ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
בחור צעיר וחזק שהבחין במאמציי הואיל לרוץ אחרי התיק שלי, שחרר אותו משתי שכנותיה הלוחצות והוריד אותה מהמסוע. הודיתי לו שוב ושוב על עזרתו, אך בזמן שהסעתי את העגלה עם התיקים שלי החוצה, אל המונית, חשתי משיכה הולכת וגוברת בגבי. בימים שבאו אחר-כך היא התפתחה והפכה לכאב שהאט את תנועותיי ופגם בשלוות נפשי ובמצב רוחי הטוב בדרך כלל.
יש פתגם ביידיש שאומר שאדם חולה לא מרגיש נוח במיטה ולא משנה איזו תנוחה הוא מאמץ לו. אין ספק שהפתגם הזה מתייחס למצב של כאבי גב ושרירים דואבים.
עכשיו תשאלו, ובצדק, איך הסיפור על אסוני וסבלי נוגע למאמר על יהדות ועל הסיפור היהודי. ובכן, התמידו וקראו את היצירה המבריקה הזאת עד תומה.
אמונת ישראל דוגלת במתינות ובשכל ישר. הכלל הגדול של הרמב"ם הדוגל בבחירת שביל הזהב, דרך האמצע והתרחקות מקיצוניות בכל דבר בחיים ובהתנהגות (להוציא שני דברים: ענווה והימנעות מכעס), הוא כלל גדול בהלכה ובהליכות של האיש היהודי. ביסודו של דבר, הוא מלמד אותנו שלא להגזים, לא לאמץ את עצמנו מעל ומעבר למה שאנחנו מסוגלים להשיג. אדם צריך לראות תמונה ריאלית של עצמו מבחינת גופנית, רגשית ורוחנית. הפרזה עלולה לעורר בעיות וכאב.
התלמוד מלמד אותנו ששאול המלך הפריז בחמלתו כלפי אגג מלך עמלק. חמלה היא תכונה חיובית ורגש נחוץ ביותר, אך כאשר נעשה בה שימוש מוטעה ורגשני במצב שבו טובת הכלל והחשיבה על הטווח הארוך דורשות גישה מחמירה יותר, רחמנות צדקנית הופכת לכאב ולאסון לפרט ולאומה.
התלמוד מדבר גם נגד קוצר-רוח. החלטות נמהרות ומעשים שנעשים תוך התעלמות מהמציאות כמעט תמיד מולידים כאב וסבל. חז"ל במסכת אבות מלמדים אותנו שאסור לדון בחיפזון.
אילו נתתי לתיק שלי להמשיך להסתובב על המסוע עד שיוסרו שתי המזוודות הגדולות שלחצו אותה על ידי בעליהן החוקיים, הייתי נוהג בצורה הגיונית, נבונה ונכונה יותר. אך קוצר-רוח, בייחוד במסוע המזוודות אחרי טיסה ארוכה, הוא תכונה מדבקת, וזה מה שדחף אותי לעשות מעל ומעבר ליכולת שלי, ובתמורה קיבלתי כאבי גג שהתרופה האמיתית היחידה להם היא זמן וסבלנות.
קוצר רוח הוא אחת הסיבות לרבות מן הבעיות שפוקדות את ארצנו הקטנטונת. אנחנו רוצים שדברים יתפתחו במהירות, שיהיה שלום עכשיו ושנפתור את כל הבעיות חיש מהר. זאת בעצם טעות בהערכת המצב האמיתי וניסיון לעשות מעל ומעבר ליכולת שלנו. לכן אנחנו סובלים מגב כואב מאד. אולי אנחנו צריכים להניח לתיק שלנו להסתובב במסוע הכבודה עוד כמה פעמים עד שהמזוודות הכבדות האחרות יוסרו כך או אחרת, ואז יהיה לנו קל הרבה יותר לקחת את התיק ששייך לנו.
גם בעולם הדתי אנחנו לוקים בהפרזה. אנחנו מיד מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר של שמירת מצוות והתנהגות דתית מאחינו החילוניים והחוזרים בתשובה. אנחנו לא מתעניינים בתהליך האיטי והטבעי שמקרב אנשים לאמונה ולמסורת. השאיפה להגיע למקסימום שולטת ברחוב שלנו, והתחרות שמעלה את הרף כל הזמן היא מילת המפתח ברחוב הדתי. אבל גישה כזאת מוכיחה שכל המוסיף גורע, ומובילה להסתגרות ולבידוד, לתוצאות שמשיגות את ההיפך ממה שביקשנו להשיג.
חז"ל לימדונו בתלמוד: "תפסת מרובה לא תפסת". מוטב לתפוס פחות, בתבונה ומתוך סבלנות, ותמיד רצוי לראות את הטווח הרחוק. נמהרות וקוצר רוח, הפרזה והערכה לא מציאותית של המצב יובילו לכאבי גב, במקרה הטוב. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהגוף שלנו ומתהפוכותיו על החיים בכלל ועל הדרך שבה ראוי לנו להתנהל בכל האתגרים שצצים בפנינו בלי הרף.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לאן נעלמה האמת?

הכל מתחיל בפנים

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה מיוחד בעבודת יום כיפור?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מבוא לסדרת פתחי אמונה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















