- שבת ומועדים
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה
גם כשאפשר להתחמק מלקיים את הפקודה בתירוצים שונים, לא טוב להשתמש בתירוצים אלא להכריז: אני אינני עובר על דברי תורה!
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה... ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצוות המלך וכו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי". ותמוה, וכי לא הכירו את מרדכי, והרי מרדכי היה אדם חשוב, ומקום מושבו בשער המלך, וכולם ידעו שהוא יהודי.
אומר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב כי מרדכי היה מחשובי בית המלך, ואף היה שר. השרים לא נצטוו להשתחוות להמן, אלא רק עבדי המלך נצטוו להשתחוות לו. אך מרדכי אמר שהוא לא משתחווה להמן לא בגלל היותו שר שפטור מלהשתחוות, אלא מפני שהוא יהודי. גם אם לא היה שר, לא היה משתחווה. וזה מה שאמרו עבדי המלך להמן, שמרדכי אומר שהוא לא משתחווה מפני שהוא יהודי.
ולמה לא נאמר ומרדכי אינו כורע ואינו משתחווה בלשון הווה, לומר שגם בעתיד אם יצטווה לכרוע הוא לעולם לא יכרע ולא ישתחווה!
וזה מה שנאמר במדרש, שאסתר שלחה למרדכי שלא יתקוטט עם המן, ולא יתגרה בו. ולא מובן, וכי רצתה אסתר שמרדכי ישתחווה ח"ו. אלא אסתר רצתה שמרדכי לא יגיד שאינו משתחווה מפני שהוא יהודי, אלא יאמר שהוא אינו צריך להשתחוות כי הוא שר. ואילו מרדכי ראה צורך לקדש שם שמיים, שלא יעלה על דעת איש שאילו נצטווה היה משתחווה ח"ו, כי יהודי לא משתחווה.
מובא בשם האר"י ז"ל שמרדכי תיקן את מה שיעקב השתחווה לעשו. וחז"ל מבקרים את יעקב אבינו על כך. מרדכי הוא המשך של יעקב אבינו והמן הוא המשך של עשו הרשע, ובזה שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה להמן נעשה התיקון. מכאן יש ללמוד דרך הנהגה , כאשר ניתנת פקודה בניגוד לתורה ואפשר להתחמק מלקיים את הפקודה בתירוצים שונים, לא טוב להשתמש בתירוצים אלא להכריז: אני אינני עובר על דברי תורה, ומסיבה זו לא אקיים את הפקודה. זו ההנהגה הנכונה גם אם יש סיכון בהנהגה כזו. כך נהג מרדכי והוא בוודאי סיכן את עצמו וגם את הציבור כולו. אך בזה הוא תיקן וחיזק את האמונה וקדש את ד'. והתוצאה ברורה, לא רק שמעשה זה לא הזיק לישראל, אלא אדרבה ונהפוך הוא, הצרה נהפכה לישועה גדולה, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" - כן תהיה לנו בקרוב בקרוב.
אומר ר' לוי יצחק מברדיצ'ב כי מרדכי היה מחשובי בית המלך, ואף היה שר. השרים לא נצטוו להשתחוות להמן, אלא רק עבדי המלך נצטוו להשתחוות לו. אך מרדכי אמר שהוא לא משתחווה להמן לא בגלל היותו שר שפטור מלהשתחוות, אלא מפני שהוא יהודי. גם אם לא היה שר, לא היה משתחווה. וזה מה שאמרו עבדי המלך להמן, שמרדכי אומר שהוא לא משתחווה מפני שהוא יהודי.
ולמה לא נאמר ומרדכי אינו כורע ואינו משתחווה בלשון הווה, לומר שגם בעתיד אם יצטווה לכרוע הוא לעולם לא יכרע ולא ישתחווה!
וזה מה שנאמר במדרש, שאסתר שלחה למרדכי שלא יתקוטט עם המן, ולא יתגרה בו. ולא מובן, וכי רצתה אסתר שמרדכי ישתחווה ח"ו. אלא אסתר רצתה שמרדכי לא יגיד שאינו משתחווה מפני שהוא יהודי, אלא יאמר שהוא אינו צריך להשתחוות כי הוא שר. ואילו מרדכי ראה צורך לקדש שם שמיים, שלא יעלה על דעת איש שאילו נצטווה היה משתחווה ח"ו, כי יהודי לא משתחווה.
מובא בשם האר"י ז"ל שמרדכי תיקן את מה שיעקב השתחווה לעשו. וחז"ל מבקרים את יעקב אבינו על כך. מרדכי הוא המשך של יעקב אבינו והמן הוא המשך של עשו הרשע, ובזה שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה להמן נעשה התיקון. מכאן יש ללמוד דרך הנהגה , כאשר ניתנת פקודה בניגוד לתורה ואפשר להתחמק מלקיים את הפקודה בתירוצים שונים, לא טוב להשתמש בתירוצים אלא להכריז: אני אינני עובר על דברי תורה, ומסיבה זו לא אקיים את הפקודה. זו ההנהגה הנכונה גם אם יש סיכון בהנהגה כזו. כך נהג מרדכי והוא בוודאי סיכן את עצמו וגם את הציבור כולו. אך בזה הוא תיקן וחיזק את האמונה וקדש את ד'. והתוצאה ברורה, לא רק שמעשה זה לא הזיק לישראל, אלא אדרבה ונהפוך הוא, הצרה נהפכה לישועה גדולה, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", "וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" - כן תהיה לנו בקרוב בקרוב.
הליצנות - שורש הכל דבר רע
צדקת הצדיק, אות רנ"ט
הרב יהודה מלמד | כ' אדר א' תשע"ד

ציבור שלא קראו פרשת זכור
הרב יוסף צבי רימון | ו' אדר תשפ"א

"מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר"
הרב דוד דב לבנון | זכור תשס"ו
מצוות מחיית עמלק
הרב הלל מרצבך | אדר תשע"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (11)
שיעור מס' 75
כ' אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה אכפת לך?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
אוי ויי!
כל ההתחלות קשות
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?

כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה
הרב בניה קניאל | אדר א תשע"ד

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים
הרב מיכאל יומטוביאן | תשרי תשע"ח
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד
דרשת שבת שובה תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' תשרי תשפ"ד
