ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

על "הגשמה" שלילית ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ואתחנן Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י אב תשס"ז

על "הגשמה" שלילית


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל


פרשת ואתחנן פותחת בדחיית תחנוניו של משה להכנס לארץ המובטחת.
בפרשיה השניה מבקש הוא מהעם להפיק לקחים מהמאורעות שארעו במדבר. משה גם מזהיר מפני הסכנות האורבות להם דווקא עם החשיפה ל"תרבות" הכנענית, מה שנחסך מהם בתקופת ה"בידוד" במדבר. בתוך דבריו מזכיר להם משה את מעמד הר סיני תוך הדגשה על הנקודה הבאה:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד' טו).

סכנת ההגשמה מודגשת מאוד גם בפסוקים הבאים:
"פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה: תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם" (דברים ד' טז-יט).

לפתע, לכאורה ללא כל קשר, חוזר משה אל הנושא הראשון של הפרשה והוא: אי כניסתו לארץ. וז"ל הכתוב:
"וַיקֹוָק הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" (שם, שם כא)

ומיד חוזר אל האזהרות מפני המנהג הנפוץ בין העמים להגשמת האלוקות:
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (שם, שם כג).

שתי נקודות עלינו לברר. האחת, מדוע חוזר משה לשאלת כניסתו לארץ שוב ודווקא כאן. וכבר תמה הרקאנטי: "לא ידעתי מה ענין פסוק זה בפרשה זו". השניה, מה פשר הביטוי "וַיקֹוָק הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם "?
תרגום יונתן מבאר שהכוונה ל"מי מריבה". הסברו איננו מתרץ אף אחת מן הקושיות. רש"י מפרש: "על אודותיכם על עסקיכם" גם פירושו איננו מושיע אותנו במקום זה. הרמב"ן מנסה דרך אחרת ולבסוף שולח אותנו אל חכמי האמת ותורת הנסתר וז"ל: "והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם".
בעל הפסיקתא טוען בשמו של משה כי עם ישראל בלבד אחראי לכך שנגזר על משה שלא להכנס לארץ וזו משמעות הפסוק. וז"ל:
"לא בשביל חטאת ועון מעולם כי אם על דבריכם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן).
גם לפי דבריו אין לנו עדיין פתרונות לשאלות.
לכן נציע את הפירוש הבא. כמו שציינו לעיל פסוקינו נמצא בתוך פרשיה המדגישה מצד אחד, את מעמד הר סיני כמעמד נטול הגשמה לחלוטין למרות ההתגלות ומצד שני, אוסרת על עם ישראל כל צורה של הגשמה בעבודת הבורא.
בחטא העגל התברר כי יש חשש שעם ישראל יראה במשה רבנו אלוה ח"ו. אי ירידתו של משה מן ההר גרמה להם לומר את הדברים הבאים:
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"
(שמות ל"ב א).

מצד אחד ה"איש" ומצד שני "אלהים". דברים אלה של העם גרמו לכך שמשה לא יוכל להכניס את העם לארץ ולסיים את המשימה. אם יצליח בכך עלול העם להכשל בעוון ההגשמה ולהכשל בפולחן אישיות. לכן דווקא בפרשה זו, המזהירה מפני הגשמת האלוק, לאו הכולל את האיסור להפיכת בן אנוש לאלהים, יש מקום להזכיר את דברי בני ישראל שנכשלו בכך וגרמו שמשה לא יכנס לארץ ישראל.

אולי זו ההזדמנות, גם בימינו, לחזור ולהזהיר שעם כל הכבוד שצריך לנהוג בתלמידי חכמים יש להזהר מאוד מלשייך להם תכונות אלהיות.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il