ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
ניתן לומר שארבעת הבנים הם לא בהכרח ארבעה אנשים נפרדים, אלא ארבעה שלבים בבן אחד, ואולי גם אצלנו.
מרשע ועד חכם
נתבונן תחילה בעניינו של הבן הרשע. הבן הרשע הוא אחד שמתנכר, שואל "מה העבודה הזאת לכם". הוא בחוץ, לא שייך, הוא לא שואל כי אינו רוצה לשאול. לו אנחנו אומרים "לכם ולא לו", כיוון שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואילו היה במצרים לא היה נגאל. למעשה, המטרה שלנו עם הבן הרשע איננה להשיב לו אלא להכניס אותו פנימה, כאומרים לו "אל תעמוד בחוץ, בא תכנס פנימה".
אפשר להסיר מהבן הרשע את הניכור, ובכך להביא אותו לדרגה של הבן שאינו יודע לשאול, הבן שאינו מתנגד ומתנכר, אולם הוא פשוט לא מתעניין ולא שואל. הוא מחכה לסעודה, כל מה שקורה פה לא מעניין אותו. ביחס אליו נאמר "את פתח לו", ביחס אליו המטרה היא למשוך אותו פנימה, להביא לכך שהוא ישאל, לפתוח לו בדברי אגדה המושכים את הלב.
לאחר מכן, אפשר להביא את הבן לתם. התם לא בא עם שאלות מורכבות או עמוקות, הוא בא עם שאלה פשוטה וקצרה: "מה זאת?" אנחנו רוצים שגם הבן שאינו יודע לשאול יבוא וישאל, גם אם לא ישאל מיד שאלות מורכבות אבל יבוא וישאל "מה זאת?"- מה פשר הדבר הזה, ולאחר שהוא יהיה תם, נוכל להפוך גם אותו לבן חכם.
הבן החכם שואל שאלה מורכבת יותר - "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה אלוקינו אתכם", אולם מלבד זאת הוא גם יודע את מה שאנחנו אומרים לבן התם, כמו גם לבן שאינו יודע לשאול.
משייכות לאומית לעבודת ה'
בתשובה לבן הרשע המופיעה בתורה, אותה אנחנו לא מזכירים בהגדה של פסח, היא "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". אנחנו מספרים לרשע רק את העובדה ההיסטורית, ובכך אנחנו אומרים לו - בא תתחבר, מה שאנו עושים קשור להיסטוריה שלך, לעם שלך. תרגיש שייך. אחרי שירגיש שייך יהיה ניתן לחברו למה שאנו אומרים לבן התם ושאינו יודע לשאול. לבן התם אנו אומרים "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה", אבל אנו לא עוצרים פה אלא ממשיכים "עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה'" - תבין שאת הידיעות ההיסטוריות צריך לתרגם בשלב הבא לעבודת ה'. גם לבן שאינו יודע לשאול אנו אומרים "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ומבאר רש"י "בעבור זה - בעבור שאקיים מצותיו, כגון פסח מצה ומרור הללו". האתגר שלנו הוא להפוך את הבן שאינו יודע לשאול לתם, ואת שני אלו להפוך למצב שיבינו שה"ידע ההיסטורי הזה" של יציאת מצרים הוא לא רק ידע היסטורי, אלא יש לו משמעות שהיא "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם... עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה', זו המטרה. כשמגיעים למצב כזה אפשר לקבל בן חכם, שאומר "מה העדות והחוקים והמשפטים", אני רוצה לקיים, ואז פשוט יושבים ומלמדים אותו, "ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
בתוכנו יש קצת מכל בן
בדרך כלל, יש גם בתוככי כל אחד מאיתנו תהליכי התבגרות ותהליכי התמודדות. יש קצת מהניכור של הרשע, קצת מהאדישות של הבן שאינו יודע לשאול, קצת מהתמימות של הבן ששואל שאלה סתמית "מה זאת", וקצת מן הרצון של החכם לרצות ולתרגם הלכה למעשה.
את כל התהליך הזה נרצה לעבור מחר בע"ה, להפוך את מי שאינו שואל לתם שבכל זאת שואל "מה זאת", ומהשלב של התם אל השלב של החכם שרוצה לדעת ולקיים, ואז נזכה לספר ביציאת מצרים ולחבר את ילדינו בנינו ובני בנינו לאותה יציאת מצרים שהקב"ה הוציא אותנו משם כדי שיתקיים בנו "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".
שנזכה בעזרת ה' לספר ביציאת מצרים, שנזכה במהרה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים, ושיהיה לכולנו חג שמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
