ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
שורש העימות נעוץ בניגוד הבסיסי שביניהם, כאשר מחד - ביעקב אבינו הוטבעו כוחות רוחניים שניכרו כבר בבטן והלכו והתרחבו, ומאידך עומד עשו, שהטומאה שבו אינה יכולה לסבול את גילוי הקדושה. המאבק ביניהם החל בבטן, כעדות התורה - "ולאום מלאום יאמץ", וממשיך עד עצם היום הזה, כדברי חז"ל במדרש: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב".
את מקורות השנאה אי אפשר לדכא בשום אופן בעולם שלנו, עד שיעקב וצאצאיו יגיעו לדרגה רוחנית כה גבוהה, שהרשעות תכיר בעוצמת הקדושה ותיכנע מפניה.
המאבק לובש פנים שונות ומתוחכמות לקראת סוף הפרשה. שם אנו מוצאים שרבקה אומרת ליעקב: "עשו אחיך מתנחם לך להרגך". ומסביר הנצי"ב (הוספות להעמק דבר פרק כ"ז) שהכוונה היא שעשו מתחכם כאן - הוא רצה להרוג את יעקב, אבל יעקב אמנם היה איש תם, אבל לא נאיבי, והוא נשמר ונזהר מפניו. עשו שראה שאינו יכול לפגוע ביעקב ישירות, הלך וחיפש דרכי הטעייה - 'מתנחם לך', כלומר: כלפי חוץ, חזר בו והצהיר שאינו רוצה לפגוע ביעקב. אבל רבקה אומרת ליעקב, שהתנהגות זו היא רק אחיזת עיניים - 'להרגך', ההתנחמות שמכריז שכאילו רוצה שלום ולא להרוג היא תכסיס כדי להרגך, ולכן על יעקב לברוח ולהשמר.
בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה של הטעיית הציבור בהכרזות שלום, כשבאמת זהו תרגיל הרדמה לעם ישראל. רצונם האמיתי של האירופאים ותומכיהם הערבים הוא להשמיד את יעקב, ארצו ומדינתו ואין שום אמת בהכרזותיהם על שלום.
עמינו צריך לדעת ששלומנו וביטחוננו לא יבוא מהם, אלא בהתחזקותנו בשמירת תורה ומצוות, הקול קול יעקב, ואז אין בידי עשו ותומכיו לפגוע בישראל.
ולוואי ונזכה שכל בני עמינו יתעוררו משנתם, ידעו את ייעודם בעולם ויפעלו בהתאם לצווי האלוקי, שנהיה לברית עם ואור לגויים, ונזכה לראות בקרוב בישועת ה' על עמו ונחלתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
