ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה הראשונה בפרשת השבוע הנפלאה, הגם שמשה מפנה אותה לשמים, מסכמת בעצם את התורה ואת תביעותיה מאתנו. להאזין פירושו להטות אוזן, לשים לב, להתרכז, אם תרצו. התורה לעתים קרובות מדגישה את ערך ההקשבה. התורה כולה, למעשה, מבוססת על הקשבה. אחרי המחוייבות של "נעשה" מופיעה ההתחייבות החיונית לא פחות של "נשמע".
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
