ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אחד רשע ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות אדני הבית חינוך ילדים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ח

אחד רשע


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
עם ישראל

שאלה:
בננו בן כ-16, גדל עם כל הילדים בשמחה, מתוך חינוך ליראת שמים והקפדה על מצוות. בתקופה האחרונה, חל בו ממש מהפך. בתחילה התרועע עם חברים בני גילו, יצא איתם בשעות הערב, וחזר מאוחר בלילה מבלי להסביר. היום אנו ממש כואבים את מצבו. הוא החליט שאינו שומר מצוות, הוריד את הכיפה וכמובן לא מתפלל וכדומה. עם זאת, הוא לא מבליט את נוכחותו בבית ולא עושה דברים בהפגנתיות נגדנו ונגד התורה. השאלה של אשתי ושלי היא: האם לנסות להרחיק או לקרב?

תשובה: לפי הצגת התמונה בשאלתך, נראה שהבן ביסודו הוא חיובי, לא עושה "דוקא" אלא כנראה נגרר על ידי חברים לא טובים. אכן, מצינו במסילת ישרים, תחילת פרק ה' מבאר שיש שלושה דברים המרחיקים אותנו למקומות שליליים: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון והחברה הרעה. שני האחרונים קשורים זה בזה מפני שחברה רעה גורמת לנו לעסוק בנושאים שיש בהם קלות דעת, בדומה לליצנות ו"צחוקים" כפי שמקובל לקרוא לכך. קשה לשכנע נער בגיל ההתבגרות לנטוש את החברה השלילית עמה הוא מחובר, מפני שהוא חש שמנתקים אותו ממוקד גדול של חייו. באופן עקרוני, אכן, חיים החברה הינם בריאים וטובים, "לא טוב היות האדם לבדו". חברים מוסיפים רוחב גדול, מיגוון של דעות וכדומה. אלא שזה מתקיים בחברה טובה, כדברי רבי יהושע, (אבות ב' י"ג): "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם: רבי יהושע אומר, חבר טוב". אם כן, התחברותו של הבן לחברה בכלל, היא חיובית. אלא שאם החברה היא חברה רעה, היא מסיטה אותה למקומות אליהם הגיע.
ולשאלתכם, כיצד לנהוג בו?
בהגדה של פסח אנו קוראים על הבן הרשע, השואל (שמות י"ב): "מה העבודה הזאת לכם"? בתורה עצמה אנו מוצאים תשובה מצוינת לבן זה: "ואמרתם: שבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". תמיהה גדולה על בעל ההגדה, מדוע הוא משיב לבן הרשע תשובה כה קשה: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. אף אתה הכהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. תשובה זו נלקחה מהכתוב על הבן שאינו יודע לשאול, ומה עניינה אצל הרשע? נראה, שיש שני סוגים בנים רשעים: רשע לתיאבון ורשע להכעיס. יש רשע, הנמשך אחר הנאות העולם, או אחרי חברה רעה, ומתוך כך פורש מדרכה של תורה. עליו דיברה התורה, ולימדה אותנו להסביר לו תשובה נוחה ומוסברת שעיקרה הוא: "אתה בחרתנו מכל העמים!" כאשר הקב"ה הכה את מצרים ובאותה שעה פסח על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, זו התגלות ממשית של בחירת עם ישראל והבדלתו מן העמים. התשובה למי שעובר מתוך נפילה לתאוות היא, התחברות עם השליחות של ישראל בעולם. לאומות העולם אין רע אם יימשכו במידת מה אחרי תאוותיהם. אך לישראל, הדבר מזיק ופוגם בשליחות האלוקית. אחרת היא התשובה לרשע להכעיס, זהו אותו רשע, הפורש מן הכלל ושואל מה העבודה הזאת לכם, ולא לו. וכדברי הרמב"ם (אבל ,א', י') על הפורש מדרכי ציבור, שאין מתאבלים עליו. רשע זה יש להכהות את שיניו כדברי בעל ההגדה, להרחיקו ולהתרחק ממנו.
אם נחזור אליכם, בנכם אינו עושה להכעיס, אלא לתיאבון. חברו אותו להסטוריה הישראלית, דברו במשפחה על יד ה' המלווה אותנו, החל מיציאת מצרים ועד לימינו אלה ממש. הראו לו, שהקב"ה הולך עמנו יד ביד, גם בגלויות הקשות וכמובן בגאולות אשר במהלך השנים. המשיכו להתייחס אליו כאל בן לעם ישראל, ומתוך אהבה יסורו התאוות, ויחזור הבן אל שולחנכם.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il