ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
הקמתי ב"ה משפחה, עם אשתי. אך יש לנו בעיה ביחס להורי, שהם אינם שומרי מצוות, ולאחרונה הם חיים בנפרד, כאשר כל אחד מצא לעצמו בן זוג אחר. לפעמים הם מזמינים אותנו אליהם, או באים אלינו, כל אחד עם בן זוגו. הילדים שלנו שואלים שאלות, וגם אנו, תוהים האם להסכים למצב של חיים כאלה, כאשר הם לא נפרדו בגט, כדין.
תשובה:
יש להצטער מאד על כך שהמסגרת המשפחתית ממשיכה להשמר רק אצל החיים על פי התורה. כאשר אין קיום מצוות, נראה לאנשים שאין ערך לתא המשפחתי, ובקלות אפשר לפוררו. יתירה מזו, יש תנועות אשר שמו לעצמם אידיאל, לפעול להדגשת היחיד וזכויותיו, זכויות האשה, זכויות הגבר, זכויות הילד, מתוך התעלמות מהמבט הרחב הכללי על המשפחה כולה. דבר זה גורם למחשבות על מציאת בן זוג אחר. האמת הפשוטה היא, שלא צריך להיות שומר תורה ומצוות כדי לשמור על התא המשפחתי. דרך ארץ קדמה לתורה. נאמנות של בעל לאשתו ושל אשה לבעלה הם מיסודות האנושות. גם בבעלי חיים אנו מוצאים נאמנות זו, כדוגמת הביטוי, "לחיות כזוג יונים", השומרים אמונים איש לרעהו.
ודאי שגם התורה מודעת לכך שלעיתים עולים החיים על שרטון, ואין מנוס אלא להפריד איש מרעהו, בגט, כדת וכדין. הפירוד נקרא בלשון התורה, "גט כריתות", ויש לכך כמה משמעויות. האחת, כדברי חכמים, שהגט צריך לחתוך לחלוטין את הקשר מן העבר, עד כדי כך שאסור להם להתגורר בשכנות זה לזה. בנוסף, לשון "כריתות", מביעה את הכאב, ככריתת אברים שיש בה גם חיתוך בבשר החי. כל זאת אני כותב, מתוך כאב וצער על אובדן דרך, במקום שאין תורה ומצוות. וודאי שיש משפחות רבות, שלצערנו אינן שומרות תורה, ואף על פי כן, חיי המשפחה בין בני הזוג מתנהלים באהבה, כטבע האנושי.
ולשאלתכם: אתם כמשפחה, ודאי אינכם צריכים לחנך את הוריכם. הכלל הוא שהורים מחנכים את ילדיהם, אבל ילדים אינם מחנכים את הוריהם. אם כן, מצדכם, לכאורה, ניתן לומר שאין זה מעניינכם להתערב בחייהם. אולם, זו אינה כל התמונה. שהרי ההורים, כל אחד לחוד, מחייבים אתכם לשתף פעולה עם מצב האסור על פי התורה, שנוגד גם את הַלִכות דרך ארץ הפשוטות. גם אם ההורים סבורים שאין בכל פגם בדרך ארץ, ושבירת נאמנות הוא עניין לגיטימי, החלטה כזו אינה מחייבת אתכם. לכן, אף על פי, שההדרכה הרגילה היא, לקבל את ההורים כמו שהם, כאן המצב שונה. אל תסכימו לכך, בגללכם ובגלל ילדיכם. כלפי הילדים סבא וסבתא הם דמויות, דגם למשהו נאצל, עטור בחכמת חיים ובנסיון, המקרין על הנכדים. אי אפשר שילדיכם יראו את סבא וסבתא במצב כזה וישאלו שאלות. הייתי ממליץ לכם, לשוחח עם ההורים, כל אחד לחוד, ולומר להם, שהם חייבים לפנות לבית הדין הרבני באזור מגוריהם, כדי להגיע לפירוד על פי התורה. יתכן שהם ישיבו בציניות או זלזול, אך אל תרתעו מכך. הבהירו להם, שאין לכם אפשרות לארח אותם, וגם לא להתארח אצלם, כל זמן שהמעמד המשפחתי שלהם אינו מוסדר, כאמור, על פי התורה, ועל פי הלכות דרך ארץ. הבהירו להם, שאין רצונכם בניתוק מהם, אלא, אתם מרגישים חובה להעמיד אותם על דרך אמיתית יותר ובריאה יותר. ברור, שגם עבורם, פרידה בגט תהיה משמעותית מבחינה רוחנית ונפשית, גם אם יתכחשו לכך בגלוי. לאחר הפירוד, תוכלו לומר גם לילדיכם לקבל את סבא במצבו החדש, ואת סבתא במצבה החדש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













