ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
"וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" (דברים כ"א כב-כג)
משמשים כמקור לעוצמתו של החיוב להזהר ב"כבוד האדם" שנברא ב"צלם אלקים". כך גם הסביר את הפסוקים "פרשנדתא"-רש"י בעקבות דעת רבי מאיר בתוספתא (סנהדרין פ"ט ה"ז). וז"ל:
"זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי".
הרשב"ם, נכדו של רש"י, מסביר בכיוון הפוך. לדעתו התורה דורשת כאן את כבוד הדיינים. "אלהים" בפסוק זה הוא כינו לדיינים והוא חול ולא קודש. כבוד ה"מקום" איננו עניין בפסוק זה. וז"ל:
"כשרואין בני אדם את התלוי רגילין לקלל את הדיינין או קרובים של הרוג או שאר בני אדם ..., והקב"ה אמר [אלהים] לא תקלל, לפי שרגילין בני אדם לקללם. ולכך לא תלין נבלתו אלא קבר תקברנו ביום ההוא".
"אבן עזרא" מסביר "בעבור שברך השם". גם הוא מנתק את פסוקינו מהחיוב לשמור על "כבוד האדם" וטוען כי ה"כי" איננו מסביר את האיסור בהשהיית הקבורה אלא את הסיבה לתליה. זאת, על פי ההלכה (ודלא כרש"י) שרק "מברך ד' " ועובד עבודה זרה נתלים. לדעתו, המקור לאיסור "ההלנה" הוא "כבוד הארץ" ולא "כבוד האדם".
הרמב"ן, אף על פי שמסכים עם "אבן עזרא" במחלוקתו עם רש"י, מסביר את הפסוק כמי שדורש רק את "כבוד המקום". וז"ל:
"וזה טעם כי קללת אלהים תלוי, שיאמרו מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם, או שעבד ע"ז פלונית, בכך וכך עבודה וכך וכך אות ומופת ראה בה, והספור בה ובעבודתה יקרא קללה. או שהוא לשון זילזול".
כפירוש שני "ועל דרך הפשט", מחזיר הרמב"ן את הפסוקים לסוגיית "כבוד האדם" באשר הוא אדם, אפילו הוא חוטא, אפילו אינו מישראל, אבל דווקא בארץ ישראל - ארץ הקודש. הוא מסביר:
"יאמר כי יהיה באיש חטא גדול שראוי להמיתו עליו ולתלותו על עץ לגודל חטאו, אעפ"כ לא תלין נבלתו על העץ, כי הארור מכל האדם והמקולל בהם הוא התלוי, אין בכל המיתות מיתה מנוולת ובזויה כמוה. ואין ראוי שנטמא הארץ ותהיה קללת האלהים בארץ הקדושה, כי שם צוה את הברכה חיים עד העולם".
בסוף ספר שמואל ב' מובא לכאורה מעשה לסתור. דוד נתן לגבעונים, על פי ציווי אלקי, שבעה מצאצאי שאול. הגבעונים נקמו בהם את נקמתם על הפגיעה האכזרית שפגע בהם שאול (מקוצר היריעה לא נפרט כאן את הדברים). בניו ונכדיו של שאול נשארו "מוקעים" חודשים רבים. הרמב"ן מתרץ וטוען כי הגבעונים אכן לא נהגו על פי ההלכה המחייבת את בית הדין הישראלי וז"ל:
"שלא היו תלויים בב"ד של ישראל ולא מיד ישראל כלל".
אומנם מוסיף הרמב"ן כי גם הקב"ה לא מחל למשפחת שאול מיד ולא נתן סימן מחילה לא לאחר ימים רבים כדי ללמדנו "ולהודיע כי ד' אוהב גרים כדברי רבותינו (יבמות עט א)". "כבוד הגר" הוא עקרון מאוד חשוב ונמצא בראש סולם הערכים היהודי.
נחזור חזרה אל דברי רש"י המקשר בין "כבוד האדם" ל"כבוד המקום". אלי ויזל, סופר השואה המפורסם, מספר סיפור נורא:
לאחר אחד ממסדרי התליה המפלצתיים, שהנאצים ימ"ש ערכו ב"אושוויץ", שאל יהודי אחד את רעהו "היכן אלקים"? ענה לו חברו "הנה כאן, הוא תלוי".
בתשובה זו כלול מסר מדהים. מי שנוהג בבני אנוש כמנהג הנאצים ימ"ש איננו מאבד רק את "צלם האנוש" שבו ומוציא עצמו מכלל החברה האנושית, אלא גם ב"אלקים" כביכול הוא מנסה לפגוע, ולסלקו מן העולם ח"ו.
דווקא בימים אלה, הבה נפנים מסר זה של תורתנו הקדושה המלמדת אותנו כיצד להשכין שכינה תוך שמירה
על "כבוד הדיינים", "כבוד האדם" שהוא "כבוד המקום", על כבוד ה"ארץ הקדושה" ועל "כבוד הגר".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














