ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
פרשת ואתחנן פותחת בדחיית תחנוניו של משה להכנס לארץ המובטחת.
בפרשיה השניה מבקש הוא מהעם להפיק לקחים מהמאורעות שארעו במדבר. משה גם מזהיר מפני הסכנות האורבות להם דווקא עם החשיפה ל"תרבות" הכנענית, מה שנחסך מהם בתקופת ה"בידוד" במדבר. בתוך דבריו מזכיר להם משה את מעמד הר סיני תוך הדגשה על הנקודה הבאה:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ד' טו).
סכנת ההגשמה מודגשת מאוד גם בפסוקים הבאים:
"פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה: תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם" (דברים ד' טז-יט).
לפתע, לכאורה ללא כל קשר, חוזר משה אל הנושא הראשון של הפרשה והוא: אי כניסתו לארץ. וז"ל הכתוב:
"וַיקֹוָק הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" (שם, שם כא)
ומיד חוזר אל האזהרות מפני המנהג הנפוץ בין העמים להגשמת האלוקות:
"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (שם, שם כג).
שתי נקודות עלינו לברר. האחת, מדוע חוזר משה לשאלת כניסתו לארץ שוב ודווקא כאן. וכבר תמה הרקאנטי: "לא ידעתי מה ענין פסוק זה בפרשה זו". השניה, מה פשר הביטוי "וַיקֹוָק הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם "?
תרגום יונתן מבאר שהכוונה ל"מי מריבה". הסברו איננו מתרץ אף אחת מן הקושיות. רש"י מפרש: "על אודותיכם על עסקיכם" גם פירושו איננו מושיע אותנו במקום זה. הרמב"ן מנסה דרך אחרת ולבסוף שולח אותנו אל חכמי האמת ותורת הנסתר וז"ל: "והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם".
בעל הפסיקתא טוען בשמו של משה כי עם ישראל בלבד אחראי לכך שנגזר על משה שלא להכנס לארץ וזו משמעות הפסוק. וז"ל:
"לא בשביל חטאת ועון מעולם כי אם על דבריכם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ואתחנן).
גם לפי דבריו אין לנו עדיין פתרונות לשאלות.
לכן נציע את הפירוש הבא. כמו שציינו לעיל פסוקינו נמצא בתוך פרשיה המדגישה מצד אחד, את מעמד הר סיני כמעמד נטול הגשמה לחלוטין למרות ההתגלות ומצד שני, אוסרת על עם ישראל כל צורה של הגשמה בעבודת הבורא.
בחטא העגל התברר כי יש חשש שעם ישראל יראה במשה רבנו אלוה ח"ו. אי ירידתו של משה מן ההר גרמה להם לומר את הדברים הבאים:
"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"
(שמות ל"ב א).
(שמות ל"ב א).
מצד אחד ה"איש" ומצד שני "אלהים". דברים אלה של העם גרמו לכך שמשה לא יוכל להכניס את העם לארץ ולסיים את המשימה. אם יצליח בכך עלול העם להכשל בעוון ההגשמה ולהכשל בפולחן אישיות. לכן דווקא בפרשה זו, המזהירה מפני הגשמת האלוק, לאו הכולל את האיסור להפיכת בן אנוש לאלהים, יש מקום להזכיר את דברי בני ישראל שנכשלו בכך וגרמו שמשה לא יכנס לארץ ישראל.
אולי זו ההזדמנות, גם בימינו, לחזור ולהזהיר שעם כל הכבוד שצריך לנהוג בתלמידי חכמים יש להזהר מאוד מלשייך להם תכונות אלהיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
