ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
"הוא אשר דבר וגו' - היכן דבר 'ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי' (שמות כט מג). אל תקרי בכבודי אלא במכובדי. אמר לו משה לאהרן: אהרן אחי! יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך", "בקרבי – בבחירי".
לכאורה קשה, הרי נדב ואביהוא מתו בעונם, על שהקריבו אש זרה כפי שמפורש בכתוב "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם", ואיך משה אומר שממיתתם של נדב ואביהוא נוכח לדעת שהם גדולים אף ממנו ומאהרן, ולא זאת בלבד אלא שעל ידם שרתה שכינה במקדש והתקיימה הנבואה'ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי' ? ואף לפי הפירוש בספרא שהם " הוסיפו אהבה על אהבתם " היינו שעשו זאת מרוב אהבת ה', וכפי שפירש אור החיים הק' שהם היו בבחינת בן עזאי שהציץ ומת מרוב כסופים של דבקות בעליונים, סוף כל סוף היה במעשיהם איזה חטא, אם כי בדקות רבה, ואיך מעשה זה מצוין לשבח ע"י משה, ואיך הביא להשראת השכינה?
ובודאי ניחומים של אמת ניחם משה את אהרן, שהתורה לא תכתוב ניחומים שאינם נכונים, ועוד שאהרן קבל את דבריו והתנחם, שנאמר "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן", ופירש רש"י " וידם אהרן - קבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קבל, שנתייחד עמו הדיבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין ". ומכאן ראיה ברורה ששתיקתו של אהרן לא היתה שתיקה של שיתוק ותדהמה אלא של קבלת תנחומים, שאם לא כן לא היה זוכה לקבל בנבואה פרשת "שתויי יין", לפי הכלל שאמרו חכמינו ז"ל (פסחים דף קיז עמוד א)
"ללמדך שאין השכינה שורה לא מתוך עצלות, ולא מתוך עצבות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה. שנאמר (מלכים ב ג) 'ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ".
ואם אהרן היה בעצבות לא היה יכול להתנבא ובפרט בדרגה גבוהה כל כך של תורה. וחוזרת השאלה אם נכונים הם דברי הניחומים שנדב ואביהו גדולים ממשה ואהרן ובמעשיהם השרו שכינה בישראל, איך יצויר שחטאו ונשרפו באש?
נראה שכדי שתשרה שכינה במקדש צריך שילוב של מידות אהבה ויראה, כמו שנאמר בזהר הק' ש"תורה ותפילה בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא", (=תורה ותפילה בלא יראה ואהבה לא עולים לשמים), למרות שאהבה ויראה הן מידות הפוכות הן משלימות זו את זו. והנה נדב ואביהו הוסיפו אהבה על אהבתם, והשתוקקו להתקרב אל הקודש ולהשרות שכינה בישראל, צר להם שלאחר כל המעשים לא ירדה אש מגבוה, ולא יכלו להתאפק מלהביא אש מן הדיוט, ולא עוד אלא שנכנסו לפני ולפנים, ועשו זאת במסירות נפש עד כלות הנפש (כדברי אוה"ח), ובזכות אהבה גדולה זו הביאו להשראת השכינה במקדש וירדה אש מן השמים בזכותם 1 . אבל התפרצות האהבה ללא גבול היה בה פגם, חסרון דק של מידת היראה, שהעיזו להכנס לפני ולפנים בלא רשות, ושהורו הלכה בפני רבן, אבל לאחר שהם נענשו, כדרכו של הקב"ה ש" מדקדק עם צדיקים כחוט השערה ", תוקן החטא הזה וחזרה היראה למקומה נכון, וכך מפורש ברש"י
"ועל פני כל העם אכבד - כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא ומתעלה ומתקלס, אם כן באלו, כל שכן ברשעים, וכן הוא אומר (תהלים סח לו) נורא א-להים ממקדשיך, אל תקרא ממקדשיך אלא ממקודשיך" 2 .
התכונה הזאת של נדב ואביהו שגילו אהבה יתרה למקום, ויחד עמה היה חסרון דק של יראה, אנו מוצאים עוד בסיני שעליהם הכתוב אומר (שמות פרק כד) "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ-לֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", ופירש רש"י שם " ויראו את א-להי ישראל - נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן ", במדרש (ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ) מובא משל להסביר מדוע לא נפרע מהם בסיני אלא בהקמת המשכן וז"ל
"משל למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבינה דבר של שמצה אמר המלך אם הורגו אני עכשיו אני מערבב שמחת בתי אלא למחר שמחתי באה והוא טב בשמחתי ולא בשמחת בתי כך אמר הקב"ה אם אני הורגן עכשיו הריני מערבב שמחת בתי למחר שמחתי באה, בתי זו התורה הה"ד (שיר /השירים/ ג) ביום חתונתו וביום שמחת לבו, ביום חתונתו זה הר סיני, וביום שמחת לבו זה אהל מועד".
לכאורה אינו מובן מדוע מעמד הר סיני נקרא שמחת בתי היא התורה, וחנוכת המשכן שמחת הקב"ה בעצמו, וכי התורה אינה כמו הקב"ה?
נראה לפרש על פי מה שביארנו שבשביל השראת השכינה יש צורך המידות האהבה והיראה בשלימות, שאין אחת באה על חשבון השניה ומבטלת אותה. והנה בסיני ישראל היו מלאים במידת היראה עד שפרחה נשמתם, ו"מלאכי צבאות ידודון" והיו מקרבים אותם אל הר סיני, הם בקשו ממשה דבר אתה עמנו מפחד ה' והקב"ה אומר על כך (דברים פרק ה) "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים", ולכן לא רצה הקב"ה להפחידם יותר במיתת נדב ואביהו, ולא היה צורך לקדש שמו על ידם. אדרבה הקב"ה אומר לישראל דברי קירוב כדי שהתורה תתקבל על לבם, וזהו כוונת המדרש שלא רצה לערב "שמחת בתי" היא התורה, מה שאין כן במשכן היו ישראל מלאים במידת האהבה שנדבו למשכן מתוך אהבת ה' ולכן הקב"ה נהג במידת הדין עם שני צדיקים אלו נדב ואביהו כדי להשפיע ממידת היראה ויתקדש שם שמים על ידם.
ולפי זה יובן מדוע נאמר להם "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'", וכי זה זמן לבכות ביום הקמת המשכן? אלא שבזה גופא יושלם המשכן ע"י שיבכו ותושלם מידת היראה הנחוצה לו. וכן מובן מדוע נאמר בזהר הק' שיש לבכות בקריאת פרשת אחרי מות ביום הכפורים, כי זה יום הדין יום של יראה וע"י הבכי זוכים לשמחת היום ולהשלמת עבודת התשובה.
והנה לאחר מות בני אהרן קרה אירוע של אי הבנה בין אהרן ומשה וכך נאמר (ויקרא פרק י)
"וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְהִנֵּה שֹׂרָף וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִם לֵאמֹר: מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי ה' " ואהרן עונה למשה "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי ה' וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה': וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו".
פירש רש"י "וייטב בעיניו - הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, (ובגמ' נאמר אלא שכחתי)". צריך להבין מה היה הויכוח ביניהם ובמה טעה משה? שמעתי מהגאון החסיד רבי משולם רהט זצ"ל בשם הצדיק הס"ק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל, שהיו אז שלושה שעירים להקרבה שעיר המילואים ושעיר נחשון ושעיר ר"ח, והנה אהרן הקריב את השעירים שהיו קודשי שעה, אבל שעיר ר"ח שהוא קודשי דורות נהג בו כפי ההלכה שאונן אינו מקריב. ומשה חשב שהיה עליו להקריב גם שעיר ר"ח מפני שהקב"ה אומר הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הלבנה, ואם היה מקריב אותו היה נעשה התיקון השלם והיתה הגאולה שלימה. נראה שרצה לדון את שעיר ר"ח כקודשי שעה!
ואם כן למה אהרן לא רצה לנהוג כן? נראה שזה מונח בתשובתו למשה "וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'", היינו, שכל מה שקרה לנדב ואביהו היה בגלל שהם העיזו לעשות דבר שלא נצטוו "אש זרה" ואם כן איך יחטא לעשות זאת ויש בכך מיעוט מידת היראה? ועיין בתוספות ר"ה דף ח' שהתוספות מסביר מדוע ר"ה נחשב "בכסא" שקורבן ר"ח לא נזכר בו בגלל שזה יום הדין ומוטב יבוא זכאי ויכפר על חייב, ובהקמת המשכן היה בחינה של יום הכפורים שהיו צריכים להזהר במידת היראה וכך לתקן חטא נדב ואביהו, וחטא הלבנה שהיה גם כן במידת הגאוה וחוסר יראה.
ירושלים גם היא תבנה על ידי שני היסודות האלו של אהבה ויראה, וזה רמוז בשמה של ירושלים יראה שלם, אברהם קרא לה "הר ה' יראה" ומלכי צדק קראה שלם, שהוא ביטוי של שלימות והתחברות שבאה מקרבה ואהבה. דוד ושלמה גם הם מסמלים את שתי המידות הללו, דוד הרואה היה מצויין במידת היראה, ושלמה כשמו היה מצויין במידת השלמות והאהבה, ומכוח שניהם יבנה המקדש.
^ 1 פעמים נאמר בתורה (ויקרא פרק ט) "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם", (ויקרא פרק י) "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' ", ומכאן משמע שאותה אש ששרפה אותם היא האש שאכלה את החלבים שעל המזבח. וכך מפרש הרשב"ם "וירא כבוד י"י אל כל העם - כיצד? ותצא אש מלפני י"י מבית קודשי הקדשים דרך מזבח הזהב להקטיר קטרת שהוא קודם להקטרת תמיד כדאמר במסכת יומא, ושם מצא בני אהרן אצל [מזבח] הזהב ושרפן, ואחר כך יצא ובא לו על המזבח ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים".
^ 2 מקדשך מקביל למקודשך, הצדיקים שהם מלאי אהבה לקב"ה הקב"ה מדקדק עמם כדי שיתיראו מפניו וכך באים לשלימות של אהבה ויראה, וכך גם המקדש הוא מקום יראת ה' ואהבתו, והם רמוזים בשם ירושלים – יראה ושלם "בהר ה' יראה" (יראה אותיות ראיה), ושלם בא מהתחברות לקב"ה באהבה.
^ 2 מקדשך מקביל למקודשך, הצדיקים שהם מלאי אהבה לקב"ה הקב"ה מדקדק עמם כדי שיתיראו מפניו וכך באים לשלימות של אהבה ויראה, וכך גם המקדש הוא מקום יראת ה' ואהבתו, והם רמוזים בשם ירושלים – יראה ושלם "בהר ה' יראה" (יראה אותיות ראיה), ושלם בא מהתחברות לקב"ה באהבה.
למה כולם נלחמים על ירושלים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הכל מתחיל בפנים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה מברכים על ברקים ורעמים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
