^ 1. לביאור התוספתא, ראה: תוספתא כפשוטה, מגילה, עמ' 1130-1128.
^ 2. רב יוסף חולק פעם נוספת על רבה בהקשר זה. בסוגיית טבילת כלים בשבת, בגמרא בביצה יח ע"א, אומר רבה, שהנימוק לאיסור הוא שמא יעבירם ד' אמות. לא נאמר שם שכן הוא הטעם גם של איסורי שופר, לולב ומגילה בשבת (וכן לא נזכר בדיני שופר, לולב ומגילה, שכן הוא הטעם אף של איסור טבילת כלים בשבת). רב יוסף חולק שם על רבה, ולפיו טעם האיסור הוא גזירה משום סחיטה. גם שם לא נראה שרב יוסף והאמוראים האחרים חולקים עקרונית על רבה, וכפי שנראה להלן. להלכה פסק הרא"ש בביצה פ"ב, סימן יב, את האיסור להטביל כלים בשבת מטעמו של רבה, וכן הרשב"א שם, אך הרי"ף, הרמב"ם וראשונים ופוסקים אחרים אסרו טבילת כלים בשבת מטעמים אחרים המובאים בגמרא שם.
^ 3. הרב חיים עוזר גרודזינסקי, בשו"ת אחיעזר, חלק ג, סימן עג, נשאל ע"י הרב שלמה כהן מוילנא, בעל חשק שלמה, שהרי אסור להיכנס למקדש באפונדתו, כאמור בירושלמי ברכות ט, ה: "תני, לא ייכנס אדם בהר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? 'שמֹר רגלך כאשר תלך אל בית האלהים' (קהלת ד, יז)", ואם כן איך יש מקום לחשוב שיקבלו העניים צדקה במקדש? הוא השיב: "אטו המקום גורם? ומה שעיניהם נשואות למקרא מגילה – היינו לפי שקורין גובים מעות פורים, אבל לא שמקום הקריאה גורם שיהיה שם הגבייה". מלבד זאת, "עיקר הביזיון שאמרו (באיסור הכניסה למקדש עם מעות) שהוא לסחורה, משא"כ בתוך כיסו וייחלק שם לצדקה – איזה בזיון יש? דהכל יודעים דנותנים שם מעות פורים".
^ 4. ראה בדברי הטורי אבן במגילה שם, ומה שכתב עליו בשו"ת אבני נזר, או"ח סימן תקיג; שו"ת מנחת יצחק, חלק ח, סימן ס וסימן סד.
^ 5. דברים דומים כתב גם בשו"ת חתם סופר, חלק ד (אה"ע ב), סימן סד.
^ 6. גם הרי"ף (ב ע"ב מדפי הרי"ף) הביא רק את דברי רבה, וכן הרא"ש במגילה א, ה. וראה שם בקרבן נתנאל אות פ.
^ 7. שו"ת מהרלב"ח, סימן לב.
^ 8. יש המפרשים שרבה ורב יוסף נחלקו במחלוקת עקרונית. לדעת רבה, כאשר חל ט"ו באדר בשבת, יש להקדים את קריאת המגילה ליום שישי; אך עדיין הזמן הקבוע של חג הפורים הא ב-ט"ו באדר. י"ד באדר, שבו קוראים את המגילה, אינו נחשב "זמנו" של החג, אע"פ שנוהגים בו כאילו היה "זמנו". לדעת רב יוסף, הרי שבשל הטעם שעיניהם של עניים נשואים למקרא מגילה, הועבר זמן הפורים ליום שישי, והיום הקבוע הוא דווקא ב-י"ד, ולא ב-ט"ו. למחלוקת זו מספר השלכות: א. אדם שגר בעיר מוקפת חומה, ושכח לקרוא מגילה ביום שישי, י"ד באדר: האם יקרא בשבת? לפי רבה, לא גזרו על יחיד "שמא יעבירנו", ולכן ט"ו נחשב "זמנו", ויכול לקרוא; לרב יוסף, אין זה "זמנו", ואין הוא יכול לקרוא. ב. האם בן-עיר מוקפת חומה יכול להוציא ידי חובה בקריאתו בן-כרך, כאשר המגילה נקראת ביום שישי? לרבה, אין זמנם של האנשים שווה, ולכן אין אחד יכול להוציא את השני; לרב יוסף, יום י"ד שחל ביום שישי הוא ה"זמן" של כולם. בשאלות אלו ואחרות דנים השפת אמת כאן, והרב צבי פסח פרנק, מקראי קדש, פורים, עמ' קע-קעד.
^ 9. אמנם בהגהות הרב שלמה הכהן, חשק שלמה למגילה ד ע"ב, מפרש את דברי התוספתא כמתייחסים לשאלת ההקדמה של קריאת המגילה בשל שבת.
^ 10. על שיטת הירושלמי באשר לאי-קריאת המגילה בשבת, ראה במאמר: "תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן", סעיף ח-3.
^ 11. מנחת אברהם, חלק א, עמ' קטז.
^ 12. בחשק שלמה שם דן בשאלה, אם היו מעמדות בפורים. שכן הגמרא בתענית כו ע"א, אומרת, שביום שקוראים הלל אין מעמדות; ומאחר שקריאת המגילה היא ה"הלל" של פורים (מגילה יד ע"א), הרי שאין מעמדות ביום זה, ויתכן שגירסת הגמ': "ישראל במעמדן", היא רק שיגרת לשון. נעיר, שבדברי ר' יוסי בר חנינא עצמו, בגירסת הבבלי והירושלמי, אכן לא נאמר: "ישראל במעמדן".
^ 13. ב ע"ב בדפי הרי"ף.
^ 14. וע"ע בפני יהושע שם, ובדברי הראי"ה קוק על דבריו, במצוות ראיה, עמ' צ-צא.
^ 15. שו"ע או"ח, סימן תרפס, ס"ק ב.
^ 16. בדברי הט"ז והסוגיה כולה דנים מפרשי השו"ע שם: הגר"א, החכמת שלמה, היד אפרים, מחצית השקל. הרב יאיר בכרך, שו"ת חוות יאיר, סימן ח-ט; הרב יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, קמא, סימן מא; הרב מאיר איזנשטט, שו"ת פנים מאירות, א, סימן נו; הראי"ה קוק, טוב רואי למגילה, עמ' קמט- קנה (ובמצוות ראי"ה, עמ' פט-צא); מו"ר הרב אברהם שפירא, מנחת אברהם, חלק א, סימן ט; הרב אליהו בקשי דורון, שו"ת בנין אב, "בעניין ביטול תורה ועבודה מפני קריאת מגילה", חלק ג, עמ' קכב-קכה, ועוד.
^ 17. פרק א, אות יט.
^ 18. למגילה ב ע"ב בדפי הרי"ף.
^ 19. מגילה א, ג; מו"ק ג, פה.
^ 20. תוספתא שבת טו, טז; מכילתא דרבי ישמעאל, בא, מסכתא דפסחא, פרשה ט, ד"ה אך אשר; שבת קלב ע"ב.
^ 21. ראה במרדכי למגילה, סימן תשפה, העושה ק"ו דומה באשר להליכת האבל לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה. מגילה דוחה עבודה, ועבודה דוחה שבת, "כ"ש דדחיא אבילות".
^ 22. רש"י לאסתר ט, י, ע"פ סדר עולם, פרק כט.
^ 23. ילקוט שמעוני לאסתר, תתרנו.
^ 24. אסתר רבה ה, ב.
^ 25. מגילה יב ע"א.
^ 26. שם.
^ 27. ילקוט שמעוני לאסתר, תתרמז.
^ 28. מגילה יא ע"א.
^ 29. שוחר טוב לתהלים, פרק כב.
^ 30. אסתר רבה ח, ג.
^ 31. ניתוח אחר של המקורות הללו ומשמעותן ראה בדברי הרב ישראל אריאל, סידור המקדש, כרך ב, עמ' 507-499.