ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
שני הצדדים הם זוג בהליכי גירושין. לטענת האשה, הבעל לוקה בהפרעות נפשיות והוא מתייחס אליה רע מאוד, מכה אותה, מעליבה ומכנה אותה בשמות גנאי בפני אחרים. התובעת ביקשה מבית הדין לחייב את הצבא להציג בפני בית הדין את התיק הרפואי של הבעל, שבו ישנה חוות דעת של הפסיכיאטר הצבאי שבדק את הבעל, הרלוונטית לעניין.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
הבעל הסכים להצגת חוות הדעת, אבל נציג הצבא סירב. הוא טוען שמסמכים אלו חסויים. הטעם לכך הוא, שכדי שהאבחנה הרפואית תהיה טובה על הנבדק לתת תשובות אמיתיות, ואם יתברר לנבדקים שהמידע שהם מוסרים עלול להתפרסם, הם עלולים להימנע ממתן תשובות אמת, וממילא לצבא לא תהיה אבחנה טובה לגבי מצבם הרפואי והנפשי של חייליו.
פסק הדין: בית הדין קבע שנציג הצבא יציג את המסמכים לבית הדין שלא בנוכחות הצדדים, על מנת שבית הדין יחליט אם חשיפת המסמכים הללו תועיל לבירור העניין הנדון.
הנימוקים: לשון השולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א): "כל מי שיודע עדות לחברו, וראוי להעידו, ויש לחברו תועלת בעדותו, חייב להעיד אם יתבענו שיעיד לו".
החיוב האמור בשולחן ערוך מתייחס לעדות בעל פה, אבל הוא נכון גם ביחס לעדות בכתב. וכן כתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן טז סעיף ד): "האומר לחברו שטר שיש לי בידך זכות יש לי בו... כופין אותו להוציא".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
91 - תקלות שנמצאו ברכב שנקנה
92 - חובת גילוי מסמכים חסויים
93 - עורך דין שגבה רבית פיגורים בשם העירייה
טען עוד
למרות שישנו חיוב להעיד עדות, מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כח סעיף א) שהכובש עדותו אינו מחויב לשלם את הנזקים שנגרמו למי שהיה זקוק לעדות. והסביר הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) את טעם הדבר: "וטעמא דמילתא, שאף הוא אינו חייב להעיד לו אלא מדין גמילות חסדים שחייבה תורה להעיד. ואם לא רצה לקיים אותה מצוה, אין מן הדין לחייבו ממון... אבל מי שאינו רוצה להעיד פטור, שאין עליו חיוב ממון, אלא מדרך גמילות חסדים. ואם אינו רוצה להטריח ולהצילו אינו חייב. למה זה דומה למי שרואה כיסו של חברו אבד ואינו מצילו... שאין בית דין מחייבים אותו בכך...".
דהיינו, החיוב הוא מצד גמילות חסדים בלבד, ועל כן היודע עדות לחברו, אין לו שום חיובים ממוניים כלפי הצריך לעדותו.
בשו"ת אבקת רוכל (סימן קצה) כותב הב"י, שאין אדם חייב להעיד כאשר הדבר גורם לו הפסד: "ואפילו לא היה בדבר סכנת גוף אלא סכנת ממון בלבד, היה מותר לכבוש עדותו... ואין אומרים לזה הפסד ממונך כדי שיזכה חברך בממון, שהרי אין אדם חייב להעיד אלא מדין גמילות חסדים... ואין גמילות חסד שיפסיד אדם ממונו בשבילו. דיותר הוא חייב להיות חס על נכסיו מעל נכסי חברו...".
החיד"א (שער יוסף, דף פב) דן בשאלה, מה הדין בקרובים ובפסולי עדות שקיבלו עליהם בעלי הדין את עדותם - האם יש חיוב הגדה על הקרוב או הפסול. השאלה נובעת מכך, שכיוון שהעד באופן עקרוני פסול לעדות, אין עליו חיוב הגדה, ואף שהוא יכול להעיד מחמת שקיבלו אותו בעלי הדין עליהם, סוף סוף אינו עד. החיד"א מסביר, שעל עד פסול אין חיוב להגדת העדות מחמת המצוה דאורייתא להעיד, אבל ישנו חיוב דרבנן של גמילות חסדים.
לאור זאת, יש לשאול על פסק הב"י באבקת רוכל - היות שחיוב הגדת עדות אינו רק מחמת המצוה דרבנן של גמילות חסדים, אלא מחמת מצות עשה של תורה של הגדת עדות, אם כן מניין שבמקום הפסד ממון לא קיים חיוב זה?
התשובה לכך היא, שיש פטור מחיוב הגדת עדות במקרים מסוימים כדרך שנאמרו פטורים לגבי השבת אבדה, כמבואר בגמרא בשבועות (ל:): "ואמר רבה בר רב הונא: האי צורבא מרבנן דידע בסהדותא, וזילא ביה מילתא למיזל לבי דיינא דזוטר מיניה לאסהודי קמיה, לא ליזיל. אמר רב שישא בריה דרב אידי, אף אנן נמי תנינא: מצא שק או קופה ואין דרכו ליטול - הרי זה לא יטול".
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רסד סעיף א) נאמר: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ואבידת חברו, אם יכול להחזיר שתיהן - חייב להחזירם. ואם לא - יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת".
אמנם, בהמשך הסעיף מבואר, שאין לו לאדם לדקדק הרבה ולומר שיקדים את שלו אלא בהפסד מוכח. והסביר הסמ"ע (סק"ב): "פירוש, מפני דבכל דבר הצלת ממון חברו, יכול אדם למצוא לו צד היתר, ולומר אני קודם לילך ולטרוח על שלי, פן אפסיד חובי, או אתבטל ע"י השבה זו מעסק פלוני שיהיה לי מזה ריוח ממון, משום הכי קאמר דזה לא יעשה אם לא בהפסד המוכח והברור".
לאור זאת, גם בחיוב הגדת עדות, על היודע עדות לחברו לאמוד את מידת הסיכון אליו הוא עלול להיכנס עקב הגדת העדות.
הטעם לחיסיון המסמכים ברור מאוד, כפי שהבהיר נציג הצבא. אולם, יש להניח, כי במידה שבידי בית הדין תהיה הסמכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
