ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
העירייה במקום פלוני סללה מדרכה על יד ביתו של התובע, ושלחה לו חשבון תשלום בגין חלקו במדרכה. התובע סירב לשלם, והעירייה העבירה את העניין לטיפולו של הנתבע, שהוא עו"ד מטעמה. מאחר שהתובע עמד בסירובו לשלם, נאלץ הנתבע לגבות ממנו בעל כרחו את החוב בצירוף ריבית והצמדה כחוק.
התביעה : התובע טוען, שהנתבע לקח ממנו כסף שלא כדין, ועליו להשיבו לו. אמנם, הנתבע פעל כשליחה של העירייה, אולם היות שמדובר בגביית כספי ריבית שיש בזה איסור, אין הנתבע נחשב כשליח, משום שאין שליח לדבר עבירה.
פסק הדין : בית הדין פטר את הנתבע מלשלם לתובע.
הנימוקים: בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ב) מבואר: "וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כבית דין הגדול, מכין ועונשין, והפקרן הפקר".
ואף שיש חולקים וסוברים שאין בידם להפקיר, היינו לגבי הפקעת ממון, ולא לגבי חלוקת הוצאות העיר בין תושביה, וכפי שכתב הסמ"ע (שם סקי"א) בשם המהרי"ק: "דאפילו למאן דאמר טובי העיר יכולים לתקן מה שירצו, היינו דוקא מה שהוא צרכי הקהל, אבל להפקיע ממון מאחד לחבירו שאינו צורך הקהל, פשיטא דלא".
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
93 - חובת גילוי מסמכים חסויים
94 - עורך דין שגבה רבית פיגורים בשם העירייה
95 - חתימה על חוזה ללא הבנתו
טען עוד
ואמנם, בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רלא סעיף כח) מבואר, שבמקום שיש 'אדם חשוב' בעיר, אין רשאים להתנות שלא מדעתו, ואם כן, היו צריכים להתייעץ עם תלמידי החכמים שבעיר, דבר שמן הסתם לא נעשה, אך כתב בדרכי משה (חושן משפט סימן ב) שזה רק בדבר שהוא קנס, ולא במסים סתם.
מלבד זאת, יש לציין ש'אדם חשוב' היינו, אדם שממונה לעניין זה, שתקנות הציבור יהיו תלויות בו, כלשון השולחן ערוך (סימן רלא שם), אבל מי שאינו תלמיד חכם הממונה על הציבור, אין לו דין אדם חשוב לעניין זה.
כל האמור לעיל הוא ביחס לעצם המס. אבל לשאלת הקנס במקרה של פיגור בתשלום, נחלקו הדיינים אם רשאים בני העיר להטיל קנס.
לדעת הרב שלמה דיכובסקי, רשאים בני העיר להטיל קנסות אלו משני טעמים: (1) העירייה אמנם נחשבת כ'אישיות משפטית' אבל היא איננה אישיות משפטית פרטית, ואין איסור להלוות או ללוות ממנה בריבית. (2) הטלת ריבית והצמדה על חוב שאדם חייב למוסד ממשלתי או עירוני, איננה ריבית, אלא קנס נוסף על המאחרים לשלם.
הרב יעקב אליעזרוב התנגד לטעם הראשון שכתב הרב דיכובסקי - לדעתו, אף שיש המתירים להלוות לבנקים בריבית, כדוגמת שו"ת מהרש"ג (יו"ד סי' ג) וחלקת יעקב (ברייש, חלק ג סי' קצ), שם מדובר דווקא להלוות לבנק. אבל ללוות מהבנקים בריבית, אסור גם לשיטתם, ואין לסמוך על כך לכתחילה. הרב אליעזרוב התנגד גם לטעם השני של הרב דיכובסקי, אלא שהוסיף שלכתחילה היה ראוי שהעירייה תציין שמדובר בקנס פיגורים, ולא בריבית, כדי למנוע חשש איסור על פי ההלכה. למעשה, הרב אליעזרוב כתב שאין להוציא מיד הנתבע מאחר שהוא מוחזק, ולא סמך לגמרי על שני הטעמים הנ"ל.
לדעת הרב מסעוד אלחדד, הצמדת החוב למדד מותרת, אבל תוספת הריבית יש בה משום איסור ריבית, אלא שאין זה איסור דאורייתא, שהרי אין כאן ריבית בדרך הלוואה, אלא רק איסור דרבנן.
לדעת הרב דיכובסקי, היות שלעירייה היתה זכות מלאה לגבות את ההצמדה וריבית הפיגורים, ברור שגם הנתבע נחשב שליח לכל דבר, וממילא אינו בעל דברים של התובע.
הרב אליעזרוב והרב אלחדד ציינו טעמים מדוע אין כאן דין שליח לדבר עבירה, אף אם נאמר שהנתבע עשה איסור:
הרב אליעזרוב ציין, שלדעת תוספות (בבא מציעא עט. ד"ה נתנו) כשהשליח שוגג, יש שליח לדבר עבירה, משום שלא שייכת סברת 'דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעים?'. היות שאין ברור שיש כאן איסור, ואף אם יש איסור, בוודאי שהשליח היה שוגג, אין להוציא מיד השליח.
הרב אלחדד ציין, כי היות שמדובר בריבית דרבנן, יש שיטות באחרונים, שבאיסור דרבנן יש שליח לדבר עבירה. כן כתבו המשנה למלך (מלוה ולוה פרק ה הלכה יד ד"ה העולה שכר) והמהרי"ט (חלק א סי' קטז).
נוסף על כך, יש לצרף את שיטת הרמ"א (יורה דעה סימן קס עיף טז): "שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל: לך והלוה לי מעות מפלוני ישראל ברבית ומותר לתת אחר כך הרבית לשליח להביאו לו, דלא אסרה תורה אלא רבית הבא מיד לוה למלוה והשליח אינו עושה שום איסור, דהאי רבית לאו דידיה הוא, ואי משום ששלוחו של אדם כמותו, אין שליח לדבר עבירה".
ואף שהט"ז חלק על הרמ"א, ובב"י כתב שתלמיד טועה כתבו, בנקודות הכסף סתר את ראיות הט"ז, והסיק כדעת הרמ"א. ולכן, היות שהנתבע מוחזק, יכול לומר 'קים לי' כדעת הרמ"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












