שבע ברכות

לנוסח שבע ברכות לחץ כאן


האם צריכים לארגן בכל יום שבע ברכות לחתן וכלה
תקנו חכמים לעשות שבעה ימי שמחה לחתן וכלה. ובכל עת שיסעדו לכבוד שמחתם עשרה אנשים וביניהם אדם שעוד לא היה באחת הסעודות שלהם, שהשמחה מתחדשת ומתעצמת בזכותו, מברכים לאחר ברכת המזון שבע ברכות. ועיקר עניינן של ברכות אלו הוא לברך את החתן והכלה שיבנו את ביתם בשמחה ובאהבה, ובתוך כך מברכים את ה' על יצירת האדם ומתפללים על הגאולה ועל ירושלים.

רביבים (716)

הרב אליעזר מלמד

add_alert

147 - להתאחד למרות השוני

148 - שבע ברכות

149 - מקום המשפט שמה הרשע

טען עוד

וכיוון שאלו ברכות חשובות ומועילות לחתן ולכלה, מצווה לעשות בכל יום סעודה כדי שיוכלו לברכן, אבל אין בזה חיוב. ולכן אם אין להם יכולת לקיים בכל יום סעודה, מפני שאין להם כסף להוציא על כך וגם אין להם קרובים וידידים שיעשו עבורם את הסעודות, אינם מחויבים בכך (רב פעלים ח"ד ו).

האם אפשר לקיים סעודת שבע ברכות בכל בית או רק בבית החתן
אמנם נפסק בשולחן ערוך (אה"ע סב, י) על פי כמה מגדולי הראשונים (תוס', רשב"א ועוד) שרק בביתו של החתן מברכים שבע ברכות, מפני שהחתן והכלה מתכבדים ושמחים יותר כאשר באים אל ביתם לשמחם, ועל כן רק בבית החתן אפשר לברך שבע ברכות.

אבל לדעת כמה ראשונים אפשר לברך שבע ברכות בכל מקום שבו עושים סעודה לכבודם (מאירי וראב"ד). ובנוסף לכך, לדעת רבים מגדולי האחרונים (יש"ש, ט"ז סב, ז), גם אלה שסברו כי אפשר לברך שבע ברכות רק בבית החתן לא התכוונו אלא לפי מה שנהגו בעבר לקיים את כל שבעת ימי המשתה בבית החתן, במקום שבו היו החתן והכלה ישנים בלילה ושמחים, שבאותו מקום היו עורכים את הסעודות ושם היו מברכים אותם, ואם היו צריכים לצאת מביתם היה בכך פגם בשמחתם וכבודם. אבל כיום שנתבטל המנהג הזה, הרי שהשמחה היא בכל מקום שבו עורכים סעודה לכבודם. וכך נוהגים כל האשכנזים.

מנהג הספרדים
הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א הורה למעשה כדעת ה'שולחן-ערוך', שרק בבית החתן אפשר לברך שבע ברכות, אבל אם עורכים סעודה בבית אחר, אין מברכים שבע ברכות אלא את ברכת "אשר ברא ששון ושמחה" בלבד. ואם הזדמן לשם אשכנזי שרוצה לברך אין למנוע זאת ממנו, אבל אין להזמינו לשם כך (ילקוט יוסף שובע שמחות יז, ו).

אבל רוב הפוסקים הספרדים הסכימו שבדורות האחרונים, כאשר נוהגים לקיים את שמחת החתן והכלה בבתים שונים, ממילא מברכים גם שבע ברכות בבתים שונים. וכך פסק הרדב"ז (ח"ד סי' אלף שכ), וכך הורו בטורקיה (כנה"ג, ור' חיים פלאג'י), וכך הורה המהרי"ץ בתימן (פעולת צדיק ג, רנב), וכך הורו גדולי צפון אפריקה, וביניהם הרב כלפון מג'רבה (ברית כהונה), והרב משאש, וכך הורה הרב חיים דוד הלוי, ויבדל"א הרב מאיר מאזוז. וכך נוהגים למעשה רוב הספרדים.

את מי ראוי לכבד בשבע ברכות שבחופה?
בעבר נהגו במקומות רבים שרב המקום היה מסדר הקידושין ומברך את ברכות האירוסין, והרב השני בחשיבותו אחריו היה מברך את כל שבע הברכות. ויש בכך גם מעלה הלכתית, שכן כל הברכות קשורות זו לזו, ואלו שאינן פותחות ב'ברוך' נשענות על הברכות שקדמו להן, ועל כן טוב לברך את כולן ברצף. ויש שנהגו לכבד את חזן הקהילה באמירת שבע הברכות (יעויין באוצה"פ סב, א, ח, בשם כנה"ג, ויד אהרן, ושלחן העזר).

בדורות האחרונים, רצו לכבד יותר רבנים באמירת הברכות, ועל כן נהגו לחלק את שבע הברכות לששה רבנים. ואף שיש בזה חסרון מסוים מבחינה הלכתית, מכל מקום כבוד התורה עדיף (יבי"א ד, ז). ויתכן שבעקבות שיפור תנאי התחבורה מגיעים יותר מוזמנים לחתונה, וממילא גם יותר רבנים, וכיוון שמן הראוי לכבד את כל הרבנים בברכות, נהגו לחלק את שבע הברכות לששה רבנים. וכיוון שכבר נהגו לחלק את שבע הברכות למספר אנשים, לכן נהגו שכאשר אין שם רבנים, מכבדים בברכות את בני המשפחה הנכבדים, כמו סבי החתן והכלה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.