ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
פרשתי בפניו את הצדדים השונים בסוגיה, הרב התעניין בדברים, דן איתי בשאלות ונראה שקיבל את הסברות שהעליתי. בסופו של דבר, לאחר דיון ארוך שאלתי אותו: "אז מה לנהוג למעשה?" שאלני הרב: "ומה נהגו אצלכם בבית? הרי מבית של תלמיד חכם הינך בא". השבתי לו שאבי היה פותח את המקרר רק כשהמנוע עבד. ענה הרב: "אם כך נהגו אצלכם בבית, למה צריך לשנות?". לאחר זמן מה ניגש אלי הרב ושאל אותי: "איך עובד מכשיר הגרמא במקרר שלכם?" השבתי לו: "הרי הרב אמר לא להכין מכשיר כזה?" ענה לי הרב: "אני לא אמרתי לא להכין".
בשבילי המעשה הזה היה לימוד גדול, הרב רצה להדגיש לי כי פוסק חייב להבין את חשיבות מנהגי הבית ומסורת האבות ולא לזלזל בהם, אך מצד שני ניתן להוסיף ולהחמיר, אך בלי לחשוב שהדורות הקודמים היו פחות טובים.
קשה לי מאוד לחשוב על מורנו ורבנו בלשון עבר, אך הצורך להביא את מורשתו הגדולה לדורות הבאים הביאני לשבת ולחשוב על עומק גדלותו. ניתן לומר שהרב היה אומן השילובים. היתה לו את היכולת הנדירה לשלב בין דברים מנוגדים בצורה קיצונית, מצד אחד היה ראש ישיבה שאמון על הפלפול ומאידך דיין שצריך לפסוק בצורה חותכת. מצד אחד היה נושא דגל המסורת והקפדה על מנהגים, ומאידך, חדשן בעל יצירתיות מדהימה [מנושאים של ניתוחי מתים, קביעת רגע המוות והיתרי עגונות ועד לחידושים בנושא היתר המכירה]. מצד אחד גאון עצום שכונה על ידי גדולי דורו "הרב הגאון, המפורסם, זך השכל", ומצד שני ניחן בענווה גדולה [עמדנו בחרדת קודש ליד דלתו, והחיוך וההלצה שלו אפשרו לנו להיכנס ולעמוד במחיצתו]. מצד אחד תכונות של סלע יצוק במעשיו ועמדות ברורות בנושא עם ישראל וארץ ישראל, ומאידך סבלנות אין קץ לשמיעת הדעות השונות בדרך לבירור.
בסוכות, ביום ההלוויה, כשהתפללתי "הושע נא אבן השתייה", התחלתי לבכות. חשתי כי "אבן השתייה" נלקחה מאיתנו. כאבן השתייה, רבנו שהיה סלע מוצק בתורתו ואִפְשר לנו לשתות מים אדירים ברצונו העצום ללמד, להנחות ולהסביר, לשבת ולענות בסבלנות לכל הפונים אליו.
ואז חשבתי איך ניתן להגיע לשילוב המופלא הזה. מובן שכדי לקבל יכולת הכרעה הלכתית כזו צריך ידע אדיר הנובע משקידת לימוד עצומה של עשרות שנים, זיכרון פנומנאלי שניחן בו, סקרנות אישית מדהימה וניסיון של שנים רבות. אך לידע העצום שנצבר בגלל ארבע תכונות אלו צריך להוסיף גם את נושא גדלות המידות שהיו לרב שהתבטאו גם בענווה ומאור פנים לכל אדם.
בהלוויה היה ברור לנו שהאבידה גדולה וצריך לקרוע קריעה, אך מלבד הבעיה של קריעה בחול המועד (שרק האשכנזים הנוהגים כמנהג פולין קורעים), צריך להגדיר מהו "רבו מובהק" שעליו קורעים. הבעיה היא שהרב בעצמו אמר פעמים רבות שבימינו כשעיקר לימוד התורה הוא מספרים, יש בעיה להגדיר רבו מובהק.
לאחר מחשבה והתייעצות הלכתית, חשבתי כי ברור שהיה רבנו המובהק. "רב מובהק" אינו רק מלמד את החומר היבש, אלא בונה בך את דרכי הפסיקה. כשהיינו שואלים את הרב בנושא מסוים, ראינו את אומנותו לתת לנו את הפרופורציה לדברים, לא רק את הצדדים ההלכתיים השונים, אלא גם את החיוך, הקריצה, המבט המכוון והתיבול במעשִֹייה, שמהם לומדים לא פחות ומהם בונים דרכי חשיבה ובניין אישיות של פסיקה הלכתית. בכל שאלה ההרגשה היתה של שיוף אישי, הבנתי שלימוד מספרים הוא חשוב אך לא בעל משמעות מכרעת, זו היתה המשמעות של "רבו מובהק" ומכאן החלל האדיר שנוצר בחסרונו. זוהי "אבן השתייה" - שממנה הושתת עולמנו התורני והציבורי - הריני כפרת משכבו.
הרב מנחם בורשטיין
ראש מכון פוע"ה, העוסק בענייני משפחה ופוריות על פי ההלכה.

יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז זכר למקדש או זכר לחורבן? - בליווי מצגת
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













