ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
הנתבע השכיר דירה לתובע לשנה, והתובע שילם לו מראש, ואף הפקיד בידו שטר ביטחון. באמצע השנה החזיר התובע את המפתחות לנתבע, ועזב את הדירה. הנתבע השכיר את הדירה לאדם אחר.
התביעה: התובע תובע החזר של דמי השכירות בגין הזמן שלא גר בדירה.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שביטול שכירות צריך קניין, והיות שלא נעשה קניין, לא התבטלה השכירות, אף אם בפועל לא גר התובע בדירה המושכרת.
פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה
הנימוקים: בתשובות הריב"ש (סי' תקי) נאמר: " שאלני: אחד מהם השכיר קרקע לחברו, לזמן ידוע, בקנין ובשטר. ופרע לו השכירות, טרם יחזיק בקרקע, כדי לעשות בנין הצריך לקרקע ההוא. וכן עשה. אחר כך, בקש השוכר מן המשכיר, שימסור לו הקרקע. והמשכיר היה דוחה אותו, וחוזר בו מן השכירות. והשוכר, בראותו כי אין המשכיר חפץ בשכירות, אמר למשכיר בפני עדים: אחרי שאין אתה חפץ בשכירות, החזיר לי מעותי. ועתה, המשכיר רוצה להחזיר המעות לשוכר, כמו שהודה לו השוכר בב' עדים, לקבלם. והשוכר אומר עתה שאינו רוצה במעות, כי אם בקרקע השכור לו. וחוזר בו ממה שאמר למשכיר בפני עדים, ואומר: כי אחרי שלא קנו מידו בזה, לא נסתלק משכירותו, אף על פי שאמר לו זה בפני עדים. הדין עם מי? תשובתי : שהדין עם השוכר, שכיון שקנה הקרקע לזמן המושכר לו בקנין גמור ובכסף, הרי הוא שלו לזמן ההוא, ואינו יכול להסתלק ממנו בדבור בלבד אפילו בפני עדים, כי אם בקנין גמור. דשכירות, מכירה ליומיה היא...".
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
72 - ביטול שכירות עקב אונס
73 - החזרת דמי שכירות ששולמו מראש
74 - אחריות משכיר לנזקי מים בנכס המושכר
טען עוד
אמנם, כמה אחרונים חולקים על הריב"ש. בשער המשפט (סי' שטו סק"א) כתב, שדברי הריב"ש נאמרו רק כאשר השוכר תלה את ביטול השכירות בדבר אחר, כגון שדרש מהמשכיר שיחזיר לו את דמי הקדימה ששילם, אבל כאשר השוכר הודיע על סיום השכירות בלי לתלות בשום מעשה אחר, הרי זו מחילה שאינה צריכה קניין.
בחכמת שלמה (הגהות לשו"ע חו"מ סוף סי' שיב) כתב, שכאשר השוכר מודה בהודאה גמורה שיצא מהדירה, הרי זה קניין אודיתא, וגם לדעת הריב"ש תועיל הודאה שכזו על ביטול השכירות ללא צורך בקניין נוסף.
גם דעת קצות החושן (סי' שטז סק"ג) ובעקבותיו ערוך השולחן (סי' שטז סקי"א) שלא כדעת הריב"ש.
עוד יש לציין, ששיטת הריב"ש בנויה על ההנחה, ששכירות משמעה קניין של השוכר בגוף הנכס המושכר. כיוון שהשכירות היא קניין של השוכר, הרי שאינה פוקעת אלא בהקנאה חזרה למשכיר. אולם, דבר זה שנוי במחלוקת ראשונים, כמבואר בקובץ הערות לרב אלחנן וסרמן (סי' נג), וישנם ראשונים ואחרונים רבים הסוברים ששכירות היא רק מתן זכות השתמשות לשוכר ולא קניין גמור, ועל זכות ההשתמשות ניתן למחול גם בלא קניין.
לאור זאת, יש מקום לקבל את טענת התובע משני נימוקים:
א. הודעה ברורה של התובע על ביטול השכירות, הרי היא הודאה גמורה, והרי היא מועילה בתורת קניין אודיתא. בפרט כאשר בעקבות הודעה זו, הנתבע הודיע לעיריה שתשלומי הארנונה ישולמו מכאן ולהבא על ידו, והשכיר אותה לאדם אחר.
ב. סוגיין דעלמא בקרב האחרונים, הוא שאין לקבל את שיטת הריב"ש, המצריך קניין לביטול שכירות.
אלא שיש לדחות שני נימוקים אלו. לגבי הנימוק הראשון, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שטז סעיף א) נאמר: "המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכיר הבית לאחר, משכיר עד סוף זמנו, והוא שלא יהיה מנין בני בית האחד יותר מבני ביתו... הגה: ואם השוכר רוצה לצאת מן הבית ולהניחו כך בלא דיורין, ורוצה לשלם למשכיר, יכול המשכיר להשכירו לאחרים, דביתא מיתבא יתיב ושאיה יוכת שער".
מדברי הרמ"א עולה, שאם השוכר יצא מהבית קודם זמנו, יכול המשכיר להשכיר את הבית לאחרים, כדי שלא יעמוד הבית ריק. וכתב בנתיבות המשפט (שם סק"ב), שאם אין השוכר יכול להשכיר את הבית לאחרים, הרי דמי השכירות שמשלמים השוכרים החדשים, שייכים למשכיר, ולא לשוכר. בנדון דידן, היה תנאי מפורש בין המשכיר לשוכר שלא יוכל להשכיר את הדירה לאחרים, ולכן בנדון דידן, העובדה שהנתבע השכיר את הדירה לאדם אחר, אינה מהווה ראיה על כך שמחל על דמי השכירות של התובע עד סוף השנה.
ממילא, אין לראות בהודעת התובע, שבעקבותיה השכיר הנתבע את הדירה לאדם אחר, כמחילת הנתבע על דמי השכירות מהתובע.
ולגבי הנימוק השני, בקובץ הערות (שם) כתב שיש לחלק בין שכירות ששילמו עליה מראש לבין שכירות שלא שולמה מראש. בשכירות רגילה, שהחיוב הוא לשלם בסוף התקופה, שייכת מחלוקת הראשונים האמורה. אולם, בשכירות ששולמה מראש, לכולי עלמא הרי היא קניין בגוף הנכס, ולכן בנדון דידן, שדמי השכירות שולמו מראש, כולי עלמא מודים לדעת הריב"ש, שביטול השכירות צריך קניין.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לאן נעלמה האמת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מי אתה עם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
