המקור לשירה של נעמי שמר, תוך שימת לב למילה האחרונה בו: "והלך עימו חוץ לעיר והלך בין העשבים. ענה רבנו זיכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את ה' ביראה" (שיחות הר"ן קסג).
יראה, מידתו של יצחק, נהפכה והייתה בניגון לשמחה: "טוב מאוד להתפלל ביניהם ובשמחה לעבוד את ה'". ולאור דברינו, חד הם.
הכותב הוא רב היישוב עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מה המשמעות הנחת תפילין?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה הייעוד של תורת הבנים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
בבא בתרא דף קס"ו
הרב אלי סטפנסקי | ז' כסליו תשפ"ה
הסבר חלום יעקב
כלי יקר פרשת ויצא חלק ב'
הרב חיים כץ | ד' כסליו תשפ"ה
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
