ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו מתחבטים בשאלה, ממי ומתי צריך לבקש סליחה. האם משכן הכועס עלי מפני שלא נשאר לו מקום להחנות את רכבו, או מעוזרת בית שפיטרנו מפני שלא שבענו נחת מעבודתה. ועוד, לפעמים הורים צועקים או נוזפים בילדים, בצדק או שלא בצדק. האם שייך שהורים יבקשו סליחה מילדיהם?
תשובה:
למדנו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו (שו"ע סי' תר"ו). במשך כל השנה אם פגע אדם בחבירו צריך מיד לבקש סליחתו. ק"ו בימי הסליחות, לקראת הימים הנוראים. אבל כל זאת כאשר אדם פגע בחבירו, אם בממונו, או בגופו, ואפילו העליב אותו. ואם כן יש על מה לבקש סליחה. אך כל זמן שאדם נוהג מנהג ראוי וטוב, אין כל צורך לבקש סליחה. גם אם חבירו כועס עליו, אם אין יסוד לכעס, אין ענין לבקש סליחתו . לעיתים אנו שומעים אדם בשעת כעסו האומר לחבירו שהוא מקפיד עליו, ולא יסלח לו גם ביום הכיפורים. לאמירה כזאת אין שחר, מפני שאם חבירו לא פגע בו, אין כל צורך לסלוח לו.
אם כן, דרך החיים שלנו, חייבת להיות מבוססת על קבלת החלטות ישרות והגונות, ורק לפיהן לנהוג. אם למשפחה יש זכות להחנות רכב במקום מסוים, והיא מנצלת את זכותה, אין לאיש זכות להתרעם עליהם, מפני שהם נוהגים כדין. ודוגמא נוספת, כאשר מקום עבודה פרסם מכרז, ניגשו מספר מועמדים, ואחד מהם נתקבל לעבודה. האם כל השאר יכולים לומר למנהל, שלא יסלחו לו ביום הכיפורים על כך שלא קיבלם לעבודה. האם יעלה על הדעת שהוא יצטרך לבקש סליחה?! אם כן, היו רגועים ובטוחים, שאם נהגתם ביושר ואמת, לא צעקתם על העוזרת, ולא חניתם במקום אסור, אין צורך לבקש סליחה.
ביחס לילדיכם, המצב שונה. הכלל נותר כמובן על מקומו: אם נזפתם בילדים כאשר הם נהגו שלא כראוי, הרי זו חובתכם כהורים. הכתוב מדריך אותנו: "חושך שבטו שונא בנו". חובתנו כהורים להציב גבולות לילדינו, ובצד החינוך ל"קום עשה טוב", יש חובה לומר גם את ה"לא תעשה". ושוב אשאל את השאלה: היעלה על הדעת שהורים אשר נצרכו להכות את בנם לצורך חינוכו, יחויבו לבקש סליחתו?! אכן, אם הורים פגעו בילדם שלא בצדק, ושלא לפי הצורך בחינוך, אם ביזו אותו בפני המשפחה או בפני זרים, כאשר פעולה זו לא נדרשה כדי לחנכו, על כך ודאי הורים צריכים לבקש את סליחתו. שמא יטען הטוען, אם הורים מבקשים סליחה מבנם זה בושה להורים ופגיעה במצוות כיבוד הורים? התשובה היא, אדרבא, פעולה כזאת רק מגבירה את כבוד ההורים. חלק מהחינוך שלנו לילדינו הוא, שכאשר אנו כושלים בדרך, הננו מצטערים על כך וחוזרים בתשובה. מה לנו גדול מאשר מעשה חינוכי כזה, שהורים המרגישים שנהגו שלא כראוי, מצטערים על כך, ומבקשים סליחה מילדיהם. מה ילמדו הילדים? האם ילמדו שהוריהם "סמרטוטים", או להיפך: יראו כיצד הורים נוהגים ביושר והגינות, ויודעים לבקר את עצמם, ומתוך אצילות נפש מסוגלים לעמוד בפני ילדיהם ולבקש סליחתם.
כמובן, אם כל יום הורים שוגים, וכל ערב הם מבקשים סליחה מילדיהם, ראוי שיבחנו את עצמם וישנו את דרכם שינוי דרסטי. אך אם במהלך השנה, יש מקרים בודדים של כשלון אצל ההורים, לכבוד הוא להם להודות על טעותם, ובכך הם יזכו לילדים אוהבים, מעריכים והולכים בדרך ישרה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
61 - כישלון בחינוך. מה עושים?!
62 - הורים צריכים לבקש סליחה?!
63 - אהבה, אחריות ועוד כללים בחינוך ילדים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
