ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
בחור צעיר וחזק שהבחין במאמציי הואיל לרוץ אחרי התיק שלי, שחרר אותו משתי שכנותיה הלוחצות והוריד אותה מהמסוע. הודיתי לו שוב ושוב על עזרתו, אך בזמן שהסעתי את העגלה עם התיקים שלי החוצה, אל המונית, חשתי משיכה הולכת וגוברת בגבי. בימים שבאו אחר-כך היא התפתחה והפכה לכאב שהאט את תנועותיי ופגם בשלוות נפשי ובמצב רוחי הטוב בדרך כלל.
יש פתגם ביידיש שאומר שאדם חולה לא מרגיש נוח במיטה ולא משנה איזו תנוחה הוא מאמץ לו. אין ספק שהפתגם הזה מתייחס למצב של כאבי גב ושרירים דואבים.
עכשיו תשאלו, ובצדק, איך הסיפור על אסוני וסבלי נוגע למאמר על יהדות ועל הסיפור היהודי. ובכן, התמידו וקראו את היצירה המבריקה הזאת עד תומה.
אמונת ישראל דוגלת במתינות ובשכל ישר. הכלל הגדול של הרמב"ם הדוגל בבחירת שביל הזהב, דרך האמצע והתרחקות מקיצוניות בכל דבר בחיים ובהתנהגות (להוציא שני דברים: ענווה והימנעות מכעס), הוא כלל גדול בהלכה ובהליכות של האיש היהודי. ביסודו של דבר, הוא מלמד אותנו שלא להגזים, לא לאמץ את עצמנו מעל ומעבר למה שאנחנו מסוגלים להשיג. אדם צריך לראות תמונה ריאלית של עצמו מבחינת גופנית, רגשית ורוחנית. הפרזה עלולה לעורר בעיות וכאב.
התלמוד מלמד אותנו ששאול המלך הפריז בחמלתו כלפי אגג מלך עמלק. חמלה היא תכונה חיובית ורגש נחוץ ביותר, אך כאשר נעשה בה שימוש מוטעה ורגשני במצב שבו טובת הכלל והחשיבה על הטווח הארוך דורשות גישה מחמירה יותר, רחמנות צדקנית הופכת לכאב ולאסון לפרט ולאומה.
התלמוד מדבר גם נגד קוצר-רוח. החלטות נמהרות ומעשים שנעשים תוך התעלמות מהמציאות כמעט תמיד מולידים כאב וסבל. חז"ל במסכת אבות מלמדים אותנו שאסור לדון בחיפזון.
אילו נתתי לתיק שלי להמשיך להסתובב על המסוע עד שיוסרו שתי המזוודות הגדולות שלחצו אותה על ידי בעליהן החוקיים, הייתי נוהג בצורה הגיונית, נבונה ונכונה יותר. אך קוצר-רוח, בייחוד במסוע המזוודות אחרי טיסה ארוכה, הוא תכונה מדבקת, וזה מה שדחף אותי לעשות מעל ומעבר ליכולת שלי, ובתמורה קיבלתי כאבי גג שהתרופה האמיתית היחידה להם היא זמן וסבלנות.
קוצר רוח הוא אחת הסיבות לרבות מן הבעיות שפוקדות את ארצנו הקטנטונת. אנחנו רוצים שדברים יתפתחו במהירות, שיהיה שלום עכשיו ושנפתור את כל הבעיות חיש מהר. זאת בעצם טעות בהערכת המצב האמיתי וניסיון לעשות מעל ומעבר ליכולת שלנו. לכן אנחנו סובלים מגב כואב מאד. אולי אנחנו צריכים להניח לתיק שלנו להסתובב במסוע הכבודה עוד כמה פעמים עד שהמזוודות הכבדות האחרות יוסרו כך או אחרת, ואז יהיה לנו קל הרבה יותר לקחת את התיק ששייך לנו.
גם בעולם הדתי אנחנו לוקים בהפרזה. אנחנו מיד מצפים לסטנדרטים הגבוהים ביותר של שמירת מצוות והתנהגות דתית מאחינו החילוניים והחוזרים בתשובה. אנחנו לא מתעניינים בתהליך האיטי והטבעי שמקרב אנשים לאמונה ולמסורת. השאיפה להגיע למקסימום שולטת ברחוב שלנו, והתחרות שמעלה את הרף כל הזמן היא מילת המפתח ברחוב הדתי. אבל גישה כזאת מוכיחה שכל המוסיף גורע, ומובילה להסתגרות ולבידוד, לתוצאות שמשיגות את ההיפך ממה שביקשנו להשיג.
חז"ל לימדונו בתלמוד: "תפסת מרובה לא תפסת". מוטב לתפוס פחות, בתבונה ומתוך סבלנות, ותמיד רצוי לראות את הטווח הרחוק. נמהרות וקוצר רוח, הפרזה והערכה לא מציאותית של המצב יובילו לכאבי גב, במקרה הטוב. אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהגוף שלנו ומתהפוכותיו על החיים בכלל ועל הדרך שבה ראוי לנו להתנהל בכל האתגרים שצצים בפנינו בלי הרף.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
















