ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- צדקה והלוואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בשנת השמיטה אנחנו חייבים לא רק לתת לאדמת ארץ-ישראל מנוחה אלא מצווים גם לקיים שמיטת כספים - מחיקה אוטומטית של הלוואות וחובות פרטיים. התורה מדברת בצורה מפורשת מאד על הדרישה הזאת ואוסרת עלינו להימנע מלהלוות כסף לנזקקים בשנה השישית מחשש שהכסף לא יוחזר לנו לפני שנת השמיטה, שבה החוב מתבטל באופן אוטומטי.
הלל הזקן, שידע שבתקופתו המלווים אכן נמנעו מלתת הלוואות כששנת השמיטה התקרבה, בנה מנגנון הלכתי - פרוזבול - שהופך את ההלוואות הפרטיות להלוואות של בית הדין, הלוואות שאינן כפופות להלכות שמיטת הכספים בשנה השביעית. התקנה הזאת של העברת ההלוואה פרטית לבית הדין וסילוקה מתחום תחולת שמיטת הכספים השיגה את התוצאה המקווה, וזרימת הכסף בין המלווים והלווים לא נפגעה גם כששנת השמיטה התקרבה.
עם זה, במבט ראשון, תקנת הפרוזבול צריכה לעורר תמיהה. מאין להלל הסמכות ליצור מנגנון שנראה, על פניו, כסותר את עצם מטרת הציווי של שמיטת כספים?
הנושא הזה אמנם נידון בהרחבה בתלמוד ובכל הספרות הרבנית שבאה אחריו. בתלמוד עצמו יש שתי דעות בנושא. האחת אומרת שבכל תקופת בית שני לא היה אפשר לקיים את הלכות שמיטה כפי שהן כתובות בתורה. כל הלכות השמיטה אז היו רק מדרבנן - זכר למצוות השמיטה של התורה - והרבנים כלל לא ציוו על שמיטת כספים. לכן כשהלל קבע את תקנת הפרוזבול הוא בעצם ייצר זיכרון למצוות שמיטת הכספים של התורה, זיכרון שילווה את העם היהודי עד ששוב יבוא היום ויהיה אפשר לקיים את מצוות התורה.
לפי דעת התוספות אף אפשר לומר שהשמיטה מהתורה מעולם לא נשמרה כראוי על ידי העם היהודי בארץ ישראל. יהודי בית ראשון הוגלו כי לא קיימו את השמיטה וליהודי בית שני הייתה רק מצווה מדרבנן, לזכר השמיטה.
הדעה השנייה היא שהפרוזבול של הלל לא היה דבר חדש אלא רק פרסום של "פרצה" שכבר הייתה קיימת בהלכה ואפשרה להעביר חוב פרטי לבית הדין. המעשה של הלל היה רק לפרסם את הפרצה כדי לאפשר זרימת חופשית של אשראי גם בשנה שלפני שנת השמיטה. לכן, אפילו כאשר מצוות השמיטה מהתורה תחזור, יימשך השימוש בפרוזבול, שהרי "הפרצה" בהלכה עדיין קיימת.
ברבות השנים היו דיונים רבים בשאלת תקנת הפרוזבול והצורך בה. במשך זמן ארוך יהודים שחיו בתפוצה לא השתמשו בפרוזבול. ההיגיון היה ששמיטה בימינו, אחרי חורבן הבית הראשון, היא רק מדרבנן, לזיכרון, והרבנים מעולם לא פסקו שיש לקיים אותה מחוץ לגבולות ארץ ישראל. כפי שאין שמיטת קרקעות מחוץ לארץ ישראל, אין גם שמיטת כספים. אך היו רבנים גדולים שחלקו על דעה זו ואמרו ששמיטת כספים מחייבת גם מחוץ לארץ ישראל, ולכן יש להשתמש בפרוזבול כדי למנוע ביטול אוטומטי של ההלוואות.
רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, כאשר התמנה לרב בטולדו אשר בספרד לפני 700 שנה, ניסה להנהיג את השימוש בפרוזבול בקהילה שלו. אבל הוא עצמו כותב בצער שלא עלה בידו לשכנע את יהודי טולדו לשמוע לפסיקתו בעניין זה. ברבות הדורות קנתה לה תקנת הפרוזבול אחיזה בקהילות בתפוצה. רבנים רבים ראו בה עניין של קדושה ושל זיכרון גם אם איננה הכרחית לפי ההלכה, ולכן עודדו את השימוש בה. הפרוזבול הפך לאחת הדרכים לשמר את זיכרון ארץ ישראל בתודעתם של היהודי שחיו באפלת הגולה הרחוקה. לראיית הנולד של הלל הזקן היו תוצאות חיוביות רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
