ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים, ואף על פי כן לא תמיד חולקים למורים ולמורות שעוסקים במלאכת הקודש החינוכית את הכבוד הראוי. יהי רצון שנזכה לבטא את מעלתם של המורים והמורות הנאמנים, ומתוך כך מעמדם יעלה, והשפעתם הברוכה תרבה.
ראשית צריך לבאר שבכל מקום שאמרו חכמים 'תינוקות של בית רבן' התכוונו לילדים עד גיל מצוות. עוד צריך להקדים שמעלת המורות שמלמדות בנות תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים, שכן גם המורות כמו המורים מחנכות את הילדים הרכים שעוד לא טעמו טעם חטא - להיות חכמים וטובים וללכת בדרכי ה'.
המורים הנאמנים ככוכבי השמיים
אחריות גדולה מוטלת על מורי ישראל. עתידו הרוחני של עם ישראל תלוי בהם, וממילא עתיד העולם כולו, שישראל בעמים כמו לב שבאיברים. על כן צריכים המורים לעשות את מלאכתם נאמנה, ללמד את התלמידים באהבה ובשמחה דברי תורה בהירים ומדויקים, ולחשוב תמיד כיצד לקדמם בתורה ובמידות טובות. ואם יזכו לעשות כן, עליהם נאמר: "מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" (דניאל יב, ג). וכפי שדרשו חכמים: "'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע' - זה דיין שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה, 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד' - אלו מלמדי תינוקות" (בבא בתרא ח, ב). ועל תלמידי החכמים הגדולים נאמר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה, לא), שהם דומים למקור האור שמכוחו המורים שנמשלו לכוכבים מלמדים את תלמידיהם (מהר"ל נתיב התורה י).
כגינות עלי נהר
רביבים (810)
הרב אליעזר מלמד
819 - בין מלאכת החיים להלכות אבלות
820 - לייקר את ערכם של המורים והמורות
טען עוד
על כן שכרם של המורים גדול מאוד, וכפי שאמרו חכמים: "לעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לישב עליהם בדין, ומניח ספר תורה על חיקו ויאמר: כל מי שעסק בזה יבוא וייטול שכרו, שנאמר (ישעיהו לג, יח): 'איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים' . 'איה סופר', אלו מלמדי תינוקות לשם שמיים, יבואו וייטלו שכרם..." (מדרש משלי טז, יא).
מי הם 'נטורי קרתא'
אמרו בתלמוד הירושלמי: "תני רבי שמעון בן יוחאי: אם ראית עיירות שנתלשו ממקומם בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים, שנאמר (ירמיהו ט, יא-יב): 'על מה אבדה הארץ ניצתה כמדבר מבלי עובר. ויאמר ה' על עוזבם את תורתי'" (חגיגה א, ז). סופרים הם המלמדים מקרא, ומשנים הם המלמדים משנה, היינו הלכה.
עוד מסופר שם בירושלמי שרבי יהודה נשיאה השני שלח את האמוראים רבי חייא, רבי אסי ורבי אמי, לעבור בעיירות של ארץ ישראל כדי לוודא שבכולן יש מורים שמלמדים מקרא והלכה. באו למקום אחד ולא מצאו שם לא מורה למקרא ולא מורה להלכה. אמרו לבני המקום: הביאו לפנינו את 'נטורי קרתא', היינו את שומרי העיר. הביאו לפניהם את 'סנטורי קרתא', היינו שומרי העיר האחראים על ביטחונה והנהגתה. אמרו להם: וכי אלו הם שומרי העיר? אין אלו אלא מחריבי העיר! שלא דאגו לעיר כראוי. שאלו אותם: ומי הם 'נטורי קרתא'? השיבו: מלמדי המקרא וההלכה, שנאמר: "אם ה' לא יבנה בית - שווא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר - שווא שקד שומר" (תהילים קכז, א).
עיר שאין מלמדים בה את הילדים
אמרו חכמים: "כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן - מחריבים אותה", ויש אומרים "מחרימים אותה" (שבת קיט, ב).
כלומר, אם בני העיר אינם מוכנים לדאוג ללימוד התורה של הילדים, צריכים בני שאר הקהילות להחרים אותם עד אשר ישכרו מורים ויתקינו בה מסגרת לימוד לילדים. ואם עמדו בעיקשותם ולא עשו זאת, ראוי להחריבה ויושביה יתפזרו בקהילות אחרות, כי אין מקום בישראל לקהילה שאין מלמדים בה את הילדים תורה (רמב"ם, טור בית יוסף יורה דעה רמה, ז). אומנם בפועל, אם יש כוח להחריב את העיר, כבר קל יותר להקים בה בית ספר, ולכן הביטוי "מחריבים אותה" נועד להסביר עד כמה הדבר חמור, אף שבפועל לא היה מקרה שהחריבו עיר שלא היה בה לימוד תורה לילדים.
דוגמה למלמד נאמן - רב שמואל בר שילת
כדוגמה למלמד תינוקות נאמן הביאה הגמרא (בבא בתרא ח, ב) את רב שמואל בר שילת. פעם אחת ראה האמורא הגדול רב, את רב שמואל בר שילת, שהוא נח בגינה בעת שרגילים ללמד את התלמידים. שאלו: "שבקתיה להימנותך"?! עזבת את נאמנותך, שהיית רגיל ללמד את תלמידיך במסירות?! השיב לו שהוא עדיין עומד על משמרתו כמורה, וזו הפעם הראשונה זה 13 שנה שהוא נצרך לנוח מעט בגינה, ואף עתה כשהוא נח, דעתו על תלמידיו לחשוב כיצד לקדמם.
המורים יכולים לזכות לחיים הטובים ביותר
ראוי לציין שכאשר ביקשו חכמים (כתובות סב, א) לתת דוגמה לאדם שחייו טובים ורגועים, ועל כן הוא יכול לחיות עם אשתו בשמחה יתרה (כדרך 'טיילים'), נתנו לדוגמה את רב שמואל בר שילת. וביארו שפרנסתו בטוחה הואיל והוא מלמד בנאמנות; והיא נוחה, הואיל ואינו צריך לנסוע למרחקים כסוחר או לעבוד במלאכה שמפרכת את הגוף; ואין לו דאגות מהשלטונות שמא יטילו עליו מיסים כבדים, כפי שהיו רגילים להטיל על בעלי אדמות ועסקים, הואיל ופרנסתו צנועה.
כמו כן בימינו
כיוצא בזה בימינו, מורים שמתאימים לתפקידם ועושים את מלאכתם בנאמנות ובאהבה, פרנסתם בטוחה, וחייהם צנועים, נוחים וטובים, והם יכולים לגדל את משפחתם בשמחה ובאהבה. זאת בתנאי שהם מתאימים להוראה ומצליחים להנהיג את הכיתה, ובתנאי שהם שמחים בזכות הגדולה שנפלה בחלקם, לחנך את ילדי ישראל. אם הם עומדים בשני התנאים הללו, בראש ובראשונה הם זוכים להיות מאושרים, וכפי שאמרו חכמים: "איזהו עשיר - השמח בחלקו" (אבות ד, א), כי תכלית העשירות בשמחה ובסיפוק שיש לאדם בחייו. מתוך כך גם יזכו לרווחה כלכלית, שכן השמח בחלקו אינו מבזבז את כספו על דברים מיותרים, וכך משכורת צנועה מניבה חיים טובים כמו משכורת נדיבה.
ככוהנים ולוויים
המורים והמורות ממלאים כיום את תפקיד הכוהנים והלוויים, שכן תפקידם העיקרי של הכוהנים והלוויים היה ללמד תורה לישראל, וכיום המורים הם שמלמדים תורה לילדי ישראל, וממשיכים בכך את מורשת ישראל לדור הבא. כשם שהתורה נתנה לכוהנים וללוויים מצוות מיוחדות ואיסורים מיוחדים שביטאו את תפקידם המקודש, כך נכון למורים לבטא את קדושת שליחותם על ידי התנהגות אצילית במתן כבוד לכל אדם והימנעות מרכילות ולשון הרע, ובהידור במצוות תוך הקפדה על תפילות וברכות.
ראוי למורים לשמוח בחלקם
ראוי למורים ולמורות שיהיו שמחים בחלקם, כי במלאכת הקודש המפוארת הם זוכים לעסוק. ואף שאינם זוכים למשכורות הגבוהות ביותר, הם זוכים לטפח את ילדי ישראל להיות חכמים וטובים, לחנכם לדרך ארץ ומעשים טובים, ולגדלם לתורה ולמצוות. הכוהנים והלוויים לא קיבלו נחלות בארץ, וממילא לא השתתפו בתחרות הכלכלית ולא ניסו להתעשר, ובזכות כך יכלו להתמקד בתפקידם המקודש, ללמד תורה לישראל, להוסיף חסד ושלום ולשמור על החוק. כמותם גם המורים והמורות צריכים לשמש דוגמה ומופת, בהיותם אנשים ערכיים שאינם משתוקקים לעושר, וחייהם טובים ומאושרים, בזכות הטוב שהם מעניקים לתלמידיהם. הודות לכך, התורה והערכים שהם ילמדו, ילוו את תלמידיהם עד זקנה ושיבה. אמרו חכמים: "בוא וראה כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבשבילה זוכה האדם לחיי העולם הבא, וכל המלמד תורה לאחרים - יותר מכולם... ודירתו עם השכינה, וזהו שאמר רבי שמעון כאשר הלך לראות צעירים במקום תלמודם: הולך אני לראות פני השכינה" (זוהר חדש לך לך מב, א).
בגדי המורים
גם בגדיהם של המורים צריכים לייצג את המורשת הגדולה שהם צריכים להנחיל לתלמידיהם, וכדרך שקבעה התורה בגדים מיוחדים לעבודת הכוהנים. לפיכך, נכון שיהיו בגדיהם נאים ומכובדים, לא בזויים ולא מגונדרים. אמרו חכמים: "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו - חייב מיתה, שנאמר (משלי ח, לו): 'כל משנאיי אהבו מוות'" (שבת קיד, א). כלומר כאשר מי שמייצג את התורה הולך בלבוש מלוכלך, הוא מחלל שם שמיים וגורם לאנשים לשנוא את דבר ה'. קל וחומר כאשר יוצא על המורה שם רע שחטא בחטאים חמורים.
גם בהלכות צניעות צריכים המורים והמורות להקפיד, שיהיו בגדיהם מייצגים את ההלכה בהידור, כדי שלא יקטרגו עליהם שאינם מייצגים את התורה. מאידך, ייזהרו שהופעתם תהיה נקייה, נאה ומכובדת, כדי שלא יטעו התלמידים לחשוב שהדבקים בתורה הם מסכנים.
מתוך העיתון 'בשבע'
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"עין במר בוכה ולב שמח"
התלהבות ללא יין
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
