ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
אמנם כבר נאמר בגמרא שהגאולה תהיה או בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, כלומר, כבר הובאה בחשבון אפשרות כזו שהגאולה תהיה בדור שכולו חייב. אולם צריך לבאר מה ההגיון בדבר שדוקא בדור קלוקל תבוא הגאולה?
כדי להבין זאת, ננסה להעזר במשל: למה הדבר דומה? לאב שהיה לו בן שהתנהגותו מביישת אותו, הבן חוטא ומחלל את כבוד המשפחה וכמה שמזהירים את הבן ומדברים על ליבו, לא עוזר. הוא אינו שומע וחוזר לסורו, התנהגותו בלתי נסבלת, עד אשר לא היתה ברירה לאב והוא נאלץ לגרש את הבן מהבית, עד שהבן יחליט להשתפר. הכוונה היתה שכאשר הבן יהיה מרוחק מהבית וירגיש את חסרונו של הבית, את הריחוק מההורים, הוא יבין את החומרה של מעשיו, יתקן את עצמו, ואז אפשר יהיה להשיב אותו בחזרה הביתה. והנה כעבור זמן, מגיעה השמועה לאב שהבן שגורש מהבית, מתחבר לחברה רעה, מסתובב במקומות מפוקפקים והולך ומתדרדר מיום ליום. במקום להסיק מסקנות מגירושו ולהשתפר, קרה ההיפך, ריחוקו מהבית גרם לו נזק והוא יורד ומתקלקל, והוא עוד עלול להגיע למצב גרוע כל כך שאין חזרה ממנו. ואז מחליט האבא: אין ברירה, צריך להחזיר את הבן הביתה בהקדם, ראשית צריך לנתק אותו מהחברה המקולקלת, לעצור את הסחף, למנוע את הבזיון שיש בהדרדרות הזו. אחר כך, אחרי ניתוקו מהחברה השלילית, בהיותו בבית אז יהיה אפשר לטפל בתיקונו הרוחני ובחזרתו אל הדרך הנכונה. מובן שאילו היה הבן לומד את הלקח, במקום גלותו היה מתעורר לשוב למוטב, הרי שאביו היה משיב אותו הביתה בשמחה גדולה וברוב עם, עושה מסיבת קבלת פנים גדולה לשובו. אבל כעת, שהבן התדרדר, השבתו הביתה לא גורמת לשמחה, צריך לעשות זאת בסתר, למנוע את הבושה והבזיון שיש במעשה הבן שסרח.
והנמשל: תיתכן גאולה בדור שכולו חייב, קודם ישוב העם הביתה, ואחר כך יבוא התיקון הרוחני. וכך אומר הנביא יחזקאל (פרק ל"ו) פרק זה נקרא השבת בהפטרת פרשת פרה: "ויהי דבר ה' אלי לאמר, בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם... ואשפוך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגילוליהם טמאוה ואפיץ אותם בגויים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים, ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו, ואחמול על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגויים אשר באו שמה". ממש התיאור שאמרנו: קודם - ואפיץ אותם בגויים, אחר כך - ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי; עם ישראל יצא לגלות ושם לא הטיב את דרכו אלא הרע לעשות, התקלקל והתבולל. ממשיך הנביא ואומר: "ולכן אמור לבית ישראל כה אמר ה' אלוקים, לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חיללתם בגויים אשר באתם שם וקדשתי את שמי הגדול המחולל בגויים אשר חיללתם בתורה וידעו הגויים כי אני ה'. השלב הבא לדברי הנביא הינו: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנוכי אהיה לכם לאלוהים". כלומר, סדר הגאולה: קודם עם ישראל ישוב לארצו, ואחר כך: "וזרקתי עליכם מים טהורים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















