בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • בראשית
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
בס"ד הרב נתנאל יוסיפון מתי החלקתם לתוך צמח טורף? אחד הצמחים המיוחדים, הנדירים והמסתוריים בעולם הוא ה'לימפוארה' או בשמו העברי - 'שופרית השמש'. זהו צמח יפהפה עם צמחים מרהיבים, אך המראה החיצוני המהודר שלו מתעתע ומסתיר את פנימיותו, זהו צמח טורף חרקים. לצמח יש מלכודת מתוחכמת, הבנויה כמו כד פתוח, שבפסגתו ומעליו ישנו איבר המפריש צוף, ומזמין חרקים ליהנות ממנו. איבר זה נקרא כף הצוף. החרקים נמשכים אל הצוף, אך כאשר הם מגיעים לכף הצוף, קשה להם להחזיק את עצמם על העלה החלק, והם נופלים לתוך המלכודת. בתוך המלכודת יש שערות הפונות פנימה, כלפי פנים המלכודת, והן מונעות מהחרקים לשוב ולטפס החוצה. השערות גם עוזרות להנחות חרקים בדרכם פנימה, אל לב המלכודת. בתחתית פנים המלכודת יש בלוטות הסופגות חומרי הזנה, שמשתחררים מהטרף המתעכל. וכך החרק שבא לאכול את הצמח ולקבל חיים, מגלה בדרך הקשה, שהוא נמשך אל מותו, והפך למאכל המזין את מי שהוא חשב לאכול. למעשה, סיפור אמיתי זה על הצמחים הטורפים והחרקים יכול גם להוות משל על חיינו, ועל המאבק המתמיד בתוכינו בין יצר הטוב ויצר הרע. יצר הרע מנסה לפתות אותנו ולספר לנו, שאם רק נתחבר לשלל פיתוייו והחטאים שהוא מציע לפנינו בשפע, נקבל חיות ושמחה. זה 'טעם החיים' ו'עצם החיים' הוא לוחש לנו, אך האמת היא שאם נלקק מהצוף שלו ומהפיתויים שלו נגלה שהם רעילים מאוד, ויכולים להוביל אותנו, חס וחלילה, לאבד את מהות חיינו ושמחת חיינו. עניין זה פוגש אותנו על כל צעד ושעל. כל אחד לפי רמתו הרוחנית יש לו את והפיתויים שלו. יש מי שיצר הרע לוחש לו: 'בוא תחלל שבת', ויש מי שהוא לוחש לו: 'בוא תדבר לשון הרע'. יש מי שהוא מפתה אותו להסתכל במראות אסורים, ויש מי שהוא מפתה אותו לאכול לא בריא, כל אחד ועניינו. לכולם יצר הרע מבטיח הנאה וטוב, וסופם לגלות שהעלה חלק ומוביל למלכודת רעה. קודם כל רע רוחני מצד עצם הריחוק מה', אך לאורך זמן זה גם רע גשמי, כי מי שמסתכל במראות אסורים, נהנה לרגע, אך פוגם לעצמו בחיבור האוהב, העמוק והטהור שבין בני הזוג, ששום אהבה לא תשווה לו. וכן הלאה. ובאמת, עניין זה מופיע בחטא הראשון בעולם, הלא הוא חטא עץ הדעת. עוד לפני שהגיע הנחש, ופיתה את חווה, כבר הסתתרה לה בליבה של חווה הסתכלות שגויה על מהות החיים. בשעה שמצמיח ה' את עצי העולם ועצי גן עדן, נאמר: "ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע" (בראשית ב, ט). אונקלוס מתרגם במקום את המילה "בתוך" - "במציעות", כלומר באמצע הגן עמד עץ החיים, שהרי "עץ החיים בתוך הגן". אולם כשהאישה מדברת בהמשך עם הנחש, היא אומרת לו: "מפרי העץ אשר בתוך הגן, אמר אלוקים: לא תאכלו ממנו", כלומר היא טועה לחשוב שבאמצע הגן נמצא עץ הדעת ולא עץ החיים. ובאמת יש מהמפרשים שהתקשו בשאלה - איזה עץ היה באמצע הגן? הרמב"ן מבאר שבאמצע הייתה ערוגה רחבה, ובה שכנו שני העצים. רבנו בחיי מתרץ שלמעשה שני העצים יצאו מגזע אחד, שהתפצל לשני שלוחות. אך מעבר לשאלה המעשית, דומה שיש כאן תובנה עקרונית - מה אמצע החיים, כלומר מה עיקר חייו של האדם? עץ החיים מבטא את עצם הקשר לה', שהרי מה שמחייה אותנו היא הנשמה, חלק אלוק' ממעל, הקשר לה'. ובאמת זה עיקר החיים. אך חווה טעתה לחשוב, שמה שמחייה את האדם הוא 'עץ הדעת', החשיבה והשכל שלו, יכולתו לפעול ולעשות למען עצמו, וכשזה עיקר החיים, יצר הרע הלא הוא הנחש, מפתה את האדם להמרות את פי ה', ומכאן המדרון החלקלק לנפילה למלכודת החטא והמוות. אך זה לא מסתיים בכך. כמו לצמח, ליצר הרע יש גם שערות שמונעות מהאדם לצאת מהמלכודת. לאחר החטא, האדם ואשתו מתחבאים מפני ה' "בתוך (שוב - 'בתוך') עץ הגן", ויש מהתנאים שפירשו שעץ הדעת תאנה היה, והאדם ואשתו לבשו את עלי התאנה, כך שהם ממש הסתתרו והתחפרו בתוך החטא. והרי זו דרכו של יצר הרע, שגם כאשר האדם כבר מתחיל להרגיש שהחטא רע לו, הוא מטפטף לאדם שזה טוב לו, ושאין סיכוי להפסיק וכן הלאה, וכך כמו מסומם הממשיך לצרוך את מנת הסם הרעה כל כך, האדם נדבק בחטא ומתחפר בו. אך אשרי האדם שיקשיב לקריאה הגדולה של ה' המנסרת בחלל: "איכה?" היזכר בעצמך ובפנימיותך הטובה! שוב אל ה', אכול מעץ החיים, וזכור שבאמצע הגן, עיקר מהות חייך היא לאכול מעץ החיים! לגלות את נשמתנו, חלק אלוק' ממעל. ויהי רצון שנאכל מעץ החיים ונזכה לחיי נצח!
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il