ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
המדרש מספר לנו שאחרי גירוש אדם ראשון מגן עדן הוא שקע בדיכאון עמוק וממושך. קין, בנו הרוצח, הוא זה שהצליח להוציא אותו מהדיכאון הזה בכך שהסביר לו שאלקים יקבל את חזרתו בתשובה ואת בקשת הסליחה שלו. אבל חשוב מזה, אלקים ציפה מאדם הראשון להתנער מעצבותו ולנסות לשקם את חייו ואת העולם. התורה מספרת לנו שמתחושת ההתחדשות והתכלית הזאת נולד בנו השלישי, שת, שהפך בסופו של דבר לאבי כל המוסר והקדושה בציוויליזציה.
התמונה של אדם הראשון המתאבל, כפי שאמנים תיארו אותו בציורים שלהם, היא תמונה מעוותת. רוב חייו של אדם עברו עליו בניסיון להשיב לעולם תחושה של תכלית אנושית ושל שאיפה לקידמה. לחטא הראשון שלו היו השלכות בלתי הפיכות, אבל הן לא כל הסיפור של חייו ושל קיומו. כל זמן שהוא חי, הוא השפיע על בני אדם אחרים ושימש להם קשר נראה-לעין לבורא עולם ולמושגי הקדושה שעדיין נבעו ממנו. רק אחרי מותו של אדם הראשון פנה העולם לכיוון הרשע, וההשחתה הלכה והתגברה.
המתנה הגדולה של האלקים לבני האדם, השבת, היא חלק מפרשת השבוע. השבת היא ההתחדשות הגדולה ביותר, כלי אדיר להתאוששות ולהתרעננות. היא מאפשרת לנו להתחיל מחדש בכל שבוע ולהתנער מהאכזבות והתבוסות של השבוע החולף. אין פלא, לכן, שהמדרש מייחס לאדם הראשון את חיבור המזמור הגדול שמתחיל במילים "מזמור שיר ליום השבת". שכן אדם הראשון הוא דוגמה אנושית ליכולת הפסיכולוגית שלנו להתאושש, להצליח להרים את עצמנו ממעמקי תחושת האשמה והדיכאון ולמצוא שוב מטרה, מוקד ותקווה לחיינו. שבת היא סמל לשבוע החדש, להזדמנות חדשה להגיע להישגים. בלי יום מנוחה שמחדש את כוחותינו, תמיד נחוש עייפים, שחוקים, ובסופו של דבר, גם עצובים.
המנטרה של היהדות היא הפסוק ממשלי "כי שבע יפול צדיק וקם". ההבדל בין הצדיקות לרשעות איננו בנפילה, מסתבר, אלא ביכולת לקום אחריה. לפיכך עלינו לזכור את אדם הראשון לא כדמות עצובה וטרגית, כפי שהוא מתואר בדרך כלל, אלא כאדם הראשון שחווה את היופי ואת הכוח המחדש והמחיה של השבת. לדאבון הלב, אי אפשר לשנות את העבר, אבל העתיד רק ממתין לכך שנעצב אותו ונהפוך אותו למציאות בעזרת הכישורים והיצירתיות שיש לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
