ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
תאונה היסטורית או עקרון בריאה?
מטבע הדברים, המציאות עצמה, החל מהתא הזעיר ביותר, בנויה מאבני בניין רבות ואינה ניתנת לאפיון של תכונה אחת בלבד. עיקרון זה נוכח בעוצמה רבה בתורה שבעל פה, שהמאפיין המובהק ביותר שלה הוא המחלוקת, שנוכחת בכל סוגיה, ואפילו בקיומה של מחלוקת על המחלוקת. הרמב"ם ראה בריבוי המחלוקות מעין תאונה היסטורית. לתפיסתו, חז"ל לימדו אותנו שהמחלוקות הרבות שפרצו החל מימי תלמידי שמאי והלל, נבעו מכך שהתלמידים "לא שימשו כל צורכן". הן אינן מעידות על תקלה בשלשלת המסירה, אלא על התמוטטות מוסדות ההכרעה ההיסטוריים, דבר שיצר מחלוקות רבות. הרמב"ם לא הסתפק בביאור הסיבות למחלוקת, אלא גם פעל להתגבר עליה, ובספרו הגדול 'משנה תורה' הוא מביא עמדה הלכתית אחת בלבד, ללא תיאור ההשתלשלות והדעות החלוקות.
ואולם מול תפיסתו של הרמב"ם ניצבת מסורת ארוכה וענפה של הוגים ופרשנים שראו במחלוקת יסוד מאפיין של תורת ישראל, שראשיתו עוד במעמד הר סיני. המהר"ל מפראג למשל טען כי המורכבות היא תכונה יסודית של הבריאה כולה. כשם שבעולם הפיזי כל דבר מורכב מיסודות מנוגדים, כך גם בעולם הרוחני: אין דבר טמא שאין בו איזה היבט של טהרה, ואין דבר טהור שאין בו אחיזה קלה של טומאה. המחלוקת אם כן אינה כשל, אלא תולדה ישירה של מהות היצירה הקוסמית. הריטב"א מצידו הסביר שכשעלה משה להר סיני, הראה לו הא־ל על כל דבר ודבר 49 פנים לאיסור ו־49 פנים להיתר, והותיר את ההכרעה בידי חכמי כל דור ודור. כל הדעות הללו, על אף סתירתן, הן "דברי א־לוהים חיים".
ראשיתה של המורכבות שיצרה את המחלוקת המעשית טמונה כבר בתורה שבכתב. דוגמה קלאסית ומרתקת לכך היא מצוות שמיטת קרקעות. מצווה זו מופיעה בתורה פעמיים, אך בשני פנים שונים לחלוטין. בספר שמות, השמיטה מוצגת כציווי סוציאלי וחברתי מובהק: "והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך". זוהי מצווה של חסד, שבה החקלאי מפקיר את שדהו כדי לדאוג לחלשים בחברה. לעומת זאת בספר ויקרא, השמיטה מוצגת כ"שבת הארץ" – ציווי הקשור לקדושה ולהשבתת הקרקע לשם ה'. בפסוקים אלו, בעל השדה, משפחתו ואפילו חיות הבר מוזכרים כמי שאוכלים מן הפירות, אך העניים כלל אינם מוזכרים. זו אינה סתירה ספרותית בלבד, אלא ניגוד ערכי ומעשי: האם ייעוד הפירות בשנת השמיטה הוא חברתי (לעניים), או רוחני (לבעלים כביטוי לקדושת הארץ)? התורה למעשה מציבה בפנינו מורכבות מהותית של מערכת ערכים מתנגשת, המלמדת אותנו שלא ניתן לצמצם רעיון אלוקי לממד אחד בלבד. חכמי התורה שבעל פה קבעו להלכה כיצד להביא לידי ביטוי את שני הצדדים הסותרים של מורכבות זו. דוגמת שנת השמיטה לא ללמד על עצמה יצאה אלא ללמד על הכלל כולו יצאה.
הרב קוק זיהה את הסכנה העצומה שבחשיבה החד־ממדית. הוא טען שכל המגרעות בעולם נובעות מכך שאדם תופס רק צד אחד של המציאות, ובטוח שכל מה שאינו מתיישר עם האמת שלו – ראוי שיימחק מן העולם. גישה זו זורעת הרס חברתי וסיבוכים פנימיים בתוך נפש האדם, שכן מחשבה אחת דוחה את רעותה בבוז ומשטמה. כדי להכיל את המורכבות, התלמוד מציע לאדם לפתח "אוזן כאפרכסת" – יכולת הקשבה עמוקה לכל הקולות – ו"לב מבין" שמסוגל למצוא את נקודות האמת גם בשיטות המנוגדות לשלו. נדרשות לכך בראש ובראשונה מידת הענווה, וההכרה שאיננו אוחזים באמת כולה. ברם, לא ניתן להכחיש כי גם קשה להתמודד עם מורכבות. היא עלולה להיתפס כאיום על גיבוש של זהות עצמית ברורה, לעורר פחד מאנרכיה, או להיראות כמו בינוניות אפרורית של מי שמסרב לקבל אחריות. לכן קיימת בנו נטייה טבעית להדחיק מורכבויות ולחפש אמיתות מוחלטות ופשוטות.
הגבול הדק של האנרכיה
איך חיים ביחד כשלא מסכימים? אם כל דעה מכילה אמת, כיצד ניתן לקיים חיים משותפים כשהמחלוקות נוגעות בדיני נפשות ובאיסורים חמורים? ההיסטוריה היהודית מוכיחה שהדבר אפשרי. המשנה מתארת כיצד חכמי בית שמאי ובית הלל – שנחלקו ביניהם על עניינים הרי גורל כמו שאלות של ממזרות, פסולי חיתון והלכות טומאה וטהרה – לא נמנעו מלהתחתן אלו עם אלו, ולא נמנעו מלהשתמש בכלים של הצד השני. למרות התהום ההלכתית ביניהם, הם הצליחו לקיים חברה משותפת. חז"ל מסבירים שהם עשו זאת מתוך אמון עמוק, אהבת "האמת והשלום", והכרה בכך ש"כל דרך איש זך בעיניו, ותוכן ליבות ה'". כלומר, גם בלב המחלוקת העזה ביותר, הלגיטימציה של האחר והמחויבות לחברה משותפת גברו על הצורך לנצח.
יסודה של דרך זו הוא אמון בסיסי שיש נקודות אמת בכל אחת מהעמדות, בניסיון למצוא דרך לקרב בין העמדות ולאפשר את ביטויים של הצדדים כולם, ואז להכריע מי בראש ואיזו דרך נפסקה להלכה. באותו משפט שחז"ל מלמדים על "אלו ואלו", הם קובעים שהלכה כבית הלל. התורה אינה פוסט־מודרניסטית. הגבול בין הכלה וריבוי דעות לבין אנרכיה מוחלטת הוא דק מאוד. בסופו של דבר, כדי שלא "תיעשה התורה כשתי תורות", נדרשת פסיקת הלכה מחייבת. כלל הברזל שנקבע הוא "הלכה כבית הלל", ומרגע שהתקבלה הכרעה, היא מחייבת את כולם.
הכרעה שצומחת מתוך תהליך של הקשבה לכל הצדדים, שונה לחלוטין מהכרעה שרירותית של כוח. היא הופכת את הקונפליקט המלחמתי לדילמה משותפת. פעמים רבות ההכרעה ההלכתית היא "הכרעה רכה", שמנסה לתת מקום חלקי למגוון הדעות. כך למשל פתרו חכמים את הסתירה בפסוקי השמיטה: הם קבעו ששני הפסוקים נכונים, אך מיושמים בתנאים שונים – למשל, ההיבט הסוציאלי גובר בתקופות מסוימות, ואילו קדושת הארץ ניכרת במצבים של שפע או בזמנים אחרים של השנה. דוגמה יפהפייה נוספת מימינו נמצאת ביחס לספרי תורה. אף שלפי ההלכה ספר תורה שחסרה או יתרה בו אות אחת פסול לחלוטין, פוסקים רבים התירו לבני עדות השונות לקרוא מתוך ספרי תורה תימניים (שיש בהם תשעה הבדלי כתיב ביחס לשאר הגלויות), ולהפך. הכרעה זו משקפת הכרה בדעתו של האחר כלגיטימית, אפילו לאחר שנקבעה ההלכה המרכזית. ספרות ההלכה גם דאגה לשמר את הדעות שנדחו במיעוט, מתוך הבנה שבית דין בעתיד יוכל, במידת הצורך, להישען עליהן ולשנות את ההלכה.
חשוב להאיר גם את צילה של המורכבות. כפי שהזהיר הרב קוק, אין מידה טובה שהקיצוניות אינה מזיקה לה. התמכרות למורכבות עלולה להוביל לשיתוק פסיכולוגי ולחוסר יכולת לפעול. כאשר אדם רגיל לומר "יש צדק גם בצד השני", הוא עלול למצוא את עצמו מכשיר עוולות נוראיות ומתקשה לגייס את הנחישות הדרושה כדי להילחם ברשע. אנשי המורכבות נתפסים לעיתים כחלשים מול פעילי הקצוות, משום שקשה להם להתמסר בלהט לרעיון כשהם מודעים לחסרונותיו.
זוהי אפוא הדרך שאפשר שתועיל יותר לחברה הישראלית: לראות במחלוקת ברכה מרובה, מעצם העובדה שכל ההיבטים באים לידי ביטוי; לקיים יחסי הכרה ככל שניתן לאפשר בחירה של כל אחד בדרכו שלו; לחתור לקירוב העמדות ולהבאה לידי ביטוי של נקודות האמת שבכל אחת מהן; ובסופו של דבר להכריע, ולקבל את ההכרעה. טובה מרובה תצמח מדרך זו.
הכותב הוא ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר
בכנס הקיץ של ארגון רבני צהר, שיתקיים בתאריך ז' באב, 21.7, באקספו תל אביב, יעסוק הרב שרלו בנושא "אלו ואלו בימים של הכרעה" – כיצד ניתן לחיות ביחד כשיש מחלוקת עמוקה
מתוך העיתון 'בשבע'
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוד המנורה וסוד החנוכיה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.