ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
בננו כבן 5, שני מתוך ארבעה ילדים. לפעמים תוך כדי משחק עם אחים, חברים, הוא עובר גבולות, מכה, צועק וקצת משתולל. מהדרכות קודמות שקיבלנו, הבנו שאנו כהורים, לא צריכים להתערב יותר מידי, אלא צריך להניח להם להסתדר בכוחות עצמם. הבעיה היא, שהמצב הולך ומחריף. כבר זמן ארוך שאנו לא מתערבים, ומה שקורה זה שהוא משתלט על סביבתו, יש ילדים הפוחדים ממנו ולא רוצים לשחק איתו. ילד אחר נכנע לכל דרישותיו, כמעט "שפוט" שלו. האם להמשיך בדרך זו?
תשובה:
תורת ה' תמימה, משיבת נפש. כאשר היא תמימה, היא משיבת נפש. כאשר היא חלקית, אינה משיבת נפש. גם ההדרכה שלא להתערב היא נכונה, אך אינה שלימה, ויש לצרף לה עוד שתי נקודות. הראשונה, מתייחסת למחשבה אשר אנו כהורים חושבים על ילדינו . אם בליבנו אנו רוצים מאד להתערב ולנסות להשליט סדר, להגביל את הילד ולתת לו הנחיות, אלא שקיבלנו הדרכה שלא להתערב, ולכן אנו בולמים את עצמנו, דרך כזו לא תצלח. המחשבה שלנו על ילדינו, מבוססת על אמון כלפיהם. אמון שהם ילדים טובים, אמון שאינם רוצים להרע לאחרים, אמון שהם יכולים לבנות קשר טוב עם חבריהם. כאשר זו המחשבה שאנו חושבים, המבט שלנו על ילד מכה, צועק וכדומה, משתנה לחלוטין. במקום לדאוג ולחשוש, מה יהיה עם הבן הסורר, לאן יגיע, כיצד יסתדר בחיים, העין רואה תמונה אחרת. אנו רואים ילד הזועק למשהו, רוצה יחס, רוצה התחשבות, רוצה לבלוט להרגיש עצמו מיוחד. אם נדע לתת לו יחס מתאים, הרי יש לנו אמון בו שידע לקבל את היחס הנכון ומתוך כך תיפסק האלימות שלו.
אין הכוונה לכך, שבכל פעם שהוא צועק או מכה, נחבק וננשק אותו, ונסביר לו עד כמה הוא טוב. עלינו לחשוב ולמצוא מה יביא אותו להרגשה שהוא מקבל תשומת לב.
בנוסף, חובה עלינו כהורים לחנך את ילדינו . החינוך העיקרי הוא האבחנה בין טוב לרע, בין מותר לאסור. את זאת עלינו להעביר כתשדירים לילדינו, במשך כל החיים, כשם שאנו משננים תשדירים חיוביים ותשדירים שליליים. צריך לומר אמת: טוב לעזור לאבא, אמא וחברים, תמיד אנו שומעים לגננת, למורה, אנו שמחים במצוות, נוטלים ידיים בשמחה, מתפללים בשמחה, וכדומה. כל אלו דברים חיוביים אשר אנו מעודדים את הילדים לעשותם. בנוסף, אנו חייבים לתת להם חיזוקים על מעשים טובים שהם עושים. כאשר ילד מקבל מילה טובה, או חיבוק בעשותו הטוב, עבורו זה תשדיר חיובי המעודד אותו להמשיך בדרך טובה. לכך יש להוסיף את התשדירים השליליים: לא טוב לצעוק ולהכות, אסור לשקר, אסור לדבר לשון הרע וכו'. ככלל, את כל התשדירים, החיוביים והשליליים, אין לומר כציווי על הילד, אל תכה, אל תדבר, עזור לאמא או טול ידיים. פניה ישירה לילד עלולה לגרום לו להתנגדות ולדחיית התשדיר.
אם נסכם את האמור , עלינו לבנות את התשתית החינוכית בבית, כדי שנוכל על יסודותיה, לתת חופש לילדים ולא להתערב במריבות, בהכאות וכדומה. התשתית מורכבת מאותן שתי נקודות: הראשונה, אמון מלא בילד, ביכולתו לקבל אחריות, ברצון הטוב שלו וכדומה.
והשניה, בניית מערכת התשדירים הנכונים, הבנויים על סור מרע ועשה טוב. גם ילד בן חמש, לפי הבנתו ויכולתו, קולט את התשדירים ומפנים אותם ויודע לקחת אחריות על עצמו. כך אנו משוחררים מלהתערב בהתנהלות של הילדים. וכמובן, לא לשכוח את החיזוקים על התנהגות טובה, שזוהי תשומת הלב החיובית שהוא זקוק לה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
28 - מי צודק - אבא או אמא?
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
