ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
^ 1.
ויקרא (י"ט, כח). אמנם לא לכל הדעות נכלל רישום באיסור דאורייתא, אבל איסור דרבנן מיהא איכא, כמבואר להלן בהערה 2.^ 2.
ראב"ד ור"ש משאנץ כתבו בחיבוריהם על תורת כהנים (פרשת קדושים פרשה ו) שגם רישום בלבד נקרא כתובת קעקע, ולא צריך שתהיה כתיבת אותיות דווקא. וכן ניתן להבין מה"מנחת חינוך" (מצוה רנג, סע' ב), הביא שם דברי בעל ספר "יד הקטנה" (פ"ו מהלכות ע"ז) ב"מנחת עני" (אות פז), הרמב"ם (ספר מדע, הלכות ע"ז פי"ב ה' יא), וכן דעת ספר "משנת חכמים" שם, ושו"ע יורה דעה (סי' קפ, א), נראה שגם ברישום בלבד יש משום איסור דאורייתא. ואף שבעל "מעיל צדקה" חולק עליהם, עיין שו"ע יורה דעה (סי' קפ) ב"פתחי תשובה" (ס"ק א) שהביאו, על כל פנים איסור דרבנן איכא.
ועיין גם במאמרו של הרב עזרא בצרי ב"תחומין" (כרך י), אלא שאין ללמוד מהיתרו שם לענייננו, שהרי ההיתר שם מסתמך הרבה על ענין "כבוד הבריות", שאינו שייך כאן.^ 3. ויקרא (י"ט, כח). אמנם לא לכל הדעות נכלל רישום באיסור דאורייתא, אבל איסור דרבנן מיהא איכא, כמבואר להלן בהערה 2.^ 2.
ראב"ד ור"ש משאנץ כתבו בחיבוריהם על תורת כהנים (פרשת קדושים פרשה ו) שגם רישום בלבד נקרא כתובת קעקע, ולא צריך שתהיה כתיבת אותיות דווקא. וכן ניתן להבין מה"מנחת חינוך" (מצוה רנג, סע' ב), הביא שם דברי בעל ספר "יד הקטנה" (פ"ו מהלכות ע"ז) ב"מנחת עני" (אות פז), הרמב"ם (ספר מדע, הלכות ע"ז פי"ב ה' יא), וכן דעת ספר "משנת חכמים" שם, ושו"ע יורה דעה (סי' קפ, א), נראה שגם ברישום בלבד יש משום איסור דאורייתא. ואף שבעל "מעיל צדקה" חולק עליהם, עיין שו"ע יורה דעה (סי' קפ) ב"פתחי תשובה" (ס"ק א) שהביאו, על כל פנים איסור דרבנן איכא.
הראשונים ציינו שכתובת קעקע נראית על הגוף כל הימים (עיין בריב"ן ובריטב"א לסוגיה במכות כא ע"א, וכן כתב בעל "ספר החינוך" במצוה רנג, אבל ה"נמוקי יוסף" במקום כתב שהכתובת נראית "זמן גדול"). ויש מקום לומר שגם לשיטת הראשונים דלעיל שלוש שנים נכללים בהגדרה של "כל הימים", ומכיון שלא מצאנו פוסקים שחילקו, הרי שאין להקל בכל זמן שאיננו נכלל בהגדרת "זמן קצר". אמנם לאחר זמן מצאנו שדעת הראשון לציון הגר"ע יוסף שאין למחות במי שעושה כן ("טהרת הבית" ח"ג דיני חציצה סע' ח) (תוספת עריכה, תשע"א).
שו"ת "במראה הבזק" (610)
מתוך העלון חמדת ימים
601 - אכילה לצורך לקיחת תרופות מונעות בתשעה באב נדחה
602 - אכילת דגים כשרים ללא השגחה
603 - דין בישולו של מחלל שבת ודינו של חלב שנחלב בנוכחותו
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













