ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
תאונה היסטורית או עקרון בריאה?
מטבע הדברים, המציאות עצמה, החל מהתא הזעיר ביותר, בנויה מאבני בניין רבות ואינה ניתנת לאפיון של תכונה אחת בלבד. עיקרון זה נוכח בעוצמה רבה בתורה שבעל פה, שהמאפיין המובהק ביותר שלה הוא המחלוקת, שנוכחת בכל סוגיה, ואפילו בקיומה של מחלוקת על המחלוקת. הרמב"ם ראה בריבוי המחלוקות מעין תאונה היסטורית. לתפיסתו, חז"ל לימדו אותנו שהמחלוקות הרבות שפרצו החל מימי תלמידי שמאי והלל, נבעו מכך שהתלמידים "לא שימשו כל צורכן". הן אינן מעידות על תקלה בשלשלת המסירה, אלא על התמוטטות מוסדות ההכרעה ההיסטוריים, דבר שיצר מחלוקות רבות. הרמב"ם לא הסתפק בביאור הסיבות למחלוקת, אלא גם פעל להתגבר עליה, ובספרו הגדול 'משנה תורה' הוא מביא עמדה הלכתית אחת בלבד, ללא תיאור ההשתלשלות והדעות החלוקות.
ואולם מול תפיסתו של הרמב"ם ניצבת מסורת ארוכה וענפה של הוגים ופרשנים שראו במחלוקת יסוד מאפיין של תורת ישראל, שראשיתו עוד במעמד הר סיני. המהר"ל מפראג למשל טען כי המורכבות היא תכונה יסודית של הבריאה כולה. כשם שבעולם הפיזי כל דבר מורכב מיסודות מנוגדים, כך גם בעולם הרוחני: אין דבר טמא שאין בו איזה היבט של טהרה, ואין דבר טהור שאין בו אחיזה קלה של טומאה. המחלוקת אם כן אינה כשל, אלא תולדה ישירה של מהות היצירה הקוסמית. הריטב"א מצידו הסביר שכשעלה משה להר סיני, הראה לו הא־ל על כל דבר ודבר 49 פנים לאיסור ו־49 פנים להיתר, והותיר את ההכרעה בידי חכמי כל דור ודור. כל הדעות הללו, על אף סתירתן, הן "דברי א־לוהים חיים".
ראשיתה של המורכבות שיצרה את המחלוקת המעשית טמונה כבר בתורה שבכתב. דוגמה קלאסית ומרתקת לכך היא מצוות שמיטת קרקעות. מצווה זו מופיעה בתורה פעמיים, אך בשני פנים שונים לחלוטין. בספר שמות, השמיטה מוצגת כציווי סוציאלי וחברתי מובהק: "והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך". זוהי מצווה של חסד, שבה החקלאי מפקיר את שדהו כדי לדאוג לחלשים בחברה. לעומת זאת בספר ויקרא, השמיטה מוצגת כ"שבת הארץ" – ציווי הקשור לקדושה ולהשבתת הקרקע לשם ה'. בפסוקים אלו, בעל השדה, משפחתו ואפילו חיות הבר מוזכרים כמי שאוכלים מן הפירות, אך העניים כלל אינם מוזכרים. זו אינה סתירה ספרותית בלבד, אלא ניגוד ערכי ומעשי: האם ייעוד הפירות בשנת השמיטה הוא חברתי (לעניים), או רוחני (לבעלים כביטוי לקדושת הארץ)? התורה למעשה מציבה בפנינו מורכבות מהותית של מערכת ערכים מתנגשת, המלמדת אותנו שלא ניתן לצמצם רעיון אלוקי לממד אחד בלבד. חכמי התורה שבעל פה קבעו להלכה כיצד להביא לידי ביטוי את שני הצדדים הסותרים של מורכבות זו. דוגמת שנת השמיטה לא ללמד על עצמה יצאה אלא ללמד על הכלל כולו יצאה.
הרב קוק זיהה את הסכנה העצומה שבחשיבה החד־ממדית. הוא טען שכל המגרעות בעולם נובעות מכך שאדם תופס רק צד אחד של המציאות, ובטוח שכל מה שאינו מתיישר עם האמת שלו – ראוי שיימחק מן העולם. גישה זו זורעת הרס חברתי וסיבוכים פנימיים בתוך נפש האדם, שכן מחשבה אחת דוחה את רעותה בבוז ומשטמה. כדי להכיל את המורכבות, התלמוד מציע לאדם לפתח "אוזן כאפרכסת" – יכולת הקשבה עמוקה לכל הקולות – ו"לב מבין" שמסוגל למצוא את נקודות האמת גם בשיטות המנוגדות לשלו. נדרשות לכך בראש ובראשונה מידת הענווה, וההכרה שאיננו אוחזים באמת כולה. ברם, לא ניתן להכחיש כי גם קשה להתמודד עם מורכבות. היא עלולה להיתפס כאיום על גיבוש של זהות עצמית ברורה, לעורר פחד מאנרכיה, או להיראות כמו בינוניות אפרורית של מי שמסרב לקבל אחריות. לכן קיימת בנו נטייה טבעית להדחיק מורכבויות ולחפש אמיתות מוחלטות ופשוטות.
הגבול הדק של האנרכיה
איך חיים ביחד כשלא מסכימים? אם כל דעה מכילה אמת, כיצד ניתן לקיים חיים משותפים כשהמחלוקות נוגעות בדיני נפשות ובאיסורים חמורים? ההיסטוריה היהודית מוכיחה שהדבר אפשרי. המשנה מתארת כיצד חכמי בית שמאי ובית הלל – שנחלקו ביניהם על עניינים הרי גורל כמו שאלות של ממזרות, פסולי חיתון והלכות טומאה וטהרה – לא נמנעו מלהתחתן אלו עם אלו, ולא נמנעו מלהשתמש בכלים של הצד השני. למרות התהום ההלכתית ביניהם, הם הצליחו לקיים חברה משותפת. חז"ל מסבירים שהם עשו זאת מתוך אמון עמוק, אהבת "האמת והשלום", והכרה בכך ש"כל דרך איש זך בעיניו, ותוכן ליבות ה'". כלומר, גם בלב המחלוקת העזה ביותר, הלגיטימציה של האחר והמחויבות לחברה משותפת גברו על הצורך לנצח.
יסודה של דרך זו הוא אמון בסיסי שיש נקודות אמת בכל אחת מהעמדות, בניסיון למצוא דרך לקרב בין העמדות ולאפשר את ביטויים של הצדדים כולם, ואז להכריע מי בראש ואיזו דרך נפסקה להלכה. באותו משפט שחז"ל מלמדים על "אלו ואלו", הם קובעים שהלכה כבית הלל. התורה אינה פוסט־מודרניסטית. הגבול בין הכלה וריבוי דעות לבין אנרכיה מוחלטת הוא דק מאוד. בסופו של דבר, כדי שלא "תיעשה התורה כשתי תורות", נדרשת פסיקת הלכה מחייבת. כלל הברזל שנקבע הוא "הלכה כבית הלל", ומרגע שהתקבלה הכרעה, היא מחייבת את כולם.
הכרעה שצומחת מתוך תהליך של הקשבה לכל הצדדים, שונה לחלוטין מהכרעה שרירותית של כוח. היא הופכת את הקונפליקט המלחמתי לדילמה משותפת. פעמים רבות ההכרעה ההלכתית היא "הכרעה רכה", שמנסה לתת מקום חלקי למגוון הדעות. כך למשל פתרו חכמים את הסתירה בפסוקי השמיטה: הם קבעו ששני הפסוקים נכונים, אך מיושמים בתנאים שונים – למשל, ההיבט הסוציאלי גובר בתקופות מסוימות, ואילו קדושת הארץ ניכרת במצבים של שפע או בזמנים אחרים של השנה. דוגמה יפהפייה נוספת מימינו נמצאת ביחס לספרי תורה. אף שלפי ההלכה ספר תורה שחסרה או יתרה בו אות אחת פסול לחלוטין, פוסקים רבים התירו לבני עדות השונות לקרוא מתוך ספרי תורה תימניים (שיש בהם תשעה הבדלי כתיב ביחס לשאר הגלויות), ולהפך. הכרעה זו משקפת הכרה בדעתו של האחר כלגיטימית, אפילו לאחר שנקבעה ההלכה המרכזית. ספרות ההלכה גם דאגה לשמר את הדעות שנדחו במיעוט, מתוך הבנה שבית דין בעתיד יוכל, במידת הצורך, להישען עליהן ולשנות את ההלכה.
חשוב להאיר גם את צילה של המורכבות. כפי שהזהיר הרב קוק, אין מידה טובה שהקיצוניות אינה מזיקה לה. התמכרות למורכבות עלולה להוביל לשיתוק פסיכולוגי ולחוסר יכולת לפעול. כאשר אדם רגיל לומר "יש צדק גם בצד השני", הוא עלול למצוא את עצמו מכשיר עוולות נוראיות ומתקשה לגייס את הנחישות הדרושה כדי להילחם ברשע. אנשי המורכבות נתפסים לעיתים כחלשים מול פעילי הקצוות, משום שקשה להם להתמסר בלהט לרעיון כשהם מודעים לחסרונותיו.
זוהי אפוא הדרך שאפשר שתועיל יותר לחברה הישראלית: לראות במחלוקת ברכה מרובה, מעצם העובדה שכל ההיבטים באים לידי ביטוי; לקיים יחסי הכרה ככל שניתן לאפשר בחירה של כל אחד בדרכו שלו; לחתור לקירוב העמדות ולהבאה לידי ביטוי של נקודות האמת שבכל אחת מהן; ובסופו של דבר להכריע, ולקבל את ההכרעה. טובה מרובה תצמח מדרך זו.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר
בכנס הקיץ של ארגון רבני צהר, שיתקיים בתאריך ז' באב, 21.7, באקספו תל אביב, יעסוק הרב שרלו בנושא "אלו ואלו בימים של הכרעה" – כיצד ניתן לחיות ביחד כשיש מחלוקת עמוקה
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
