ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בשנת השמיטה אנחנו חייבים לא רק לתת לאדמת ארץ-ישראל מנוחה אלא מצווים גם לקיים שמיטת כספים - מחיקה אוטומטית של הלוואות וחובות פרטיים. התורה מדברת בצורה מפורשת מאד על הדרישה הזאת ואוסרת עלינו להימנע מלהלוות כסף לנזקקים בשנה השישית מחשש שהכסף לא יוחזר לנו לפני שנת השמיטה, שבה החוב מתבטל באופן אוטומטי.
הלל הזקן, שידע שבתקופתו המלווים אכן נמנעו מלתת הלוואות כששנת השמיטה התקרבה, בנה מנגנון הלכתי - פרוזבול - שהופך את ההלוואות הפרטיות להלוואות של בית הדין, הלוואות שאינן כפופות להלכות שמיטת הכספים בשנה השביעית. התקנה הזאת של העברת ההלוואה פרטית לבית הדין וסילוקה מתחום תחולת שמיטת הכספים השיגה את התוצאה המקווה, וזרימת הכסף בין המלווים והלווים לא נפגעה גם כששנת השמיטה התקרבה.
עם זה, במבט ראשון, תקנת הפרוזבול צריכה לעורר תמיהה. מאין להלל הסמכות ליצור מנגנון שנראה, על פניו, כסותר את עצם מטרת הציווי של שמיטת כספים?
הנושא הזה אמנם נידון בהרחבה בתלמוד ובכל הספרות הרבנית שבאה אחריו. בתלמוד עצמו יש שתי דעות בנושא. האחת אומרת שבכל תקופת בית שני לא היה אפשר לקיים את הלכות שמיטה כפי שהן כתובות בתורה. כל הלכות השמיטה אז היו רק מדרבנן - זכר למצוות השמיטה של התורה - והרבנים כלל לא ציוו על שמיטת כספים. לכן כשהלל קבע את תקנת הפרוזבול הוא בעצם ייצר זיכרון למצוות שמיטת הכספים של התורה, זיכרון שילווה את העם היהודי עד ששוב יבוא היום ויהיה אפשר לקיים את מצוות התורה.
לפי דעת התוספות אף אפשר לומר שהשמיטה מהתורה מעולם לא נשמרה כראוי על ידי העם היהודי בארץ ישראל. יהודי בית ראשון הוגלו כי לא קיימו את השמיטה וליהודי בית שני הייתה רק מצווה מדרבנן, לזכר השמיטה.
הדעה השנייה היא שהפרוזבול של הלל לא היה דבר חדש אלא רק פרסום של "פרצה" שכבר הייתה קיימת בהלכה ואפשרה להעביר חוב פרטי לבית הדין. המעשה של הלל היה רק לפרסם את הפרצה כדי לאפשר זרימת חופשית של אשראי גם בשנה שלפני שנת השמיטה. לכן, אפילו כאשר מצוות השמיטה מהתורה תחזור, יימשך השימוש בפרוזבול, שהרי "הפרצה" בהלכה עדיין קיימת.
ברבות השנים היו דיונים רבים בשאלת תקנת הפרוזבול והצורך בה. במשך זמן ארוך יהודים שחיו בתפוצה לא השתמשו בפרוזבול. ההיגיון היה ששמיטה בימינו, אחרי חורבן הבית הראשון, היא רק מדרבנן, לזיכרון, והרבנים מעולם לא פסקו שיש לקיים אותה מחוץ לגבולות ארץ ישראל. כפי שאין שמיטת קרקעות מחוץ לארץ ישראל, אין גם שמיטת כספים. אך היו רבנים גדולים שחלקו על דעה זו ואמרו ששמיטת כספים מחייבת גם מחוץ לארץ ישראל, ולכן יש להשתמש בפרוזבול כדי למנוע ביטול אוטומטי של ההלוואות.
רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, כאשר התמנה לרב בטולדו אשר בספרד לפני 700 שנה, ניסה להנהיג את השימוש בפרוזבול בקהילה שלו. אבל הוא עצמו כותב בצער שלא עלה בידו לשכנע את יהודי טולדו לשמוע לפסיקתו בעניין זה. ברבות הדורות קנתה לה תקנת הפרוזבול אחיזה בקהילות בתפוצה. רבנים רבים ראו בה עניין של קדושה ושל זיכרון גם אם איננה הכרחית לפי ההלכה, ולכן עודדו את השימוש בה. הפרוזבול הפך לאחת הדרכים לשמר את זיכרון ארץ ישראל בתודעתם של היהודי שחיו באפלת הגולה הרחוקה. לראיית הנולד של הלל הזקן היו תוצאות חיוביות רבות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














