ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
בננו בן כ-16, גדל עם כל הילדים בשמחה, מתוך חינוך ליראת שמים והקפדה על מצוות. בתקופה האחרונה, חל בו ממש מהפך. בתחילה התרועע עם חברים בני גילו, יצא איתם בשעות הערב, וחזר מאוחר בלילה מבלי להסביר. היום אנו ממש כואבים את מצבו. הוא החליט שאינו שומר מצוות, הוריד את הכיפה וכמובן לא מתפלל וכדומה. עם זאת, הוא לא מבליט את נוכחותו בבית ולא עושה דברים בהפגנתיות נגדנו ונגד התורה. השאלה של אשתי ושלי היא: האם לנסות להרחיק או לקרב?
תשובה: לפי הצגת התמונה בשאלתך, נראה שהבן ביסודו הוא חיובי, לא עושה "דוקא" אלא כנראה נגרר על ידי חברים לא טובים. אכן, מצינו במסילת ישרים, תחילת פרק ה' מבאר שיש שלושה דברים המרחיקים אותנו למקומות שליליים: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון והחברה הרעה. שני האחרונים קשורים זה בזה מפני שחברה רעה גורמת לנו לעסוק בנושאים שיש בהם קלות דעת, בדומה לליצנות ו"צחוקים" כפי שמקובל לקרוא לכך. קשה לשכנע נער בגיל ההתבגרות לנטוש את החברה השלילית עמה הוא מחובר, מפני שהוא חש שמנתקים אותו ממוקד גדול של חייו. באופן עקרוני, אכן, חיים החברה הינם בריאים וטובים, "לא טוב היות האדם לבדו". חברים מוסיפים רוחב גדול, מיגוון של דעות וכדומה. אלא שזה מתקיים בחברה טובה, כדברי רבי יהושע, (אבות ב' י"ג): "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם: רבי יהושע אומר, חבר טוב". אם כן, התחברותו של הבן לחברה בכלל, היא חיובית. אלא שאם החברה היא חברה רעה, היא מסיטה אותה למקומות אליהם הגיע.
ולשאלתכם, כיצד לנהוג בו?
בהגדה של פסח אנו קוראים על הבן הרשע, השואל (שמות י"ב): "מה העבודה הזאת לכם"? בתורה עצמה אנו מוצאים תשובה מצוינת לבן זה: "ואמרתם: שבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". תמיהה גדולה על בעל ההגדה, מדוע הוא משיב לבן הרשע תשובה כה קשה: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. אף אתה הכהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. תשובה זו נלקחה מהכתוב על הבן שאינו יודע לשאול, ומה עניינה אצל הרשע? נראה, שיש שני סוגים בנים רשעים: רשע לתיאבון ורשע להכעיס. יש רשע, הנמשך אחר הנאות העולם, או אחרי חברה רעה, ומתוך כך פורש מדרכה של תורה. עליו דיברה התורה, ולימדה אותנו להסביר לו תשובה נוחה ומוסברת שעיקרה הוא: "אתה בחרתנו מכל העמים!" כאשר הקב"ה הכה את מצרים ובאותה שעה פסח על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, זו התגלות ממשית של בחירת עם ישראל והבדלתו מן העמים. התשובה למי שעובר מתוך נפילה לתאוות היא, התחברות עם השליחות של ישראל בעולם. לאומות העולם אין רע אם יימשכו במידת מה אחרי תאוותיהם. אך לישראל, הדבר מזיק ופוגם בשליחות האלוקית. אחרת היא התשובה לרשע להכעיס, זהו אותו רשע, הפורש מן הכלל ושואל מה העבודה הזאת לכם, ולא לו. וכדברי הרמב"ם (אבל ,א', י') על הפורש מדרכי ציבור, שאין מתאבלים עליו. רשע זה יש להכהות את שיניו כדברי בעל ההגדה, להרחיקו ולהתרחק ממנו.
אם נחזור אליכם, בנכם אינו עושה להכעיס, אלא לתיאבון. חברו אותו להסטוריה הישראלית, דברו במשפחה על יד ה' המלווה אותנו, החל מיציאת מצרים ועד לימינו אלה ממש. הראו לו, שהקב"ה הולך עמנו יד ביד, גם בגלויות הקשות וכמובן בגאולות אשר במהלך השנים. המשיכו להתייחס אליו כאל בן לעם ישראל, ומתוך אהבה יסורו התאוות, ויחזור הבן אל שולחנכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
31 - קדימה, המפתחות בפנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
