ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כהנים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
מצות עשה לחלוק כבוד לכהן, שנאמר: "וקידשתו" (ויקרא כ"א).
סיפורה של מצוה
אברך שהתארח אצל חותנו בישוב קדומים, הופתע פעם בליל שבת, כשלאחר התפילה ניגש אליו עם חיוך רחב, אחד מרבותיו שגר בישוב - הרב בנימין הרלינג הי"ד, ולחץ לו יד בברכת שלום, ורק לאחר מכן לחץ יד לחותנו. פליאתו הייתה גדולה משום שהרב בנימין היה ידוע כמי שכל מעשיו מדודים, ולכן התפלא מדוע הקדימו על פני חותנו. אולם הרב בנימין לא השאיר אותם זמן רב ללא מענה. תוך כדי לחיצת היד לחותן, הסביר בקול פייסני שהיות והחתן הינו כהן לכן הקדימו על פני החותן, לקיים את מצות "וקידשתו".
* * * * * * *
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
33 - מצווה להשיב את הגזלה
34 - ראשון הכהן
35 - תשובה ווידוי מהחטא
טען עוד
* * * * * *
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, היה מזכיר כל ימיו את הציפייה לבניין המקדש, עד כדי שמילותיו האחרונות היו "יבנה המקדש". וכשהיה מדבר על ציפייה זו היה מזכיר כי הינו כהן, ומוטלת עליו החובה להתכונן לבניית המקדש על מנת שיוכל מיד להתחיל בעבודה. בהקשר זה נהג לספר בהתרגשות על ביקורו אצל החפץ חיים. בפגישה העלה החפץ חיים את שלשלת היוחסין של הרב הנזיר, וזירזו להתחיל ולהשתלם היטב בכל סדר קודשים שהרי כהן הוא, והיות ואנו מייחלים לבניית המקדש בכל רגע, הרי הכהנים צריכים להיות מוכנים. כשסיפר זאת הנזיר לבני משפחתו, הוסיף בהתרגשות: "והרי אני צאצא בן אחרי בן לגאון ר' רפאל מהמבורג, שעליו מסופר כי פעם הגאון מוילנא הגיע אליו בזמן ה'גלות' שערך. הגר"א לא הזדהה ואמר לר' רפאל כי יש לו שאלה בענייני קודשים שהוא מצפה זמן רב לשוטחה בפני הרב. לאחר שהרצה את שאלתו נבהל ר' רפאל מפני שהבין כי לפניו גאון עצום, כשלפתע הבין כי לפניו עומד לא אחר מאשר הגאון מוילנה. מיד הרכין ראשו ואמר: 'וכי יעלה על הדעת שקושיא שכבודו לא יודע לתרצה, אענה לה אני?' לאחר שדנו שעה ארוכה בקושיא אמר הגר"א שבתוך מצות 'וקידשתו' כלולה החובה להכין כהנים ולקדשם שיהיו מוכנים לעבודה במקדש, אליו אנו מייחלים, וזירז את ר' רפאל לקבוע זמנים קבועים מידי יום ללימוד סדר קודשים", סיים הנזיר: "וכעת שהחפץ חיים אמר לי, והגר"א אמר זאת לזקני אכן מוטלת עלי החובה לעסוק וללמוד היטב את סדר קודשים", כפי שאכן נהג אצל מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (שיום פטירתו חל היום).
מצוה להורות
מהפסוק "וקידשתו" למדו חז"ל כי יש לכבד כהן, לכן הוא מברך ראשון, פותח ראשון בדברים, מקבל ראשון את המנה בסעודה וכדומה, אולם אם רצה למחול על זכותו יכול. אם הכהן הינו עם הארץ ויש במקום ישראל שהינו תלמיד חכם, אזי הישראל קודם.
אסור להשתמש בכהן. אולם אם הכהן מוחל, ומוכן לסייע מותר. ויש מחמירין במקום שאין לכהן שום תועלת או רווח מסיוע זה, ונכון להחמיר בתשמיש של בזיון שלא להשתמש בכהן אלא אם כן לכהן עצמו ישנו רווח או איזה שהוא תועלת מעניין זה (עי' משנ"ב קכ"ח ס"ק קע"ה).
בספר 'שמירת הלשון' נפסק כי המדבר לשון הרע על כהן עובר גם על מצוה זו.<
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך נהנים כשעובדים קשה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אוי ויי!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
