ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
ניתן לומר שארבעת הבנים הם לא בהכרח ארבעה אנשים נפרדים, אלא ארבעה שלבים בבן אחד, ואולי גם אצלנו.
מרשע ועד חכם
נתבונן תחילה בעניינו של הבן הרשע. הבן הרשע הוא אחד שמתנכר, שואל "מה העבודה הזאת לכם". הוא בחוץ, לא שייך, הוא לא שואל כי אינו רוצה לשאול. לו אנחנו אומרים "לכם ולא לו", כיוון שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואילו היה במצרים לא היה נגאל. למעשה, המטרה שלנו עם הבן הרשע איננה להשיב לו אלא להכניס אותו פנימה, כאומרים לו "אל תעמוד בחוץ, בא תכנס פנימה".
אפשר להסיר מהבן הרשע את הניכור, ובכך להביא אותו לדרגה של הבן שאינו יודע לשאול, הבן שאינו מתנגד ומתנכר, אולם הוא פשוט לא מתעניין ולא שואל. הוא מחכה לסעודה, כל מה שקורה פה לא מעניין אותו. ביחס אליו נאמר "את פתח לו", ביחס אליו המטרה היא למשוך אותו פנימה, להביא לכך שהוא ישאל, לפתוח לו בדברי אגדה המושכים את הלב.
לאחר מכן, אפשר להביא את הבן לתם. התם לא בא עם שאלות מורכבות או עמוקות, הוא בא עם שאלה פשוטה וקצרה: "מה זאת?" אנחנו רוצים שגם הבן שאינו יודע לשאול יבוא וישאל, גם אם לא ישאל מיד שאלות מורכבות אבל יבוא וישאל "מה זאת?"- מה פשר הדבר הזה, ולאחר שהוא יהיה תם, נוכל להפוך גם אותו לבן חכם.
הבן החכם שואל שאלה מורכבת יותר - "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה אלוקינו אתכם", אולם מלבד זאת הוא גם יודע את מה שאנחנו אומרים לבן התם, כמו גם לבן שאינו יודע לשאול.
משייכות לאומית לעבודת ה'
בתשובה לבן הרשע המופיעה בתורה, אותה אנחנו לא מזכירים בהגדה של פסח, היא "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". אנחנו מספרים לרשע רק את העובדה ההיסטורית, ובכך אנחנו אומרים לו - בא תתחבר, מה שאנו עושים קשור להיסטוריה שלך, לעם שלך. תרגיש שייך. אחרי שירגיש שייך יהיה ניתן לחברו למה שאנו אומרים לבן התם ושאינו יודע לשאול. לבן התם אנו אומרים "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה", אבל אנו לא עוצרים פה אלא ממשיכים "עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה'" - תבין שאת הידיעות ההיסטוריות צריך לתרגם בשלב הבא לעבודת ה'. גם לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ומבאר רש"י "בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". האתגר שלנו הוא להפוך את הבן שאינו יודע לשאול לתם, ואת שני אלו להפוך למצב שיבינו שה"ידע ההיסטורי הזה" של יציאת מצרים הוא לא רק ידע היסטורי, אלא יש לו משמעות שהיא "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם... עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה', זו המטרה. כשמגיעים למצב כזה אפשר לקבל בן חכם, שאומר "מה העדות והחוקים והמשפטים", אני רוצה לקיים, ואז פשוט יושבים ומלמדים אותו, "ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
בתוכנו יש קצת מכל בן
בדרך כלל, יש גם בתוככי כל אחד מאיתנו תהליכי התבגרות ותהליכי התמודדות. יש קצת מהניכור של הרשע, קצת מהאדישות של הבן שאינו יודע לשאול, קצת מהתמימות של הבן ששואל שאלה סתמית "מה זאת", וקצת מן הרצון של החכם לרצות ולתרגם הלכה למעשה.
את כל התהליך הזה נרצה לעבור מחר בע"ה, להפוך את מי שאינו שואל לתם שבכל זאת שואל "מה זאת", ומהשלב של התם אל השלב של החכם שרוצה לדעת ולקיים, ואז נזכה לספר ביציאת מצרים ולחבר את ילדינו בנינו ובני בנינו לאותה יציאת מצרים שהקב"ה הוציא אותנו משם כדי שיתקיים בנו "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".
שנזכה בעזרת ה' לספר ביציאת מצרים, שנזכה במהרה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, ושיהיה לכולנו חג שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
