שאלה: אני ובעלי נזקקים מידי פעם לייעוץ זוגי, לאחרונה קיבלנו עצה לבדוק מזוזות וגם להוציא מהבית כל מה שקשור לעבודה זרה. בדיקת המזוזות עברה בשקט, אבל לבעלי יש מזכרות רבות שיש עליהם צורת שתי וערב, ואני מאד רוצה להוציאם מהבית. אבל הוא אומר שזה יקר לו ולא רוצה. האם מותר לי להוציא הכל, למשל, כאשר איננו בבית, ופשוט להעמיד אותו בפני עובדה.
תשובה: אחד מהיסודות החשובים והעיקריים בבית הוא, האמון בין איש לבין אשתו. פרשת סוטה מבוססת על שבירת האמון בין בעל לאשתו, ובין אשה לבעלה. החשש והחשד שמישהו עושה דברים מאחרי גבו של רעהו, מביאה את הבעל לחשוד באשתו ולהטיל עליה מגבלה: אל תכנסי עם פלוני למקום מסתור. כמעט ברור הוא, שכאשר הבעל חושד באשתו, התגובה תהיה, שהיא דוקא נכנסת למקום מסתור עם אותו פלוני. ואז באה התורה, ומצווה לעשות תהליך מיוחד, כל זאת, כדי להחזיר את האמון שבין בני הזוג. הנה, יפה כתבת, ששניכם יחדיו פונים לייעוץ זוגי. עצם הפניה המשותפת היא תהליך של בריאות זוגית. דעי, שיש זוגות רבים ה"נתקעים" בשלב של הצורך ללכת לייעוץ, מפני שאחד מבני הזוג מסרב ללכת, בדרך כלל, בטענה של "אני בסדר, לי אין בעיה". ואם לך יש בעיה, לך או לכי לייעוץ כרצונך. לכן, את צריכה להעריך את בעלך ההולך עמך לייעוץ. (כמו שגם הוא צריך להעריך את רצונך, כמובן).
וביחס לעצה שקבלתם:
בדיקת מזוזות היא מצוה חביבה, והלכה מפורשת היא: "מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים". (יורה דעה רצ"א). אם חלפו כמעט שבע שנים מהפעם האחרונה שבדקתם, ממילא חלה חובה לבדוק. ואף אם עברו פחות שנים, אין מניעה מלבדוק לעיתים תכופות יותר. העצה השניה שנאמרה לכם, לסלק את סממני העבודה זרה מהבית, היא מעבר להלכה, והיא על פי הנזכר בהלכה (יו"ד קמ"א, בפת"ש ס"ק ז'): "עיין בספר יערות דבש, שמזהיר מאד שלא להיות בתוך הבית צורה מצויירת בכותל או בלוח. ואף שעל פי הדין אין איסור, רק בצורה בולטת, מ"מ יש להזהר", כלומר: מבחינה הלכתית אין איסור להשהות בבית תמונות של שתי וערב. ואפילו אם הצורה בולטת, אם ידוע שלא השתמשו בה מעולם לע"ז, אין איסור להחזיקן בבית. אף על פי כן, כותב בעל יערות דבש (הוא הגאון ר' יהונתן אייבשיץ) שיש להזהר מהחזקת צורות אלו, למרות שאין בכך איסור מפורש. בדברים הכרוכים באיסור ממש, עליהם נאמר: "אין חכמה, ואין תבונה ואין עצה נגד ה'". (ע"פ ברכות י"ט). אולם בדברים שאין בהם איסור ברור, אלא הזהרות שיש בה המלצה, כאן ודאי שיש לשקול את הדבר, בבחינת "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה". אם תמתיני לזמן שבעלך לא יהיה בבית ותנקטי בצעד חד-צדדי, פירושו של דבר שהאמון ביניכם נשבר, ואם את עושה מה שברצונך, כך גם יפתח הפתח לבעלך לעשות כרצונו. עלול להתפתח מזה כדור שלג, משחקים אחד נגד השני, אשר אחריתם מי ישורנו. לכן, בשום אופן אל תבצעי את מחשבתך. היי רגועה לחלוטין, שגם כל זמן שהמזכרות נמצאות בביתכם, אין בכך שמץ של איסור. המשיכי לשוחח עם בעלך בכיוון אשר הומלץ לכם. אם בעלך יודע ספר, הראי לו את המקור שהוזכר לעיל, ויחד תחליטו מה מוציאים מהבית, ותשרה הברכה במעשיכם הנעשים מתוך הבנה ושותפות.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
תשובה: אחד מהיסודות החשובים והעיקריים בבית הוא, האמון בין איש לבין אשתו. פרשת סוטה מבוססת על שבירת האמון בין בעל לאשתו, ובין אשה לבעלה. החשש והחשד שמישהו עושה דברים מאחרי גבו של רעהו, מביאה את הבעל לחשוד באשתו ולהטיל עליה מגבלה: אל תכנסי עם פלוני למקום מסתור. כמעט ברור הוא, שכאשר הבעל חושד באשתו, התגובה תהיה, שהיא דוקא נכנסת למקום מסתור עם אותו פלוני. ואז באה התורה, ומצווה לעשות תהליך מיוחד, כל זאת, כדי להחזיר את האמון שבין בני הזוג. הנה, יפה כתבת, ששניכם יחדיו פונים לייעוץ זוגי. עצם הפניה המשותפת היא תהליך של בריאות זוגית. דעי, שיש זוגות רבים ה"נתקעים" בשלב של הצורך ללכת לייעוץ, מפני שאחד מבני הזוג מסרב ללכת, בדרך כלל, בטענה של "אני בסדר, לי אין בעיה". ואם לך יש בעיה, לך או לכי לייעוץ כרצונך. לכן, את צריכה להעריך את בעלך ההולך עמך לייעוץ. (כמו שגם הוא צריך להעריך את רצונך, כמובן).
וביחס לעצה שקבלתם:
בדיקת מזוזות היא מצוה חביבה, והלכה מפורשת היא: "מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים". (יורה דעה רצ"א). אם חלפו כמעט שבע שנים מהפעם האחרונה שבדקתם, ממילא חלה חובה לבדוק. ואף אם עברו פחות שנים, אין מניעה מלבדוק לעיתים תכופות יותר. העצה השניה שנאמרה לכם, לסלק את סממני העבודה זרה מהבית, היא מעבר להלכה, והיא על פי הנזכר בהלכה (יו"ד קמ"א, בפת"ש ס"ק ז'): "עיין בספר יערות דבש, שמזהיר מאד שלא להיות בתוך הבית צורה מצויירת בכותל או בלוח. ואף שעל פי הדין אין איסור, רק בצורה בולטת, מ"מ יש להזהר", כלומר: מבחינה הלכתית אין איסור להשהות בבית תמונות של שתי וערב. ואפילו אם הצורה בולטת, אם ידוע שלא השתמשו בה מעולם לע"ז, אין איסור להחזיקן בבית. אף על פי כן, כותב בעל יערות דבש (הוא הגאון ר' יהונתן אייבשיץ) שיש להזהר מהחזקת צורות אלו, למרות שאין בכך איסור מפורש. בדברים הכרוכים באיסור ממש, עליהם נאמר: "אין חכמה, ואין תבונה ואין עצה נגד ה'". (ע"פ ברכות י"ט). אולם בדברים שאין בהם איסור ברור, אלא הזהרות שיש בה המלצה, כאן ודאי שיש לשקול את הדבר, בבחינת "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה". אם תמתיני לזמן שבעלך לא יהיה בבית ותנקטי בצעד חד-צדדי, פירושו של דבר שהאמון ביניכם נשבר, ואם את עושה מה שברצונך, כך גם יפתח הפתח לבעלך לעשות כרצונו. עלול להתפתח מזה כדור שלג, משחקים אחד נגד השני, אשר אחריתם מי ישורנו. לכן, בשום אופן אל תבצעי את מחשבתך. היי רגועה לחלוטין, שגם כל זמן שהמזכרות נמצאות בביתכם, אין בכך שמץ של איסור. המשיכי לשוחח עם בעלך בכיוון אשר הומלץ לכם. אם בעלך יודע ספר, הראי לו את המקור שהוזכר לעיל, ויחד תחליטו מה מוציאים מהבית, ותשרה הברכה במעשיכם הנעשים מתוך הבנה ושותפות.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org