ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הרדיפה אחר רגשות והישגים רוחניים היא חלק מהחיים היהודיים כפי שהייתה תמיד. אך למאמץ הזה יכול להיות גם חיסרון. כשמציבים את רף ההישגים הרוחניים גבוה מדי, מי שחש שהוא לא מצליח להגיע (וקרוב לוודאי שרובנו כאלה) לשיאים הרוחניים שהוא הציב לעצמו, חש אכזבה, תסכול ולפעמים אפילו דיכאון. בספורט תחרותי נוהגים לומר שהשחקן צריך לשחק תמיד במסגרת המגבלות שלו, במסגרת יכולתו. אדם צריך לדעת מה הוא באמת מסוגל להשיג, ומזה להפיק את המיטב. השתדלות גדולה מדי, השלכת הכדור מהר יותר ממה שצריך, עלולה להוביל לתבוסה ולהפסד.
שנותיי בתחום החינוך לימדו אותי שזה נכון גם בתחום הזה. כאשר קובעים לתלמיד מטרות לא מציאותיות ותובעים ממנו להשיג אותן, התוצאה הסופית עלולה להיות תחושת כישלון, חוסר ביטחון עצמי ואפילו רפיון ידיים שיביא את התלמיד שלא להשתדל להשיג גם מה שהוא כן מסוגל להשיג. בתחום הזה, כמו ברוב תחומי החיים, לפעמים כל המוסיף גורע. גם כאן יש להחיל את כלל הזהב של היהדות שדוגלת באיזון ופרופורציות, במתינות ובהכרת המציאות.
תאמרו לי שהתלמוד עצמו הרי אומר שאדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן מתי תגיע ישתוו התנהגותו ומעשיו לאלה של אבותיו: "מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם יצחק ויעקב?". טוב, אנשים כאברהם, יצחק ויעקב כבר לא יהיו בקרבנו. למען האמת המנהיגות של הדור שלנו לא מצליחה להגיע אפילו לגדולתם של הרבנים מהמאה הקודמת, לא באישיות ולא בהישגים. הרעיון של ירידת הדורות מאז מעמד הר סיני הוא חלק מהמסורת מהשקפת העולם שלנו.
אם כך, מה משמעות דברי התלמוד שאומרים שעלינו לשאוף לכך שמעשינו יהיו כמעשי אבותינו? שאלה זו הטרידה את חכמי ישראל דורות רבים. היו כאלה שהבינו את הדברים כפשוטם ומשום כך תמיד היו במצב שלא הצליחו להשיג את המטרה. היו אחרים שפירשו את הדברים כמסר שנועד ללמד אותנו ענווה. גם אם ההישגים שלנו גדולים מאוד בעינינו, אסור לנו להיכנס לתחושה של יהירות בגלל ההצלחה שלנו, שהרי עוד לא השגנו את המטרה של השתוות לאברהם, ליצחק וליעקב בהישגים.
פרשנות נוספת, שגם היא לא מקבלת אותם כפשוטם, אומרת שהדברים נועדו לדרבן אותנו לשאוף להצליח יותר ולעודד אותנו לצמיחה רוחנית מתמדת.
לא משנה איך נתמודד עם דברי התלמוד, עובדה היא שהשתדלות מופרזת היא מתכון לאסון בכל תחומי החיים. במקום אחר בתלמוד אמרו חז"ל "תפסת מרובה לא תפסת". כשמנסים לתפוס יותר מדי, לא תופסים כלום, ואם מלכתחילה מנסים לתפוס משהו ריאלי יש יותר סיכוי להצליח.
אחת הבעיות שיש לנו כיחידים, כזוגות, כארגונים וכאומה היא הציפיות הבלתי מציאותיות שיש לנו ואכזבות שאנחנו תמיד נוחלים כאשר המציאות לא עונה על הציפיות האלה שלנו. אנשים מתייאשים כאשר התפילות שלהם לא נענות, והברכות לא מתקיימות. הם חשים שהחיים אינם הוגנים כאשר הקב"ה לא מגיב בצורה חיובית למאמץ ולהתפתחות הרוחנית שלהם. התעלות רוחנית היא אופוריה זמנית בלבד, במקרה טוב. כששואפים כל הזמן לתחושת התעלות, הרבה פעמים התוצאה היא דווקא תחושה של דכדוך ודיכאון. כולנו צריכים להשתפר בתפילה, במעשים טובים, בשמירת המצוות וביחסים שבין אדם לחברו. אך רק לעתים נדירות השיפור הזה מתרחש בגלל התגלות פתאומית או השתדלות דרמתית. לרוב הוא תוצר של עבודה קשה, התמדה ומחויבות, תוצאה ושל הערכה כנה ומציאותית שהאדם מעריך את כישוריו ואת יכולתו לפעול במסגרת המגבלות שלו.
העולם היהודי היום מוצף בפנטזיות וסיפורים על עבר שלא היה קיים כפי שהוא מתואר, תופעה שרק מגבירה את הלחץ ומעלה את הרף הרוחני עוד ועוד. התוצאה היא אכזבות בלתי נמנעות. בעולם הבא לא ישאלו מדוע לא היינו כמו אנשים אחרים מזמן אחר וממקום אחר אלא רק מדוע לא הפקנו את המיטב מעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
